מאמרים
מאמר
אחמד א-שוקיירי (צילום: נחלת הכלל, מתוך ויקימדיה)
24.05.2021

הכירו את המומחה: יניב רונן

את עבודת הדוקטור שלו עשה יניב רונן על אחמד א־שוקיירי, מייסד אש"ף שסימן את חילופי הדורות בחברה הפלסטינית, ובמהלך עבודתו הענפה במרכז המידע והמחקר בכנסת, התוודע לתחומי איכות הסביבה, תחבורה ואנרגיה. איך זה משתלב? תתפלאו
שמי יניב רונן. עבודת הדוקטור שלי נקראת "המנהיג הנשכח: ביוגרפיה של אחמד א־שוקיירי (أحمد الشقيري)". שוקיירי הקים את ארגון אש"ף וכתב עבורו את שני מסכמי היסוד שעומדים בצורה זו או אחרת עד היום: תקנון היסוד והאמנה הלאומית הפלסטינית. שוקיירי היה בנו של פוליטיקאי ואיש דת מהדור הישן - אסעד א־שוקיירי (أسعد الشقيري), שהיה המופתי של הארמייה הרביעית בפיקודו של ג'מאל פחה, ולפני כן נציג מחוז עכו בפרלמנט העות'מאני. הקריירה של אחמד הצעיר התעצבה במידה רבה מתוך מרד באביו ובמה שסימל, וסימנה את חילופי הדורות בחברה הפלסטינית בתקופת המנדט: מפוליטיקה של "נכבדים" ושל בני משפחות מיוחסות, שהתבססו במידה רבה על נכסי קרקע ועל יחסי פטרון-לקוח עם המוני העם, לפוליטיקה של בני מעמד הביניים העירוני המשכיל, שהתבססו על מקצועות חופשיים, על מסחר ותעשייה. מבחינה אידיאולוגית אימצו בני הדור החדש את האידיאולוגיה הלאומית הפאן-ערבית. שוקיירי דבק באידיאה זו עד יומו האחרון, וחרף כל השינויים שעברו על העולם הערבי ועל פלסטין/ארץ ישראל, הוא לא חדל להאמין בכך שהפתרון המדיני היחיד שבא בחשבון הוא פירוק "הישות הציונית" והשבה מחדש של פלסטין כארץ ערבית במסגרת מדינה ערבית גדולה מאוחדת שתשרע מהאוקיינוס האטלנטי ועד המפרץ הערבי (הפרסי).

 

הקריירה של שוקיירי החלה בשנות השלושים, והסתיימה לאחר מלחמת ששת הימים. מבחינה זו היה יוצא דופן: הרוב המכריע של הפעילים הפוליטיים הפלסטינים ירדו מהבמה לאחר האסון של 1948. התמוססות התקווה לאחדות ערבית במלחמת ששת הימים לצד ירידת קרנו של פטרונו הפוליטי נאצר, הפכו את שוקיירי ללא רלוונטי, והוא נאלץ לפרוש מראשות אש"ף בדצמבר 1967. למרות קריירה ארוכה זאת, ועל אף העובדה שהיה דמות מדינית בולטת בעולם הערבי במשך כשני עשורים, דמותו נדחקה לקרן זווית, ומעטים יודעים מי היה. פרק הסיום של הדוקטורט מוקדש לדיון בזיכרון ההיסטורי של שוקיירי בכמה ערוצים: הכתיבה ההיסטורית, מוקירי זכרו והרשות הפלסטינית. 

 

את עבודת הדוקטורט כתבתי תוך כדי עבודה בכנסת, שבה עבדתי במרכז המחקר והמידע במשך 9 שנים - מ־2006 עד 2015. עבודת המחקר הפרלמנטרי היא סעיף ייחודי במחקר: היא משתמשת במתודות האקדמיות של הגעה למקורות רבים ואיכותיים ככל האפשר, של בירור בין עובדות חשובות ופחות חשובות, שיפוט ביקורתי של מקורות וחומרים, ולבסוף - אינטגרציה של החומר הנאסף לכדי כתיבה נרטיבית. עם זאת, בניגוד למחקר האקדמי, קהל היעד הוא קודם כול מקבלי ההחלטות, ולאחר מכן הקהל הרחב. לכן, הכתיבה ותוצריה שונים מבמחקר האקדמי, ונוטים להיות "מאוזנים" יותר. 

 

במהלך עבודתי בכנסת נחשפתי לתחומים אזרחיים שמצאתי בהם עניין רב, במיוחד נושאי איכות הסביבה, משבר האקלים, תחבורה ואנרגיה. העמקתי בתחומים אלה ופרסמתי מסמכים רבים בנושאי אנרגיות מתחדשות, תוכניות תשתית גדולות בעלות השלכות סביבתיות, מערכות תחבורה ציבורית בעולם ובארץ ועוד. העיסוק בתחומי איכות הסביבה הוביל אותי להקים ולנהל במשך 6 השנים האחרונות את היחידה לקיימות ולאיכות הסביבה בעיריית גבעתיים. במסגרת תפקידי זה הקמתי וניהלתי מחלקה עירונית שעוסקת בכל קשת נושאי הגנת הסביבה והקיימות: תכנון סביבתי, רישוי עסקים וטיפול במפגעים, טבע עירוני, חינוך סביבתי, גינות קהילתיות, מִחזור פסולת ותוכניות של קיימות לקהילה. 

 

עתה, עם סיום תפקידי בעירייה, אני מתכוון לשלב בין תחום הידע ה"מזרחני" והערביסטי לבין העיסוק המקצועי בתחום איכות הסביבה, ולחקור את השפעתם של שינויי האקלים על המזרח התיכון. התחומים ישתרעו על מגוון נושאים ואזורים וינסו לענות על שאלות שונות: האם וכיצד נערכות מדינות האזור להתמודדות עם שינויי האקלים? כיצד משפיעים שינויי האקלים על אזורנו, במיוחד בתחום החקלאות ותהליך המִדבּוּר? האם וכיצד מתכוונות מדינות האזור, במיוחד מדינות הנפט, לנצל את משאב השמש לייצור אנרגיה? כיצד משפיעים שינויי האקלים על תהליכי עיור באזור, ומה תפקידה של העיר הערבית בהתמודדות ובמענה לעידן האקלימי החדש? אילו הם כמה מהנושאים שאעסוק בהם במסגרת הפורום.
מאמרים נוספים