Below are share buttons

הכירו את עמיתי המחקר: ד"ר אורנה כהן

השסע היהודי-ערבי הוא אחד העמוקים והקשים ביותר הקיימים בחברה הישראלית, ובבסיסו חוסר ידע בחברה היהודית על החברה הערבית. בכתיבתי בפורום אנסה לחשוף את קהל הקוראים למגוון הדילמות אשר האזרחים הערבים בישראל, ובכלל זה נציגיהם בכנסת, מתמודדים עִמן. אני מקווה שהעמקת הידע על האתגרים הנובעים מחייו של מיעוט לאומי ערבי-פלסטיני במדינת לאום יהודית תתרום להפחתת הניכור.

לפני למעלה מעשור שוחחתי מספר פעמים עם תופיק טובי, שהיה חבר כנסת מטעם המפלגה הקומוניסטית בין השנים 1949-1990.

כתבתי אז עבודת גמר לתואר שני בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית, וחקרתי את קורותיה של האוכלוסייה הערבית בעיר מג'דל (מגדל-גד בשמה העברי  ולימים אשקלון). ערביי מג'דל הועברו במהלך שנת 1950 על-ידי שלטונות ישראל לרצועת עזה, וטובי הפגין בזמנו מעורבות עמוקה במתרחש.

השיחות עם טובי, עיון בחומרים שמסר לי מחד ובמסמכים ארכיוניים שמתארים את פעילותו במג'דל מנקודת מבטה של הצמרת הביטחונית והמדינית הישראלית מאידך, הציתו בי סקרנות והניעו אותי לבדוק באופן מעמיק יותר את מקומם של חברי כנסת ערבים במערכת הפוליטית הישראלית.

וכך עשיתי. את עבודת הדוקטור שלי כתבתי על פעילותם של חברי כנסת ערבים בשורות מפלגות ציוניות ורשימות ערביות שפעלו בחסותן מאז ימיה של האספה המכוננת (1949) ועד הקמתה של המפלגה הערבית הראשונה ב-1988.

מאז שהשלמתי את כתיבת הדוקטורט אני עוסקת בחקר היבטים שונים של הפוליטיקה הערבית בישראל, ובכך עסקתי גם בפוסט דוקטורט ובמגוון מאמרים שכתבתי. בשנים האחרונות אני משמשת עמיתת מחקר במכון ע"ש הרי טרומן באוניברסיטה העברית.

הכירו את עמיתי המחקר: ד"ר אורנה כהן

חברי הכנסת הערבים מצויים לא אחת בעין הסערה. הדבר ניכר הן במעשים ובהתבטאויות של אחדים מהם, אשר מקוממים עליהם חלקים נרחבים בציבור הישראלי, הן בהחלטות חוזרות ונשנות של ועדת הבחירות המרכזית בכל אחת ממערכות הבחירות האחרונות לכנסת לפסול מועמדים ערבים או מפלגות ערביות. הניסיונות לפגוע בלגיטימיות של הייצוג הערבי בכנסת באים לידי ביטוי גם באמצעות חקיקה. חוק המשילות, שאחת ממשמעויותיו היא העלאת אחוז החסימה, הוא דוגמא אחת לכך.

המתח היהודי-ערבי בכנסת הוא חלק מהשסע ההולך ומתרחב ביחסי יהודים וערבים בישראל. סקרי דעת קהל שונים שנערכו לאחרונה מלמדים על עומק השבר: סקר שנערך בין תלמידים יהודים לקראת סוף לימודיהם התיכוניים מלמד שיותר ממחציתם מסרבים לגור בקרבת ערבים. מנגד, סקרים אחרים מלמדים שכשליש מהערבים בני גילם אינם מעוניינים שיהיו להם חברים יהודים.

מסיבה זו אני סבורה שהשסע היהודי-ערבי הוא אחד העמוקים והקשים ביותר הקיימים בחברה הישראלית, אשר עלולות להיות לו השלכות ממשיות על הדמוקרטיה הישראלית. לצד זאת אני מאמינה כי אחד הגורמים המשמעותיים התורמים לכך הוא חוסר הידע הקיים בחברה היהודית לגבי החברה הערבית, ולהיפך.

לכן שמחתי כאשר הוצע לי להצטרף לפורום לחשיבה אזורית. אני משוכנעת שהכתיבה בפורום תחשוף את קהל הקוראים למגוון הדילמות אשר האזרחים הערבים בישראל, ובכלל זה נציגיהם בכנסת, מתמודדים עִמן, סוגיות אשר עומדות לא אחת על סדר היום הפוליטי והציבורי. אני  מקווה שהעמקת הידע על האתגרים הנובעים מחייו של מיעוט לאומי ערבי-פלסטיני במדינת לאום יהודית תתרום להפחתת הניכור.

