Below are share buttons

פצצה סורית על האביב הירדני

שפיכות הדמים בסוריה פילגה את האופוזיציה בירדן והכתה את הדיאלוג בין חוגים עבר-ירדנים לבין האחים המוסלמים סביב יעדי המחאה העממית. אולם המשטר ההאשמי לא מרוויח מכך וגל הביקורת נגדו ממשיך להתעצם.

אך לפני חודשים ספורים געש הרחוב הירדני בביקורת חסרת תקדים על המשטר ההאשמי. פרשנים חיצוניים אמנם המעיטו מערכה של המחאה וטענו כי אינה מופנית ישירות נגד המלך וכי לא נשמעות קריאות להפלתו אלא, לכל היותר, ל"רפורמה במשטר". אולם לפרשנים מקומיים היה ברור כי נפל דבר בירדן, וכי המשטר ההאשמי בצורתו הנוכחית מחשב את קצו לאחור. הם ניתחו זאת באופן גלוי וישיר בתקשורת הירדנית – בעיתונות האלקטרונית ובבלוגים אך גם בעיתונות היומית, ונסמכו בין השאר על התסיסה האנטי-מלוכנית הגלויה שניכרה היטב בפריפריה העבר-ירדנית, מעוזו של המשטר ההאשמי מזה עשרות שנים. לביקורת האישית נגד המלך נלוותה ביקורת קשה וחריפה אף יותר נגד שירותי הבטחון (המֻחַ'אבַּרַאת), שדומה כי התיעוב הגלוי כלפיהם מאחד את כל שכבות העם והאליטה, פלסטינים ועבר-ירדנים, ביניהם רבים מגמלאי הצבא הבכירים.

המרחק בין הסכמה על קיצוץ הכרחי בסמכויותיו של המלך ובין התלכדות להפלת המשטר ההאשמי היה (ועודנו) גדול, ולא מאהבת מרדכי כמו משנאת המן: הטינה וחוסר-האמון השוררים בין עבר-ירדנים לבין פלסטינים, והחרדה ההדדית ממלחמת חורמה בין שתי האוכלוסיות שעלולה להתפתח בעקבות נפילתו של המשטר ההאשמי. לפני חודשים ספורים חלו התפתחויות משמעותיות בהקשר זה, כאשר כמה ממנהיגיה הבלתי מוכתרים של האופוזיציה העבר-ירדנית הגיעו לניצנים של הסכמות רעיוניות ומעשיות עם האחים המוסלמים ומפלגות אופוזיציה ממוסדות, הנחשבות למייצגות את האוכלוסיה הפלסטינית, על פעולה משותפת לטובת רפורמות פוליטיות מהותיות. המשטר, אשר בצר לו ניסה ללבות את ה"שד הקהילתי", הזיק בעיקר לעצמו. אולם אז נחתה על ירדן הפצצה הסורית.

בחודשים האחרונים גאתה שפיכות הדמים בסוריה במקביל להתאקלמותם של האחים המוסלמים לנסיבות החדשות במזרח התיכון ולחזקה שתפסו בהדרגה על פרלמנטים וממשלות ערביות. השיח הפוליטי שלהם התמתן והתאזן, גווני הביניים בתנועה הפכו ברורים יותר, והמערב, וארה"ב בראשו, נאלצו להסתגל למציאות ולפתוח בדיאלוג עם ה"אחים". הצירוף של שתי התפתחויות אלה הפעיל השפעות מנוגדות על האוכלוסיה העבר-ירדנית ועל האחים המוסלמים והאוכלוסיה הפלסטינית בירדן. האחים המוסלמים, שמתחילת ה"אביב הערבי" צידדו באופן עקבי וחד-משמעי במחאות העממיות, הן ממניעים עקרוניים הן מתוך הבנה כי העתיד שייך להם, שכחו לאסד את חסד נעוריו – הובלת "הציר המתריס" האנטי-מערבי ואנטי-ישראלי במזרח התיכון. עתה עמדו בראש מבקריו של משטר בשאר, כשהם מבליטים את אכזריוּתו ואת תמונות מעשי הטבח בערי סוריה. כבר באמצע השנה הקודמת הם הכריזו כי בשאר "איבד את הלגיטימיות שלו" בסוריה.

