כאשר הייתי סטודנט לתואר שלישי בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים הודיעה הנהלת האוניברסיטה על תרגיל להתמודדות עם התקפת טרור כימית. הייתי הסטודנט הפלסטיני היחיד בכיתה שבה כולם היו יהודים. לפתע ניסרו צופרי האזעקה את חלל האוויר. לא ידעתי מה לעשות. פרופ' אילן סלומון ביקש מהסטודנטים היהודים במשפט שלעולם לא אשכח: "אל תשכחו את חברכם עלי. קחו אותו אתכם למקלט".
חבריי לקורס, סטודנט וסטודנטית יהודים, ליוו אותם למקלט, ושם שהינו עד תום התרגיל. אז הבנתי שבישראל יש מי שמכבד את העם הפלסטיני ומכירים בזכויותיו. האוניברסיטה העברית הייתה בעיניי סמל לדמוקרטיה, לכבוד לזולת, להכרה בזכויות העם הפלסטיני ולתמיכה בסיום הכיבוש. המקרה הזה הפך אותי למאמין בשלום עם הישראלים – שלום צודק וכולל, המבטיח את זכויות העם הפלסטיני, את תום הכיבוש והקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל.
שלושה ימים לאחר תחילת סבב האלימות האחרון בין הפלסטינים לישראלים הופתעתי מאוד לשמוע קריאות מצד המתנחלים ברחובות הגדה המערבית לרצוח את אבו מאזן ואת עוזריו. פעילים בארגון ושמו "דרך החיים" בהתנחלויות הישראליות בגדה פרסמו כרוז הקורא לרצח הנשיא עבאס, בטענה שמי שמממן מחבלים בכסף ובמשכורות הוא מחבל בעצמו. בתחתית הכרוז, מתחת לתמונתו של אבו מאזן, נכתב "לחסל את מממני הטרור".
נשיא הרשות הפלסטינית הוא איש של שלום, והוא קורא בכל הזדמנות לשלום. מאז מונה לתפקידו הוא הודיע בבירור שהדרך הקצרה ביותר להקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים היא שלום עם ישראל. ההתנגדות העממית בדרכי שלום, אמר, היא הדרך היחידה לסיום הכיבוש. הוא עדיין מושיט ידו לשלום עם הישראלים ועם ממשלת ישראל.
על הציבור הישראלי לדעת: המכשול לשלום הם מנהיגיהם הקוראים להרס בתים של פלסטינים, מי שמסרבים להעניק אישורים לבניית בתים עבור צעירים בירושלים ולהשקעות שצעירי העיר זקוקים להן. ממשלות ישראל שפרסמו צווים צבאיים ואכפו אותם בגדה המערבית, הן הבעיה. הרס של 25,000 בתים פלסטיניים מאז 1967 הוא הבעיה. מי שבנה את גדר האפרטהייד, שיא המדיניות הגזענית, מי שפיצל את הגדה המערבית לקנטונים ומנע רציפות גיאוגרפית פלסטינית – הוא הבעיה. מי שמקים התנחלויות ברחבי הגדה המערבית ומעבה אותן, מי שמפקיע אדמות פלסטיניות ומתיר פלישות של חברי כנסת ושל קבוצות יהודיות קיצוניות למסגד אל־אקצא – הוא הבעיה. אתמול כבר קראו חברי כנסת ופקידים ישראלים להרוס בתים של פלסטינים ולהגלות את משפחותיהם.
המדיניות הישראלית הזאת הובילה את תהליך השלום אל מנהרה חשוכה. בשנת 2012, כאשר הנשיא אבו מאזן הבין זאת, הוא הודיע על הקמתה של ועדה לקשר עם החברה האזרחית הישראלית בראשות מוחמד אל־מדני, ועדה שמטרתה מגע עם ארגונים משפטיים, עם איגודים מקצועיים, עם עיתונאים, עם פוליטיקאים ועם חברי כנסת לטובת חזרה לשולחן המשא ומתן על בסיס פתרון שתי המדינות.
אני פונה לעם הישראלי: אל תחמיצו את ההזדמנות ההיסטורית לשלום עם הפלסטינים בהנהגת הנשיא אבו מאזן על בסיס ההחלטות הבין־לאומיות המבטיחות לשני הצדדים את הזכות לחיות בביטחון ובשלום, כל אחד במדינתו.
ד"ר עלי אל־אעור הוא חוקר ופובליציסט פלסטיני.
