תוצאות חיפוש

עבור: יום שלום
עמיר טאובר
| 24.02.2021
כמה זה עולה לנו: בוררות שבטית בגדה המערבית
על אף שהממשלה הפלסטינית הכפיפה את נושא הבוררויות השבטיות למשרד הפנים, הוא ממשיך לשגשג, בין היתר משום שהבוררות נוחה למערכת המשפט הרשמית – היא גם מפחיתה ממנה עומס, גם מקלה על העבריינים וגם, לראיית רבים, תורמת ליציבות החברתית. האם זה שווה את המחיר?
להמשך קריאה
נטע איפרגן
| 22.02.2021
על המוסלמי הישראלי, או: מה מאפשר את מנסור עבאס?
את העמדה של מנסור עבאס – תמיכה בנתניהו ובימין תמורת השגת מטרות פוליטיות של הציבור הערבי – אפשר להבין מתוך נקודת המוצא האומרת שאין הבדל אמיתי בין הימין הישראלי לשמאל-מרכז הישראלי. משכך, עומדת הברירה האם להחרים כליל, או לשתף פעולה עם מי שעומד בראש וכך להביא למימוש האינטרסים של הציבור הערבי. אבל האם זה נכון?
להמשך קריאה
אמיר פאח'ורי
| 22.02.2021
עיון מחודש בשאלת ה"ערבי הישראלי": מפוליטיקה של חשד לפוליטיקה של זהות ומוסר
את אחד האתגרים הקשים העומדים בפני הפלסטינים אזרחי ישראל מציבים מי שמזדהים כערבים־ישראלים אך לא כפלסטינים. שאלת היחס אליהם אינה חדשה, אבל ערב הבחירות הנוכחיות, היא עולה ביתר שאת. האם בחירתם שגויה? האם היא תוצר של תודעה כוזבת? ואולי יש אפשרות שלישית שמחלצת אותה מהמגרש של הפטרונות וההתנשאות?
להמשך קריאה
אביב טטרסקי
| 21.02.2021
היום שאחרי אזרוח מזרח ירושלים
לאחרונה פרסם משרד הפנים נוהל האמור להקל מאוד על פלסטינים מזרח ירושלמים לקבל אזרחות ישראלית. ניתן להניח שרבים ינצלו את האפשרות, ושינוי זה טומן בחובו אתגרים לכל השחקנים במגרש הירושלמי: מחד, יהיה בו כדי לקדם שוויון ולהעניק כוח פוליטי לפלסטינים, ומאידך, הוא עלול לחזק את תביעת הריבונות הישראלית בעיר. מה משמעות התמורות?
להמשך קריאה
אלחנן מילר
| 18.02.2021
פולמוס פנים-פלסטיני: בחזרה לפתרון שתי המדינות
הקיפאון המתמשך בפרויקט הלאומי הפלסטיני מביא אינטלקטואלים לבחון מחדש מושכלות יסוד שהגדירו עד לאחרונה את תפיסת העולם הפלסטינית. חילופי דברים מרתקים שניהלו לאחרונה שניים מהם דנים בפתרון המועדף לסכסוך, ובשאלה מדוע המאבק לקידומו נכשל. שניהם מסכימים שצריך לשאת עיניים לפתרון שתי המדינות – השאלה היא אם כפתרון מוגמר, או זמני
להמשך קריאה
מיכאל מנקין
| 18.02.2021
האם אפשר להיאבק בהפרדה ובו בזמן לקדם אותה?
כל עמדה המתנגדת לכיבוש חשובה, אבל הבטן הרכה של חזון הקונפדרציה בין הירדן לים היא שלב הביניים עד ההסדר, ובעיקר האדישות למפעל ההתנחלויות. האם אפשר לדבר גבוהה על שותפות לאומית בעתיד מבלי להיאבק בפרויקט הנישול, הגזל והדיכוי של הפלסטינים בהווה?
להמשך קריאה
און דגן
| 17.02.2021
כיצד בנה חמאס את כוחו והפך לארגון צבאי
מאמר חדש ומקיף שהתפרסם בכתב עת קטרי סוקר את הדרך הארוכה שעברו האסלאמיסטים תומכי האחים המוסלמים בעזה ובגדה ממלחמת ששת הימים ועד להקמת חמאס, ועל הדרך הארוכה שעבר חמאס מהיווסדו ב-87' עד להפיכתו לארגון סמי־צבאי בימינו אנו המחזיק כ-30,000 לוחמים
להמשך קריאה
איתי מלאך
| 17.02.2021
האם האחים המוסלמים הם סוציאליסטים?
בתחילת העשור הקודם האחים המוסלמים הוכרה לראשונה במצרים כמפלגה פוליטית וחבר התנועה מוחמד מורסי זכה בבחירות לנשיאות. בתוך כמה חודשים נוספים הגיעו הדרישה שיתפטר, מורסי סירב, הודח והושם במעצר עד מותו בשנת 2016. אבל מה הייתה בתווך המדיניות של התנועה? והאם אידאולוגיה אחרת, כלכלית דווקא, הייתה עשויה לשנות את מהלך האירועים?
להמשך קריאה
עמרי שפר רביב
| 16.02.2021
המלחמה הדמוגרפית של ישראל בעזה
פרוטוקולים שנפתחו לאחרונה מגלים כיצד בשנות הכיבוש הראשונות ממשלת ישראל עסקה באינטנסיביות בניסיונות לעצב מחדש את הדמוגרפיה הפלסטינית ברצועת עזה, במטרה לספח את הרצועה מבלי שתצטרך לאזרח מספר גדול של תושבים ערבים. מה עשויה להיות הרלוונטיוּת שלהם לימינו אנו?
להמשך קריאה
דאוד כותאב
| 16.02.2021
מלחמת מעמדות עטופה באצטלה של סכסוך דתי בפלסטין
המצב הכלכלי הקשה, מגבלות הקורונה והחגים הנוצריים חברו יחד והביאו לאחרונה לשלושה אירועים שזעזעו את אמות הסיפים בשטחים. מה אפשר ללמוד מהם על הסכסוך המעמדי ועל תוצאות המצב הכלכלי הקשה בפלסטין?
להמשך קריאה
איתי מלאך
| 11.02.2021
"מחברות הכלא" של מתנגדי משטר א-סיסי: האם מהן יצמח השינוי?
מאז ההפיכה הצבאית ביולי 2013, שבה תפס הגנרל א-סיסי את השלטון, מתו 1,057 מצרים מאחורי הסורגים. ואולם, יוזמה עכשווית שמגיעה מתוך בתי הכלא הללו מותירה פתח לתקווה: מכתבים ששיגרו אסירים צעירים לדמויות מפתח בזירה הפוליטית במדינה
להמשך קריאה
ענבל בן יהודה
| 09.02.2021
מוועידת ח'רטום ועד חרטום: ההיסטוריה מאחורי הסכמי הנורמליזציה בין ישראל לסודאן
כבר באמצע שנות החמישים התקיימו מגעים בין המדינות, על רקע השאיפה ההדדית לכרסם בכוחה של מצרים באזור. בשנים הבאות ישראל לא היססה לבחוש בסודאן פעם אחר פעם, ואילו הסכמי אברהם הנוכחיים הם פרי ההבנה של האחרונה כי זה מה שנדרש ממנה כדי להתקרב לארצות הברית
להמשך קריאה