מנגד, עיניה של האופוזיציה העבר-ירדנית היו נשואות בדאגה למתרחש בסוריה ולמעורבות הקטרית בגיבוש ברית צבאית נגד משטר בשאר אל-אסד. התמוטטותו של המשטר העַלַוִי נושאת בחובה מספר תרחישי אימה עבור ירדן בכלל – נהירתם של מאות אלפי פליטים לשטחה; ועבר-ירדנים בפרט – השתלטות של האחים המוסלמים על סוריה וזריקת עידוד משמעותית לציר האסלאמיסטי-פלסטיני בירדן. אינטלקטואלים עבר-ירדנים חוששים בעיקר שפעולה צבאית מערבית-ערבית להפלת משטר בשאר, שתנומק בצורך להפסיק את שפיכות הדמים העַלַוִית בסוריה, תסמן לפלסטינים בירדן כי המערב והליגה הערבית יבואו לעזרתם בכל תרחיש של התנגשויות אלימות בינם לבין עבר-ירדנים. "ירדן", הזהירו מנהיגים עבר-ירדנים את המשטר ההאשמי, "תהיה הבאה בתור".

התפתחויות אלה היכו את הדיאלוג בין האופוזיציה העבר-ירדנית והאופוזיציה האסלאמית-פלסטינית בירדן בעודו באבו. כל מעשה טבח שנחשף בסוריה עורר זעקות שבר בקרב האחים המוסלמים וספקנות ותיאוריות מזימה בקרב האופוזיציה העבר-ירדנית, וכל עיכוב בגיבושו של מהלך צבאי חיצוני נגד סוריה עורר שמחה בקרב האופוזיציה העבר-ירדנית. כאשר הטילו רוסיה וסין וטו על נוסח ההחלטה של מועצת הבטחון שקראה לאסד לפרוש מכסאו צהלו אינטלקטואלים עבר-ירדנים בלובי של אחד המלונות בעמאן, בעוד אנשי האחים המוסלמים רותחים מזעם על רוסיה וסין. התלכדות האינטרסים בין המערב לבין האחים המוסלמים בעניין סוריה מאששת את חששותיהם של עבר-ירדנים ומפיחה בקרבם אהדה לשתי המעצמות העומדות בפרץ האימפריאליסטי-מערבי. כל גורם שנתפס כחותר להפלת בשאר – תהיה זו קטר, טורקיה, או הליגה הערבית – הופך חלק מציר אמריקאי-אסלאמיסטי מאיים החותר תחת האינטרסים של האליטה העבר-ירדנית.

המשטר ההאשמי, העומד חסר אונים בתווך, אינו יכול להתבשם מההשפעה המצננת של האירועים בסוריה על המחאה העממית. ראשית, מכיוון שתרחיש נהירתם של מאות אלפי פליטים הופך מאיים ומוחשי מדי יום, ובגבול ירדן-סוריה כבר הוכנו מחנות פליטים לקליטת עשרות אלפי אנשים. שנית, משום שהמחאה העממית בירדן חווה הפוגה בלבד, והביקורת האנטי-מלוכנית לא שוככת ואף מתעצמת. גמלאי הצבא הופכים לכוח מאוגד, פוליטי ומפלגתי, שאיננו מהסס לחצות קווים אדומים ביחס לבית המלוכה, ולפני כשבועיים נעצר אחד מראשי האופוזיציה העבר-ירדנית לאחר שהעז לקרוא בגלוי לסיומו של ה"כיבוש ההאשמי" בירדן. מנהיגי אופוזיציה שהגיעו לבקרו בתא מעצרו חיזקו את ידיו והסכימו עמו כי "ארבעים השודדים" – משל לשחיתות הפושה בירדן – חוסים כולם בצלו של "עלי באבא", המלך. האחרון ניסה להעלות קרבן בדמותו של ראש המֻחַ'אבַּרַאת לשעבר, אשר שלשום הובל למעצר גם הוא באשמת הלבנת כספים. אולם ירי לכל הכיוונים, ובייחוד כאשר הוא פוגע באנשי סודו של המלך, אינו רמז לכוח אלא דווקא לחולשה גדולה.

