האסלאם ביפן – היסטוריה, דעווה ואתגרים
נערה מוסלמית ביפן (יוטיוב)
Below are share buttons

האסלאם ביפן – היסטוריה, דעווה ואתגרים

עוד לא כמו באירופה ובאמריקה, אבל גם ביפן ניכרת התעניינות רבה באסלאם. מה מקרב את היפנים לדת המונותאיסטית הזאת, ומה הם המכשולים והאתגרים העומדים בפני המוסלמים בארץ השמש העולה

יפן נחשבת לעתים אנטיתזה לאסלאם, אך למעשה מדובר בהנחה מוטעית. ההתעניינות באסלאם ביפן היום היא תופעה בולטת למדי, אמנם לא בממדים המוכרים לנו מאירופה ומאמריקה, אבל המגמה היא מגמת עלייה מובהקת בהשוואה לעבר.
 
אחד המקורות לתופעה זו הוא משבר הנפט בשנת 1973, שבעקבותיו התגברה התעניינותה של יפן במדינות המפרץ, ואחר כך בעולם המוסלמי כולו. נוסף על כך, בשל קרבתה הגאוגרפית למדינות מוסלמיות (אינדונזיה, פקיסטן, מלזיה ועוד), יפן היא גשר בין חלקי העולם המוסלמי, ומבקרים בה סטודנטים, תיירים ואנשי עסקים מוסלמים, שחלקם יכולים להיות סוג של סוכני דעווה ("דַעוַה" היא קריאה להפצת האסלאם בקרב לא מוסלמים).
 
מספרם הרשמי של המוסלמים ביפן אינו ידוע בוודאות, ולפי ההערכות מדובר ב־200,000 עד 250,000 איש, ומהם כ־20,000‑25,000 יפנים מלידה. רוב המוסלמים החיים היום ביפן הושפעו מהגירת העבודה מדרום מזרח אסיה ליפן בעשורים האחרונים של המאה הקודמת.
 
הקשר בין יפן לעולם האסלאם בתקופה המודרנית אינו חדש. הקשר הרשמי החל בתקופת מייג'י (ביפנית, נאור), תקופה בהיסטוריה של יפן שהחלה בשנת 1868, עם עלייתו לשלטון של הקיסר מוצוהיטו. בתקופה זו היו יחסים קרובים בין השלטון ביפן לאימפריה העות'מנית, ואחד הגורמים שאיחדו ביניהם וחיזקו את שיתוף הפעולה בין שתי האימפריות האלה היה הלחץ מהמערב. מאפיין חשוב של תקופה זו היה פתיחתה של יפן לעולם, שבעקבותיה הגיעו אליה סוחרים זרים, הן מהמערב הן מאסיה, ובהם גם סוחרים מוסלמים ויהודים, ואלו הקימו בתי תפילה בטוקיו ובקובֶּה.
 
במאה העשרים, עם הכיבושים היפנים הנרחבים בדרום מזרח אסיה, הייתה בפעם הראשונה אוכלוסייה מוסלמית גדולה (באינדוזיה, למשל) נתונה לשליטה יפנית. שליטה זו התבטאה, לדוגמה, בדרישת השלטונות היפנים ממוסלמים במלאיה להתפלל לכיוון טוקיו במקום לכיוון מכה ומדינה. אולם כל עוד לא אתגרו הנשלטים המוסלמים את השליטה היפנית לא התערבו השליטים בדתם.
 
בפיגועים בארצות הברית ב־11 בספטמבר (2001) נהרגו 24 יפנים, וכידוע, במקומות רבים הם גרמו לאסלמופוביה. ולמרות זאת, הם הביאו גם לנסיקת המודעות לדת האסלאם ברחבי העולם, וגם חלק מהיפנים החלו להתעניין בה ולהכירה היכרות עמוקה יותר.
 
