תוצאות חיפוש

עבור: יום שלום
עמיר טאובר
| 28.06.2021
"שועל בכרם": הקאמבק של מוחמד דחלאן
איך קרה שחמאס התירה לדחלאן, לשעבר אויבה המושבע, לשוב לעזה? מצדו של דחלאן התשובה ברורה: הוא שואף לרשת את עבאס. מהצד השני – קשריו המעולים של דחלאן במצרים ובאמירויות אפשרו לו לבצע מהלכים להקלת המשבר ההומניטארי ברצועה, וחמאס נאלץ לבלוע את הצפרדע
להמשך קריאה
נטע איפרגן
| 26.06.2021
הדימוי השטני של איראן בעיראק
מי שגדל בעיראק בעשורים האחרונים תופס את איראן כמקום חשוך, שלא יוצא ממנו דבר פרט לטרוריסטים, למלחמות, למיליציות קיצוניות ולמוות. מזכיר מישהו? אם כן, אז אולי גם לישראלים כדאי לקרוא איך לעיתים המציאות מסרבת להתיישר על פי דימויים שטוחים
להמשך קריאה
דימה דראושה
| 24.06.2021
הפללת עבודת המין בלבנון: אותה פטריארכיה בשינוי אדרת
לבנון נמצאת זה יותר משנה בכאוס כלכלי, פוליטי ובריאותי קשה. הממשלה שעל פניו נלחמת במצב, בפועל רק מזיקה. כך למשל בתחום זכויות הנשים שבו נערכה לאחרונה "רפורמה" בחוק העוסק בעבודה בתעשיית המין, אשר בפועל מפליל את העובדות ומקשה עוד יותר על מצבן
להמשך קריאה
נטע איפרגן
| 22.06.2021
"לחתן קטינות כדי לצמצם עלויות": מצוקת ילדי הפליטים הסורים בלבנון
בלבנון חיים כמיליון וחצי פליטים סורים שהגיעו אליה בעקבות מלחמת האזרחים בביתם. העוני, היעדר החינוך והתנאים הקשים במחנות הפליטים יצרו אי אילו תופעות קשות שמהם סובלים ילדיהם. שני פרסומים מהעת האחרונה צללו לעומקם של שניים מהם: הפקעת הזכות להשכלה של הילדים, ונישואי קטינים
להמשך קריאה
און דגן
| 21.06.2021
תוניסיה: להגדיר נורמליזציה עם ישראל כעבירה פלילית
בניגוד גמור לגל הנורמליזציה של מדינות ערב עם ישראל, או שמא דווקא בגללו, בתוניסיה מקודמת בימים אלה הצעת חוק שמבקשת להגדיר כל ניסיון לשנות את מצב היחסים בין תוניסיה לישראל כעבירה פלילית. זו תפנית משמעותית עבור המדינה שישראלים הורשו לבקר בה עד לא מכבר, והיא מסמנת את שיבתה של הבעיה הפלסטינית לחזית הבמה בעולם הערבי
להמשך קריאה
אליזבט צורקוב
| 20.06.2021
על הפיירול של משמרות המהפכה
מרבית הסיקור התקשורתי בישראל עוסק בנוכחות הצבאית האיראנית בסוריה, אבל תחקירים שפורסמו לאחרונה עוסקים בדרכים נוספות שבהן מנצל משטר האייתוללות את מלחמת האזרחים כדי להגדיל את השפעתו במדינה המוכה. בכלל זאת הוא גם מנצל ילדים המשרתים את מטרותיו
להמשך קריאה
דימה דראושה
| 17.06.2021
האיש שבקיר: אמנות מחאה פלסטינית
על אמנות הרחוב וציורי הקיר בפלסטין, המשמשים חלק חשוב בהתנגדות לכיבוש. בעבר, כל פלג בעזה מצא לעצמו דרכים לשמור על נוכחותו ברחוב דרך אמנות הרחוב, ובגדה ציורי קיר סיפרו סיפורים, מברכות לנשואים טריים ועד ברכות לאנשים שחזרו ממצוות החג' במכה. בניית החומה הרחיבה עוד יותר את הז'אנר, שמשגשג עד היום
להמשך קריאה
ערן צדקיהו
| 15.06.2021
מצעד האיוולת של חמאס
במהלך המתיחות האחרונה בין ישראל לחמאס, שנסבה סביב ירושלים, השמיעו אינטלקטואלים ערבים ביקורת חריפה על התנועה. ההאשמה: השתלטות ומיליטריזציה של התנגדות עממית ולא אלימה באופן שפגע באינטרס הלאומי הפלסטיני וחיזק את ישראל. לדבריהם, איוולת זו נובעת מציניות פוליטית ומהעדפת האינטרס המפלגתי הצר על פני טובת האומה
להמשך קריאה
נטע איפרגן
| 14.06.2021
צפוף פה, צפוף: קריסת השירותים החברתיים במצרים
כשבחדשות מדווחים על בסיס קבוע אודות התמוטטויות של כבישים ושל בניינים, כשתאונות רכבת קטלניות גובות חייהם של עשרות, ושבחורף רחובות הערים מוצפים – ברור לחלוטין שבמצרים קורסים שירותים בסיסיים. הסיבה המרכזית, מגלה מחקר חדש, היא סירובה המתמשך של מצרים להשלים את תהליך הפיכתה למדינה מודרנית ויעילה, בעידודם של כוחות פוליטיים חברתיים חזקים
להמשך קריאה
אליזבט צורקוב
| 10.06.2021
סוריה: כך מופנים משאבי המדינה הדלים ממילא לביצור משטר אסד
סוריה נמצאת כיום במשבר כלכלי חריף: המשטר אינו מסוגל לספק את הצרכים הבסיסיים ביותר של האוכלוסייה. אבל חרף המשבר ההומאניטארי חסר התקדים והרעב הפושה במדינה, משטרו של אסד ממשיך לתעדף את שרידותו ואת ביצור אחיזתו בשלטון על פני מילוי הדרישות הבסיסיות ביותר של האזרחים
להמשך קריאה
מתי שטיינברג
| 08.06.2021
על העיוורון: העימות האחרון עם חמאס כמבטא שבר קונספטואלי
חמאס ייצבה את שלטונה בעזה והתכוננה להרחיב את דריסת רגלה בגדה ולשם כך היתה מוכנה ללכת כברת דרך עם ממשלת ישראל, אבל בבוא הרגע המתאים, להתנתק ממנה ולהתנער מדוקטרינת "הבידול" בין הגדה לעזה. מעולם לא עלתה על דל שפתם של מנהיגיה להתנתק מירושלים. כך קרסה סופית בעימות האחרון הפרדיגמה בדבר האפשרות לדחוק את הסוגיה הפלסטינית
להמשך קריאה
יניב ג'ונם
| 02.06.2021
האינתיפאדה הראשונה – לא מה שזכרתם
האינתיפאדה הראשונה, שפרצה בדצמבר 87', היא סיפור של פילוסופיה קומוניסטית של התארגנות, הנהגה נשית וקבלת החלטות דמוקרטית. לא פחות. ולמרות זאת, כמעט כל מה שאנחנו זוכרים זה אבנים ואלימות. הגיע הזמן לספר את הסיפור האמיתי של האינתיפאדה הראשונה
להמשך קריאה