אך לפני חודשים ספורים געש הרחוב הירדני בביקורת חסרת תקדים על המשטר ההאשמי. פרשנים חיצוניים אמנם המעיטו מערכה של המחאה וטענו כי אינה מופנית ישירות נגד המלך וכי לא נשמעות קריאות להפלתו אלא, לכל היותר, ל"רפורמה במשטר". אולם לפרשנים מקומיים היה ברור כי נפל דבר בירדן, וכי המשטר ההאשמי בצורתו הנוכחית מחשב את קצו לאחור. הם ניתחו זאת באופן גלוי וישיר בתקשורת הירדנית – בעיתונות האלקטרונית ובבלוגים אך גם בעיתונות היומית, ונסמכו בין השאר על התסיסה האנטי-מלוכנית הגלויה שניכרה היטב בפריפריה העבר-ירדנית, מעוזו של המשטר ההאשמי מזה עשרות שנים. לביקורת האישית נגד המלך נלוותה ביקורת קשה וחריפה אף יותר נגד שירותי הבטחון (המֻחַ'אבַּרַאת), שדומה כי התיעוב הגלוי כלפיהם מאחד את כל שכבות העם והאליטה, פלסטינים ועבר-ירדנים, ביניהם רבים מגמלאי הצבא הבכירים.

המרחק בין הסכמה על קיצוץ הכרחי בסמכויותיו של המלך ובין התלכדות להפלת המשטר ההאשמי היה (ועודנו) גדול, ולא מאהבת מרדכי כמו משנאת המן: הטינה וחוסר-האמון השוררים בין עבר-ירדנים לבין פלסטינים, והחרדה ההדדית ממלחמת חורמה בין שתי האוכלוסיות שעלולה להתפתח בעקבות נפילתו של המשטר ההאשמי. לפני חודשים ספורים חלו התפתחויות משמעותיות בהקשר זה, כאשר כמה ממנהיגיה הבלתי מוכתרים של האופוזיציה העבר-ירדנית הגיעו לניצנים של הסכמות רעיוניות ומעשיות עם האחים המוסלמים ומפלגות אופוזיציה ממוסדות, הנחשבות למייצגות את האוכלוסיה הפלסטינית, על פעולה משותפת לטובת רפורמות פוליטיות מהותיות. המשטר, אשר בצר לו ניסה ללבות את ה"שד הקהילתי", הזיק בעיקר לעצמו. אולם אז נחתה על ירדן הפצצה הסורית.

בחודשים האחרונים גאתה שפיכות הדמים בסוריה במקביל להתאקלמותם של האחים המוסלמים לנסיבות החדשות במזרח התיכון ולחזקה שתפסו בהדרגה על פרלמנטים וממשלות ערביות. השיח הפוליטי שלהם התמתן והתאזן, גווני הביניים בתנועה הפכו ברורים יותר, והמערב, וארה"ב בראשו, נאלצו להסתגל למציאות ולפתוח בדיאלוג עם ה"אחים". הצירוף של שתי התפתחויות אלה הפעיל השפעות מנוגדות על האוכלוסיה העבר-ירדנית ועל האחים המוסלמים והאוכלוסיה הפלסטינית בירדן. האחים המוסלמים, שמתחילת ה"אביב הערבי" צידדו באופן עקבי וחד-משמעי במחאות העממיות, הן ממניעים עקרוניים הן מתוך הבנה כי העתיד שייך להם, שכחו לאסד את חסד נעוריו – הובלת "הציר המתריס" האנטי-מערבי ואנטי-ישראלי במזרח התיכון. עתה עמדו בראש מבקריו של משטר בשאר, כשהם מבליטים את אכזריוּתו ואת תמונות מעשי הטבח בערי סוריה. כבר באמצע השנה הקודמת הם הכריזו כי בשאר "איבד את הלגיטימיות שלו" בסוריה.

