איראן היתה בשנים האחרונות הפטרון של חמאס וככל הנראה העניקה את הגיבוי לתנועה להפיכה בעזה ב-2007. סוכן התיווך בין איראן לחמאס היה ועודנו הג'האד האסלאמי, אשר כבר בתחילת שנות השמונים של המאה ה-20 קשר את גורלו למהפכה האסלאמית. ארגון זה אימץ במידה רבה את תורתו של האיאתולה ח'ומיני, וקיימות אינדיקציות לכך שחלק מאנשיו אף עברו בסתר לאמונה השיעית. מנהיגו הנוכחי של הארגון, ד"ר רמדאן שלח, הסביר כי "הג'האד האסלאמי הפלסטיני הוא פרי מהעץ עטור הפירות של המנהיג ח'ומיני". מרבית תקציב הארגון מגיע מאיראן, אנשיו מתאמנים בלבנון בחסות החיזבאללה, ומפקדתו העיקרית יושבת בסוריה, בת חסותה של איראן.
ההתקוממות בסוריה, ולא פחות מכך נפילת משטר מֻבארכּ במצרים, אשר היה ידוע באיבתו לחמאס, אפשרו את ניתוק הברית הלא קדושה (שיעית) עם איראן. מנהיגי חמאס הפכו לרצויים בקהיר, בעמאן ולא פחות חשוב מכך בריאד. המחיר לא היה הפסקת פעולות האיבה נגד ישראל אלא ניתוק התלות בטהראן. כך למשל אפשרה מצרים מעבר כמויות אדירות של נשק ממחסני הצבא הלובי לרצועת עזה במסלול יבשתי ארוך מאוד אשר לא היה מתאפשר ללא הסכמתה. משלוחים אלו נועדו להחליף את תלות החמאס בנשק האיראני. אחת מהסיבות לשינוי המדיניות המצרית הוא רצון המשטר הצבאי בקבלת הלגיטימציה של תנועת האחים המוסלמים במצרים, אשר נחשבת בעלת הסיכויים הגדולים ביותר לזכות בבחירות העתידיות. ביקור מנהיגות האחים בעזה באמצע אוקטובר מעיד על התהדקות הקשרים בין שני הארגונים.
איראן וסוריה זועמות על ה"בגידה" של חמאס, מאחר שהשקיעו בשנים האחרונות הון אדיר, כספי ופוליטי, ביצירת תלות של חמאס בהן. תמיכתן בחמאס נותרה איתנה גם כאשר הן ספגו ביקורות מתמשכות מצד הנהגת העולם הערבי, אשר ברובה התנגדה להחלשתה המתמשכת של הרשות הפלסטינית. תלות זו התפוררה בחודשים האחרונים כאשר חמאס אכף שביתת נשק (תַהְדִאַה) עם ישראל בעת בה שתי המדינות האלה ייחלו כי עימות בדרום יסיט את תשומת לב העולם מהנעשה בסוריה. עסקת שליט, בתיווך מצרי גלוי וסעודי סמוי, היתה הקש האחרון מבחינתן. איראן הורתה לשלוחתה בעזה, הג'האד האסלאמי הפלסטיני, לגרור את ישראל בכל מחיר לפעולה מתמשכת בעזה. מבחינת איראן תגובה ישראלית חריפה מהרגיל לא רק שרצויה אלא נחוצה. מטרתה העיקרית היא להבהיר לחמאס, למצרים ובעקיפין לערב הסעודית, כי ביכולתה לסכן את האינטרסים שלהן כל אימת שתרצה. חמאס מצידו פנה לתיווך מצרי כדי להימנע מעימות גלוי וכולל עם הג'האד האסלאמי, עימות אשר היה נתפס כהגנה על ישראל. הארגון דחה עד כה את המאמצים המצריים להפסקת האש מאחר ואת הוראותיו הוא מקבל מאיראן וסוריה. הסכמה להפסקת אש מצרית היא למעשה קבלת הדומיננטיות שלה ברצועה, וזה מנוגד לכוונות הפטרוניות של הג'האד הפלסטיני.
ירי הטילים מהרצועה התרחש גם בסמיכות לידיעה כי טורקיה מאפשרת לאופוזיציה הסורית לפעול מתחומה נגד משטר אסד, אשר מבחינתו איים ביצירת "אפגניסטן שניה". זה רק מחדד את ההבנה כי את ההתלקחות בגבול הדרום צריך לבחון בפרספקטיבה רחבה יותר. התסכול של ישראל ברור ומובן: מאות אלפי אזרחים הפכו לבני ערובה במאבק בין הציר האיראני-סורי לזה הסעודי-מצרי-טורקי. כל מדינה ריבונית תתקשה להסכית למציאות כזו. יחד עם זאת עדיף לישראל שרצועת עזה תשולב במאמץ לבלום את השאיפה האיראנית להגמוניה מאשר יציאה למבצע להפלת שלטון חמאס ברצועה. לנוכח התהפוכות וחוסר הוודאות הקיימים במזרח התיכון, מלחמה ברצועה לא משרתת את ישראל אלא את סוריה ואיראן.