למוסלמים ביפן, ובמיוחד לטריים שבהם, צפויים עוד אתגרים והתמודדויות. עדיין קשה לומר שהחברה היפנית מגלה אהדה וחיבה כלפי מוסלמים. כמה מהיפנים שחברו לאסלאם מעידים על חשדנות מהסביבה, כמו טאקי טקזאווה, האמאם של טוקיו, שנהג לסבול מחקירות ובירורים תכופים מצדה של המשטרה, או אסיה, יפנית שהתאסלמה, שחששה להסתובב מכוסה בחיג'אב עקב תגובות שליליות מהחברה.
 
גם התרבות הגסטרונומית היפנית היא אתגר לא פשוט ליפנים מבטן ומלידה המצטרפים לדת האסלאם. עליהם להימנע משתיית הסאקה, משקה אלכוהולי העשוי מאורז ומפורסם ביותר ביפן, ומאכילת מאכלים פופולריים ביותר המכילים בשר חזיר, כמו טונקאצו ובוטה־מאקי. בעיה נוספת היא בתי קברות למוסלמים. ביפן נמנעים מקבורה, וקשה למצוא פתרונות למי שחשוב להם מאוד שהמתים יונחו בקבר מסורתי.
 
אולם, כאמור, האסלאם ביפן במגמת עלייה. ביפן יש כיום 55 מסגדים, עוד ועוד פינות למוצרי "חלאל" נפתחות בסופרמרקטים, מסעות פרסום מעודדים תיירים מוסלמים מאינדונזיה ומלזיה לבקר ביפן, ומסגדים ומרכזי דעווה מקבלים פרסום נרחב במדיה החדשה.
 
כמו כן, בשני העשורים האחרונים ניכרת התפתחות כבירה של תכניות אקדמיות ללימוד אסלאם וערבית, ומחלקות בתחומים האלה נפתחו כמעט בכל אוניברסיטה. באוניברסיטת קיוטו פועלים פרויקט גדול ושמו "עולם האסלאם", וכן אגודה גדולה מאוד ללימודי המזרח התיכון. אנשי דעווה בולטים הפועלים כיום ביפן, כמה מהם יפנים שהתאסלמו, כמו אחמד מאנו וחסן קו־נאקאטה, תורמים להפצת האסלאם. אם כי ביפן אין עדיין רשת מוצקה של מטיפים כפי שיש במערב.
 
עם זאת, האסלאם ביפן עלול להיתקל במחסומים הנובעים מתפיסתם של היפנים את המושגים "דת" ו"אל". לדוגמה, המילה "קאמי" ביפנית מציינת כמה אלים, ואין מילה המציינת אל אחד כמו בשפות אחרות. כמו כן, היפנים ידועים במנהגם לשלב דתות, כמו מיזוג פולחנן של דת השינטו והדת הבודהיסטית עם חגיגות הכריסמס, בלי שדת אחת תסתור את חברתה. זו הסיבה לכך שהמיסיון הנוצרי התקשה להשפיע על היפנים (לעומת שכנתה קוריאה, שיותר מרבע מתושביה הם נוצרים). אולם האסלאם, שייחודו הוא "התווחיד" (האמונה באל אחד), אינו סובל בעיקרו מיזוג עם פולחנים ודתות אחרות, הנחשבים ברובם פעולות "שִׁרְכּ" (שיתוף של כמה אלוהיות) מובהקות.
 
עתידה של הדעווה ביפן ימשיך אפוא להיות מעניין ומאתגר. ייתכן אפילו שלאסלאם תהיה השפעה על משבר הילודה הפוקד את יפן. בטווח הארוך ייתכן שדווקא לאסלאם הסופי, המחובר יותר למיסטיקה ונחשב סובלני יותר, יש פוטנציאל רב יותר להשפיע השפעה עמוקה על תודעת היפנים.

