על העיוורון: העימות האחרון עם חמאס כמבטא שבר קונספטואלי
מתי שטיינברג | 08.06.2021
חמאס ייצבה את שלטונה בעזה והתכוננה להרחיב את דריסת רגלה בגדה ולשם כך היתה מוכנה ללכת כברת דרך עם ממשלת ישראל, אבל בבוא הרגע המתאים, להתנתק ממנה ולהתנער מדוקטרינת "הבידול" בין הגדה לעזה. מעולם לא עלתה על דל שפתם של מנהיגיה להתנתק מירושלים. כך קרסה סופית בעימות האחרון הפרדיגמה בדבר האפשרות לדחוק את הסוגיה הפלסטינית
מכתב פתוח לראש השב"כ
ג'וואד בולוס | 07.06.2021 פרויקט אופק
אתם בשב"כ בוודאי ידעתם היטב מה מתרחש בחברה הערבית. הבנתם שהמצב עומד בפני קריסה מוחלטת שתשטוף בוודאות את המדינה כולה. מומחים רבים התריעו שוב ושוב שלא מדובר בבעיה של הערבים לבדם אלא בשאלה של ביטחון לאומי, ובכך שהמשטרה פשוט איננה הגורם המתאים לביצוע המשימה
האינתיפאדה הראשונה – לא מה שזכרתם
יניב ג'ונם, דניאל ברודסקי | 02.06.2021
האינתיפאדה הראשונה, שפרצה בדצמבר 87', היא סיפור של פילוסופיה קומוניסטית של התארגנות, הנהגה נשית וקבלת החלטות דמוקרטית. לא פחות. ולמרות זאת, כמעט כל מה שאנחנו זוכרים זה אבנים ואלימות. הגיע הזמן לספר את הסיפור האמיתי של האינתיפאדה הראשונה
המלחמה על המים במדינות ערב: "הסכרים חוסמים את החיים"
יניב רונן | 26.05.2021 פרויקט אופק
בשל סיבות פוליטיות, דמוגרפיות וכמובן אקלימיות, מדינות ערב מתמודדות עם משבר מים שמאיים על יכולתן לספק את צורכי אזרחיהן. מהמאבקים על בניית סכרים, דרך הרס תשתיות המים במלחמות ועד להתמעטות כמויות הגשמים – להלן סקירת הגורמים כולם לאסון אשר, ככל הנראה, עומד להתרגש
ללמוד מאחרים: איך שככה האלימות הבין־קהילתית בצפון מקדוניה
יריב מוהר | 20.05.2021
הסכסוף בין צפון מקדוניה למיעוט האלבני שבה – המונה כרבע מאוכלוסיית המדינה, נושא מבט למדינת-האם מעבר לגבול, ובחלקו הוא אסלאמיסטי – דומה באופן מבהיל למתרחש בימים אלה בישראל. אז איך שם זה נפתר?
ניסיון להבין את ה־DNA הישראלי
מרזוק אלחלבי | 12.05.2021
למה נשיא המדינה, המבוגר האחראי, מגנה מפגינים ערבים כשכל מה שנותר להם הוא לצאת ולמחות נגד גירוש אנשים מבתיהם בשכונת שיח' ג'ראח ונגד חילול מסגד אל־אקצא? ולמה יאיר לפיד, הטוען לכתר, נחפז להקדים את בנימין נתניהו שנוא נפשו בשיח מתלהם ובאיומים נגד העם הפלסטיני? הדבר נעוץ בבסיס ההוויה הישראלית מאז ומעולם
למה דווקא עכשיו?
ערן צדקיהו | 11.05.2021
השאלה הנכונה היא איך זה שירושלים, עיר שמכילה סתירות ומתחים לאומיים, דתיים ואתניים כל כך קיצוניים, היא רוב הזמן עיר שקטה
הספירה לאחור: תחילת סוף שלטונו של אבו מאזן?
דנה בן שמעון | 03.05.2021
חמאס זועמת על דחיית הבחירות ורואה בכך חציית קו אדום. גם בתוך פתח העצבים מתוחים. עד כמה ההימור המסוכן של אבו מאזן עלול לעלות לו בשלטונו והאם הוא עדיין יכול לתקן?
כך הרימו הרשתות החברתיות את המחאות הגדולות, וכך הן קברו אותן
יניב ג'ונם, דניאל ברודסקי | 02.05.2021
2011 הייתה שנה של מחאות בכל העולם: האביב הערבי, אוקיופיי וול סטריט, מחאות בכל אירופה וכמובן המחאה החברתית אצלנו. ועם זאת, חרף כמה וכמה הישגים, המחאות הללו לא הצליחו לקצור שינויים מערכתיים בולטים. אז מה בעצם עשה את ההבדל בינן לבין התנועות החברתיות של המאה ה-20 ששינו את העולם? ואיך זה קשור ליכולת ההתארגנות?
"האביב הקולנועי": מבט ביקורתי על הסרטים שליווי את המחאות בעולם הערבי
אילת לוי | 22.04.2021 פרויקט אופק
עשרות סרטים, מרביתם תיעודיים, נוצרו בעקבות אירועי האביב הערבי. מבקרי קולנוע מהעולם הערבי סבורים כי לא מדובר במהפכה קולנועית ומלינים על רמתם הנמוכה מבחינה אומנותית ועל התלות המתמשכת של היוצרים בממסד. אך הקולנוע הערבי של העשור האחרון בכל זאת נועז וביקורתי יותר, ובעיקר משקף את סיפורה השונה של כל מדינה שחוותה את תנועת המחאה
הגרעין האיראני: התמדת הפרדיגמה הכושלת
מתי שטיינברג | 11.04.2021
את מה שהתגלה בארכיון האיראני, והעיד על תחילת שנות ה-2000, הציגו ישראל וארה"ב של טראמפ כתירוץ לפרוש מהסכם הגרעין ב-2018; ואת ההפרות שהתרחשו לאחר הפרישה, כשההסכם כבר מרוקן מתוֹכן, הציגו כהצדקות לכך שנעשתה מלכתחילה. קריאה מודרכת בעדותו החשובה של סגן ראש המוסד
הפוליטיקה של זיכרון השואה
שמואל לדרמן | 06.04.2021
עד לא מכבר, אימוץ לקחי השואה – נגד גזענות, לאומנות ושנאת זרים ובעד זכויות אדם – היו אחד מתנאֵי הסף לחברות באיחוד האירופי. אבל אחרי שהצטרפו אליו מדינות מזרח היבשת, הן החלו למרוד במורשת ולהעדיף נרטיב המותאם לצורכיהן הלאומיים, תוך, לעתים, עיוות העובדות ההיסטוריות. ממשלת ישראל, למרבה ההפתעה, נותנת לזה יד מסיבותיה שלה
צוות