מנגד, עיניה של האופוזיציה העבר-ירדנית היו נשואות בדאגה למתרחש בסוריה ולמעורבות הקטרית בגיבוש ברית צבאית נגד משטר בשאר אל-אסד. התמוטטותו של המשטר העַלַוִי נושאת בחובה מספר תרחישי אימה עבור ירדן בכלל – נהירתם של מאות אלפי פליטים לשטחה; ועבר-ירדנים בפרט – השתלטות של האחים המוסלמים על סוריה וזריקת עידוד משמעותית לציר האסלאמיסטי-פלסטיני בירדן. אינטלקטואלים עבר-ירדנים חוששים בעיקר שפעולה צבאית מערבית-ערבית להפלת משטר בשאר, שתנומק בצורך להפסיק את שפיכות הדמים העַלַוִית בסוריה, תסמן לפלסטינים בירדן כי המערב והליגה הערבית יבואו לעזרתם בכל תרחיש של התנגשויות אלימות בינם לבין עבר-ירדנים. "ירדן", הזהירו מנהיגים עבר-ירדנים את המשטר ההאשמי, "תהיה הבאה בתור".

התפתחויות אלה היכו את הדיאלוג בין האופוזיציה העבר-ירדנית והאופוזיציה האסלאמית-פלסטינית בירדן בעודו באבו. כל מעשה טבח שנחשף בסוריה עורר זעקות שבר בקרב האחים המוסלמים וספקנות ותיאוריות מזימה בקרב האופוזיציה העבר-ירדנית, וכל עיכוב בגיבושו של מהלך צבאי חיצוני נגד סוריה עורר שמחה בקרב האופוזיציה העבר-ירדנית. כאשר הטילו רוסיה וסין וטו על נוסח ההחלטה של מועצת הבטחון שקראה לאסד לפרוש מכסאו צהלו אינטלקטואלים עבר-ירדנים בלובי של אחד המלונות בעמאן, בעוד אנשי האחים המוסלמים רותחים מזעם על רוסיה וסין. התלכדות האינטרסים בין המערב לבין האחים המוסלמים בעניין סוריה מאששת את חששותיהם של עבר-ירדנים ומפיחה בקרבם אהדה לשתי המעצמות העומדות בפרץ האימפריאליסטי-מערבי. כל גורם שנתפס כחותר להפלת בשאר – תהיה זו קטר, טורקיה, או הליגה הערבית – הופך חלק מציר אמריקאי-אסלאמיסטי מאיים החותר תחת האינטרסים של האליטה העבר-ירדנית.

המשטר ההאשמי, העומד חסר אונים בתווך, אינו יכול להתבשם מההשפעה המצננת של האירועים בסוריה על המחאה העממית. ראשית, מכיוון שתרחיש נהירתם של מאות אלפי פליטים הופך מאיים ומוחשי מדי יום, ובגבול ירדן-סוריה כבר הוכנו מחנות פליטים לקליטת עשרות אלפי אנשים. שנית, משום שהמחאה העממית בירדן חווה הפוגה בלבד, והביקורת האנטי-מלוכנית לא שוככת ואף מתעצמת. גמלאי הצבא הופכים לכוח מאוגד, פוליטי ומפלגתי, שאיננו מהסס לחצות קווים אדומים ביחס לבית המלוכה, ולפני כשבועיים נעצר אחד מראשי האופוזיציה העבר-ירדנית לאחר שהעז לקרוא בגלוי לסיומו של ה"כיבוש ההאשמי" בירדן. מנהיגי אופוזיציה שהגיעו לבקרו בתא מעצרו חיזקו את ידיו והסכימו עמו כי "ארבעים השודדים" – משל לשחיתות הפושה בירדן – חוסים כולם בצלו של "עלי באבא", המלך. האחרון ניסה להעלות קרבן בדמותו של ראש המֻחַ'אבַּרַאת לשעבר, אשר שלשום הובל למעצר גם הוא באשמת הלבנת כספים. אולם ירי לכל הכיוונים, ובייחוד כאשר הוא פוגע באנשי סודו של המלך, אינו רמז לכוח אלא דווקא לחולשה גדולה.

Below are share buttons

קוראים יקרים
פורום החשיבה האזורית הוא ארגון ללא מטרות רווח
אנו יודעים כי גם אלה אינם ימים קלים עבורכם, וכי לא קל למצוא את הפניות התומכות בעבודתנו.

בין אם תוכלו לתמוך בנו כלכלית ובין אם פשוט להקדיש לנו את הזמן ותשומת הלב בקריאה – אנו אסירי תודה.

לקריאה ותמיכה