אלעד בן דוד הוא תלמיד מחקר לתואר שלישי במחלקה למזרח תיכון באוניברסיטת בר אילן ובעל טור באתר "זווית אחרת".
יפן נחשבת לעתים אנטיתזה לאסלאם, אך למעשה מדובר בהנחה מוטעית. ההתעניינות באסלאם ביפן היום היא תופעה בולטת למדי, אמנם לא בממדים המוכרים לנו מאירופה ומאמריקה, אבל המגמה היא מגמת עלייה מובהקת בהשוואה לעבר.
 
אחד המקורות לתופעה זו הוא משבר הנפט בשנת 1973, שבעקבותיו התגברה התעניינותה של יפן במדינות המפרץ, ואחר כך בעולם המוסלמי כולו. נוסף על כך, בשל קרבתה הגאוגרפית למדינות מוסלמיות (אינדונזיה, פקיסטן, מלזיה ועוד), יפן היא גשר בין חלקי העולם המוסלמי, ומבקרים בה סטודנטים, תיירים ואנשי עסקים מוסלמים, שחלקם יכולים להיות סוג של סוכני דעווה ("דַעוַה" היא קריאה להפצת האסלאם בקרב לא מוסלמים).
 
מספרם הרשמי של המוסלמים ביפן אינו ידוע בוודאות, ולפי ההערכות מדובר ב־200,000 עד 250,000 איש, ומהם כ־20,000‑25,000 יפנים מלידה. רוב המוסלמים החיים היום ביפן הושפעו מהגירת העבודה מדרום מזרח אסיה ליפן בעשורים האחרונים של המאה הקודמת.
 
הקשר בין יפן לעולם האסלאם בתקופה המודרנית אינו חדש. הקשר הרשמי החל בתקופת מייג'י (ביפנית, נאור), תקופה בהיסטוריה של יפן שהחלה בשנת 1868, עם עלייתו לשלטון של הקיסר מוצוהיטו. בתקופה זו היו יחסים קרובים בין השלטון ביפן לאימפריה העות'מנית, ואחד הגורמים שאיחדו ביניהם וחיזקו את שיתוף הפעולה בין שתי האימפריות האלה היה הלחץ מהמערב. מאפיין חשוב של תקופה זו היה פתיחתה של יפן לעולם, שבעקבותיה הגיעו אליה סוחרים זרים, הן מהמערב הן מאסיה, ובהם גם סוחרים מוסלמים ויהודים, ואלו הקימו בתי תפילה בטוקיו ובקובֶּה.
 
במאה העשרים, עם הכיבושים היפנים הנרחבים בדרום מזרח אסיה, הייתה בפעם הראשונה אוכלוסייה מוסלמית גדולה (באינדוזיה, למשל) נתונה לשליטה יפנית. שליטה זו התבטאה, לדוגמה, בדרישת השלטונות היפנים ממוסלמים במלאיה להתפלל לכיוון טוקיו במקום לכיוון מכה ומדינה. אולם כל עוד לא אתגרו הנשלטים המוסלמים את השליטה היפנית לא התערבו השליטים בדתם.
 
בפיגועים בארצות הברית ב־11 בספטמבר (2001) נהרגו 24 יפנים, וכידוע, במקומות רבים הם גרמו לאסלמופוביה. ולמרות זאת, הם הביאו גם לנסיקת המודעות לדת האסלאם ברחבי העולם, וגם חלק מהיפנים החלו להתעניין בה ולהכירה היכרות עמוקה יותר.
 
למוסלמים ביפן, ובמיוחד לטריים שבהם, צפויים עוד אתגרים והתמודדויות. עדיין קשה לומר שהחברה היפנית מגלה אהדה וחיבה כלפי מוסלמים. כמה מהיפנים שחברו לאסלאם מעידים על חשדנות מהסביבה, כמו טאקי טקזאווה, האמאם של טוקיו, שנהג לסבול מחקירות ובירורים תכופים מצדה של המשטרה, או אסיה, יפנית שהתאסלמה, שחששה להסתובב מכוסה בחיג'אב עקב תגובות שליליות מהחברה.
 
