תוצאות חיפוש

עבור: יום שלום
נטע איפרגן
| 22.11.2020
כשהאופנה יצאה מהאופנה: תמורות בעטיית החיג'אב בתימן
לאחר שבשנות השמונים נשים בערים מסוימות במדינה התהלכו בלבוש מודרני, צבעוני וקצר, לאחרונה הצבע השחור משתלט שוב על הלבוש הנשי בתימן ומחייב נשים לחיות בבושה ובהסתרה. כך הלבוש מהווה אינדיקטור של מגמות הסגירות והפתיחות במדינה
להמשך קריאה
יואב רוזנברג
| 21.11.2020
תוכנית הגרעין האיראנית: כמה נזק עוד יחולל הפופוליזם הטראמפי
האופציה ששקל לאחרונה טראמפ, לתקוף את מתקן הצנטריפוגות בנתנז, לא תסיר את איום הגרעין מצד איראן. אבל את עובדה בסיסית זו, טראמפ, על יכולתו הקוגניטיבית והפסיכולוגית המוגבלת, אינו מסוגל כנראה להבין לאשורה. גם פרישתו מהסכם הגרעין רק קידמה את תוכניות איראן. אז מה עושים?
להמשך קריאה
רימא כתאנה נזאל
| 18.11.2020
השמרנים הפלסטינים שמתנגדים לחוק להגנת המשפחה
"קיצונים דתיים מתנגדים לחוק הפלסטיני להגנת משפחה, שנועד להגן על 29 אחוז מהנשים הפלסטיניות הסובלות מאלימות. מדוע? משום שהם אלופי ההטעיה וההכחשה, ואינם מתייחסים למציאות. בפועל החוק אינו מאיים על הדת ואינו סותר אותה". דעה
להמשך קריאה
איתי מלאך
| 17.11.2020
פירות המשבר הכלכלי? על המשא ומתן לסימון הגבולות הימיים בין ישראל ללבנון
גם במציאות שבה מדינות ערביות מנרמלות את יחסיהן עם ישראל על בסיס שבועי, ההסכמה של לבנון למשא ומתן בסוגיה המורכבת של סימון הגבולות הימיים היא חריגה. פתרון הסכסוך חשוב במיוחד מסיבות של בעלות על משאבי אנרגיה תת־ימיים, וכטבען של התפתחויות כאלה, הוא עורר סערה בלבנון רבתי. מדוע שינתה את עמדתה ומה צפויים להיות המהלכים הבאים?
להמשך קריאה
אורן ברק
| 17.11.2020
כך קבוצות אינטרס אתניות בארצות הברית משפיעות על המציאות המזרח תיכונית
על רקע המרוץ הצמוד בין דמוקרטים לרפובליקנים במדינות המתנדנדות, קבוצות אינטרס אתניות מציגות תביעות למי מהמועמדים ומשפיעות כך על מציאות חיינו כאן. המשא ומתן בין ישראל ללבנון על הגבול הימי כמשל
להמשך קריאה
חאזם סאריה
| 16.11.2020
מזרח תיכון חדש: על רקע המציאות החדשה, הבעיה הפלסטינית נראית אחרת
במשך פחות משני עשורים, המזרח התיכון השתנה באופן טוטאלי: מעיראק וסוריה שהתנפצו לכל עבר, עבור בלבנון שקרסה וכלה בעליית דאעש והתפשטות איראן. האם יש להתפלא שהשינויים הכבירים האלה השפיעו גם על הנושא הפלסטיני?
להמשך קריאה
דימה דראושה
| 15.11.2020
הסרט מ-99' שביקר את החברה הלבנונית ונפסל, רלוונטי מאי פעם
"אנשים מתורבתים" יצא לאקרנים תשע שנים לאחר תום מלחמת האזרחים בלבנון. הוא הוקרן פעם אחת ומאז נאסר להקרנה בתירוץ הישן והרע שהוא "מציג את לבנון בצורה שלילית". בקורונה הוא עלה לרשת וכותבים ערבים ליברלים נדרשו אליו. המסקנה: רלוונטי מתמיד
להמשך קריאה
נטע איפרגן
| 11.11.2020
כוכבת הפורנו שחשפה את ערוות החברה הלבנונית
אושיית הרשת וכוכבת הפורנו לשעבר מיה ח'ליפה, לבנונית המתגוררת בארצות הברית, פרסמה בחשבון הטוויטר שלה יוזמה לגיוס תרומות למען נפגעי אסון הפיצוץ בלבנון. בתגובה, היא קיבלה נאצות רבות של מי שסירבו לשתף פעולה עם אישה "לא מכובדת". מה זה מלמד על החברה הלבנונית? איזה טאבו זה חושף? ומה בין זה לבין המושג "כבוד"?
להמשך קריאה
עינת לוי
| 10.11.2020
"הם משלנו": היהודים משולבים לראשונה בספרי הלימוד במרוקו
במרוקו אושרה לאחרונה תוכנית לימודים חדשה לבתי הספר היסודיים, ובה, בפעם הראשונה, עיסוק ביהדות מרוקו ובמקומה בחברה ובתרבות. כיוון שהיהדות מוצגת שם בעיקר על רקע תקופת הסולטאן מוחמד בן עבדאללה, שנחשב ל"אדריכל מרוקו המודרנית", היא גם תורמת בדרך לביסוס סמכותה השלטונית של השושלת
להמשך קריאה
אמאל מוסא
| 09.11.2020
מתוצאות הקורונה: בחברות הערביות מתפשטת מגמה של חילוניות גמישה
בשיח התקשורתי השטחי, בניגוד למחקרי, מושג החילוניות נותר מעורפל, על אף שהשימוש בו הולך וגובר, על אחת כמה וכמה על רקע מגמת החילון שהביאה הקורונה. הסוציולוגית והמשוררת ד"ר אמאל מוסא שואלת: כיצד היא מושפעת מחרדת המוות? ואיך היא משפיעה על ההתנהגות החברתית?
להמשך קריאה
עמיר טאובר
| 07.11.2020
השלום הכלכלי – אשליה, לא פתרון אפשרי לסכסוך
קונספציית השלום הכלכלי שוללת את האפשרות של מדינה פלסטינית עצמאית, ומעדיפה על פניה "ישות צרכנית", שנתיניה רואים את שיפור מצבם הכלכלי כעולה בחשיבותו על מולדתם, על חירותם ועל כבודם. האם תיעלם ביחד עם טראמפ?
להמשך קריאה
אלעד בן דוד
| 05.11.2020
פרשת הקריקטורות: הדרשנים המוסלמים שמשוכנעים שצרפת היא 'אנטי־מוסלמית' בהשוואה לארצות הברית
בסיבוב הנוכחי של המהומות בצרפת סביב פרסום קריקטורות של הנביא מוחמד, נרצח מורה שהציג אותן בשיעור, הנשיא מקרון יצא נגד האסלאם והבלגן חוגג. בארצות הברית, אנשי דת מוסלמים פופולריים ראו לנכון להתייחס לפרשה, לבקר את צרפת ולשרטט את ההבדלים בינה ובין ארצות הברית. מה אפשר ללמוד מכך?
להמשך קריאה