לפני למעלה מעשור שוחחתי מספר פעמים עם תופיק טובי, שהיה חבר כנסת מטעם המפלגה הקומוניסטית בין השנים 1949-1990.

כתבתי אז עבודת גמר לתואר שני בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית, וחקרתי את קורותיה של האוכלוסייה הערבית בעיר מג'דל (מגדל-גד בשמה העברי  ולימים אשקלון). ערביי מג'דל הועברו במהלך שנת 1950 על-ידי שלטונות ישראל לרצועת עזה, וטובי הפגין בזמנו מעורבות עמוקה במתרחש.

השיחות עם טובי, עיון בחומרים שמסר לי מחד ובמסמכים ארכיוניים שמתארים את פעילותו במג'דל מנקודת מבטה של הצמרת הביטחונית והמדינית הישראלית מאידך, הציתו בי סקרנות והניעו אותי לבדוק באופן מעמיק יותר את מקומם של חברי כנסת ערבים במערכת הפוליטית הישראלית.

וכך עשיתי. את עבודת הדוקטור שלי כתבתי על פעילותם של חברי כנסת ערבים בשורות מפלגות ציוניות ורשימות ערביות שפעלו בחסותן מאז ימיה של האספה המכוננת (1949) ועד הקמתה של המפלגה הערבית הראשונה ב-1988.

מאז שהשלמתי את כתיבת הדוקטורט אני עוסקת בחקר היבטים שונים של הפוליטיקה הערבית בישראל, ובכך עסקתי גם בפוסט דוקטורט ובמגוון מאמרים שכתבתי. בשנים האחרונות אני משמשת עמיתת מחקר במכון ע"ש הרי טרומן באוניברסיטה העברית.

הכירו את עמיתי המחקר: ד"ר אורנה כהן

חברי הכנסת הערבים מצויים לא אחת בעין הסערה. הדבר ניכר הן במעשים ובהתבטאויות של אחדים מהם, אשר מקוממים עליהם חלקים נרחבים בציבור הישראלי, הן בהחלטות חוזרות ונשנות של ועדת הבחירות המרכזית בכל אחת ממערכות הבחירות האחרונות לכנסת לפסול מועמדים ערבים או מפלגות ערביות. הניסיונות לפגוע בלגיטימיות של הייצוג הערבי בכנסת באים לידי ביטוי גם באמצעות חקיקה. חוק המשילות, שאחת ממשמעויותיו היא העלאת אחוז החסימה, הוא דוגמא אחת לכך.

המתח היהודי-ערבי בכנסת הוא חלק מהשסע ההולך ומתרחב ביחסי יהודים וערבים בישראל. סקרי דעת קהל שונים שנערכו לאחרונה מלמדים על עומק השבר: סקר שנערך בין תלמידים יהודים לקראת סוף לימודיהם התיכוניים מלמד שיותר ממחציתם מסרבים לגור בקרבת ערבים. מנגד, סקרים אחרים מלמדים שכשליש מהערבים בני גילם אינם מעוניינים שיהיו להם חברים יהודים.

מסיבה זו אני סבורה שהשסע היהודי-ערבי הוא אחד העמוקים והקשים ביותר הקיימים בחברה הישראלית, אשר עלולות להיות לו השלכות ממשיות על הדמוקרטיה הישראלית. לצד זאת אני מאמינה כי אחד הגורמים המשמעותיים התורמים לכך הוא חוסר הידע הקיים בחברה היהודית לגבי החברה הערבית, ולהיפך.

לכן שמחתי כאשר הוצע לי להצטרף לפורום לחשיבה אזורית. אני משוכנעת שהכתיבה בפורום תחשוף את קהל הקוראים למגוון הדילמות אשר האזרחים הערבים בישראל, ובכלל זה נציגיהם בכנסת, מתמודדים עִמן, סוגיות אשר עומדות לא אחת על סדר היום הפוליטי והציבורי. אני  מקווה שהעמקת הידע על האתגרים הנובעים מחייו של מיעוט לאומי ערבי-פלסטיני במדינת לאום יהודית תתרום להפחתת הניכור.

Below are share buttons

קוראים יקרים
פורום החשיבה האזורית הוא ארגון ללא מטרות רווח
אנו יודעים כי גם אלה אינם ימים קלים עבורכם, וכי לא קל למצוא את הפניות התומכות בעבודתנו.

בין אם תוכלו לתמוך בנו כלכלית ובין אם פשוט להקדיש לנו את הזמן ותשומת הלב בקריאה – אנו אסירי תודה.

לקריאה ותמיכה