גם התרבות הגסטרונומית היפנית היא אתגר לא פשוט ליפנים מבטן ומלידה המצטרפים לדת האסלאם. עליהם להימנע משתיית הסאקה, משקה אלכוהולי העשוי מאורז ומפורסם ביותר ביפן, ומאכילת מאכלים פופולריים ביותר המכילים בשר חזיר, כמו טונקאצו ובוטה־מאקי. בעיה נוספת היא בתי קברות למוסלמים. ביפן נמנעים מקבורה, וקשה למצוא פתרונות למי שחשוב להם מאוד שהמתים יונחו בקבר מסורתי.
 
אולם, כאמור, האסלאם ביפן במגמת עלייה. ביפן יש כיום 55 מסגדים, עוד ועוד פינות למוצרי "חלאל" נפתחות בסופרמרקטים, מסעות פרסום מעודדים תיירים מוסלמים מאינדונזיה ומלזיה לבקר ביפן, ומסגדים ומרכזי דעווה מקבלים פרסום נרחב במדיה החדשה.
 
כמו כן, בשני העשורים האחרונים ניכרת התפתחות כבירה של תכניות אקדמיות ללימוד אסלאם וערבית, ומחלקות בתחומים האלה נפתחו כמעט בכל אוניברסיטה. באוניברסיטת קיוטו פועלים פרויקט גדול ושמו "עולם האסלאם", וכן אגודה גדולה מאוד ללימודי המזרח התיכון. אנשי דעווה בולטים הפועלים כיום ביפן, כמה מהם יפנים שהתאסלמו, כמו אחמד מאנו וחסן קו־נאקאטה, תורמים להפצת האסלאם. אם כי ביפן אין עדיין רשת מוצקה של מטיפים כפי שיש במערב.
 
עם זאת, האסלאם ביפן עלול להיתקל במחסומים הנובעים מתפיסתם של היפנים את המושגים "דת" ו"אל". לדוגמה, המילה "קאמי" ביפנית מציינת כמה אלים, ואין מילה המציינת אל אחד כמו בשפות אחרות. כמו כן, היפנים ידועים במנהגם לשלב דתות, כמו מיזוג פולחנן של דת השינטו והדת הבודהיסטית עם חגיגות הכריסמס, בלי שדת אחת תסתור את חברתה. זו הסיבה לכך שהמיסיון הנוצרי התקשה להשפיע על היפנים (לעומת שכנתה קוריאה, שיותר מרבע מתושביה הם נוצרים). אולם האסלאם, שייחודו הוא "התווחיד" (האמונה באל אחד), אינו סובל בעיקרו מיזוג עם פולחנים ודתות אחרות, הנחשבים ברובם פעולות "שִׁרְכּ" (שיתוף של כמה אלוהיות) מובהקות.
 
עתידה של הדעווה ביפן ימשיך אפוא להיות מעניין ומאתגר. ייתכן אפילו שלאסלאם תהיה השפעה על משבר הילודה הפוקד את יפן. בטווח הארוך ייתכן שדווקא לאסלאם הסופי, המחובר יותר למיסטיקה ונחשב סובלני יותר, יש פוטנציאל רב יותר להשפיע השפעה עמוקה על תודעת היפנים.

אלעד בן דוד הוא תלמיד מחקר לתואר שלישי במחלקה למזרח תיכון באוניברסיטת בר אילן ובעל טור באתר "זווית אחרת".
Below are share buttons

קוראים יקרים
פורום החשיבה האזורית הוא ארגון ללא מטרות רווח
אנו יודעים כי גם אלה אינם ימים קלים עבורכם, וכי לא קל למצוא את הפניות התומכות בעבודתנו.

בין אם תוכלו לתמוך בנו כלכלית ובין אם פשוט להקדיש לנו את הזמן ותשומת הלב בקריאה – אנו אסירי תודה.

לקריאה ותמיכה