מערכת היחסים בין החברה השלטת בסודאן לבין האוכלוסיות המודרות מבחינה כלכלית, פוליטית ותרבותית רוויה חשדנות לעתים קרובות. המתיחות בין מרכז לפריפריה שזורה בשסע אתני-תרבותי בין אוכלוסיות המזוהות כערביות לאוכלוסיות המזוהות כאפריקאיות. הגזענות משחקת תפקיד במשוואה, במיוחד בשל המלחמות המתמשכות בין הממשלה הדיקטטורית, המקדמת בין היתר עליונות ערבית, לבין תנועות מורדים באזורי הפריפריה של דארפור, הרי הנובה והנילוס הכחול, המייצגות באופן נרחב קבוצות אפריקאיות.
מתחים אלו באים לידי ביטוי באוניברסיטאות, המהוות מרחב פוליטי מובהק. סטודנטים שמוצאם מהפריפריה מדווחים על התנכלויות, גזענות ואפליה על בסיס פוליטי ואתני מצד גורמים שונים במוסדות. בחודש מאי האחרון פרסם ארגון אמנסטי אינטרנשיונל דו"ח בנושא, שבו מובא הנתון כי מאז תחילת הסכסוך בדארפור בשנת 2003 נעצרו ונאסרו באופן שרירותי יותר מעשרת אלפים סטודנטים דארפורים. הדו"ח מתעד לפרטים שורת מקרים מהשנים האחרונות ומספק דוגמאות רבות לאלימות, התעללות ועינויים נגד סטודנטים וסטודנטיות דארפורים מצד כוחות הביטחון, לרבות אלימות מינית. מגמות אלו הן כמעט עניין שבשגרה, אולם מעת לעת זוכים מקרים מסוימים להד ציבורי משמעותי יותר, דוגמת אירועי הקיץ הנוכחי.
באמצע חודש יולי, בעיצומה של תקופת הבחינות, פרשו יותר מאלף סטודנטים ממוצא דארפורי מאוניברסיטת בחת אל-רד'א שבמדינת הנילוס הלבן, בדרום-מזרח סודאן, לאחר שמאסו ביחסן של הרשויות כלפיהם. הם ניסו להגיע אל הבירה ח'רטום כדי להביא את דרישותיהם בפני המשרד הפדרלי להשכלה גבוהה, אך כוחות הביטחון מנעו את כניסתם אל העיר. בעקבות זאת הם עשו דרכם חזרה לאזורי מוצאם בחבל הארץ דארפור, במערב סודאן.
ראשית המשבר הייתה במאי השנה, כאשר המשטרה התערבה בעימותים בין סטודנטים מתנועת מפלגת השלטון "הקונגרס הלאומי" לסטודנטים מהאופוזיציה, שפרצו על רקע מערכת בחירות שנויה במחלוקת שהתקיימה באוניברסיטה. על פי הדיווחים, סטודנטית ושני שוטרים נהרגו במהלך העימותים או בעקבותיהם. 70 סטודנטים דארפורים נעצרו באותו יום, כעשרה מהם עדיין מוחזקים במעצר באשמת רצח השוטרים. בסופו של דבר הושעו 14 סטודנטים, וחקירת מקרי המוות טרם הסתיימה.
לטענת הסטודנטים המוחים מדובר בהאשמות שווא, הנובעות מהתקפה שיטתית כלפי דארפורים מצד כוחות הביטחון והנהלת האוניברסיטה. הם ניהלו משא ומתן כושל בתביעה להשבת הסטודנטים המושעים אל ספסל הלימודים ובחינת היחס העוין והגזעני כלפי דארפורים בכלל. במספר אוניברסיטאות, בעיקר במזרח סודאן, קיימו סטודנטים אירועי סולידריות עם מחאת הסטודנטים, שהתייחסו גם למקרים נוספים מהתקופה האחרונה, בעלי הקשר דומה.
מלבד מפגני סולידריות וסיקור ער ברשתות החברתיות גרר האירוע תגובות מצד הממשלה וגורמי אופוזיציה. סגן יו"ר מפלגת השלטון גינה את פרישת הסטודנטים והגדיר את דרישותיהם כמגוחכות. מנגד, גוש מפלגות האופוזיציה בשם "הקריאה הסודאנית" הביע תמיכה במחאתם וקרא לשחרורם של שני פוליטיקאים ממפלגת האופוזיציה "הקונגרס הסודאני", שנעצרו כשניסו לבקר את הסטודנטים במסעם. עבדל-ואחד אל-נור, יו"ר אחד משני הפלגים המרכזיים של ה"תנועה לשחרור סודאן", דחה את ההאשמות שהופנו כלפי תנועות המורדים מדארפור על התססת הסטודנטים. הוא טען כי מצוקת הסטודנטים הדארפורים במדינה הינה ידועה ונפוצה, וכי הסטודנטים פועלים על דעת עצמם כדי להגן על זכויותיהם.
במקביל למסע הסטודנטים מבחת אל-רד'א, ב-26 ביולי נפתח בח'רטום משפטו של עאסם עומר, סטודנט מאוניברסיטת ח'רטום שנעצר בחודש מאי 2016 והואשם ברצח שוטר. הסטודנט, שמוצא משפחתו מהרי הנובה, נעצר בהפגנות נגד כוונת הממשלה להעתיק את הקמפוס המרכזי של אוניברסיטת ח'רטום אל מחוץ לעיר ולמכור את השטח למשקיעים פרטיים. בעת מעצרו של עומר נמסר לו כי יוכל להשתחרר בערבות, אולם הדבר לא קרה. זה, והיעדרם של עדי ראיה, מחזק את השערתם של פעילי אופוזיציה כי הוא הופלל בהאשמת שווא. כנהוג בסודאן, ובמקרה של עומר הדבר בולט אף יותר, מתנגדי משטר במדינה ובפזורה מרעיפים על הסטודנט תמיכה ציבורית: פיזית ומשפטית בבית המשפט ובהפגנות, ווירטואלית באתרים וברשתות החברתיות.
בסמוך למשפט פורסם פוסט פרובוקטיבי בפרופיל פייסבוק מזויף של סודאנית ערביה, המופעל ככל הנראה על ידי שירותי הביטחון הלאומי בסודאן. הפוסט, שהפך לוויראלי, לעג למראהו של הסטודנט האפריקאי והגדירו כמראה של פושע ולא של סטודנט. חשיפת הפרופיל בידי פעילים פוליטיים כמזויף מדגימה כיצד מפעילה הממשלה "ג'יהאד אלקטרוני", שמטרתה במקרה זה כפולה: הסתה גזענית ותעמולה, לצד איתור וניטור אחרים המתנגדים לפוסט. פעיל מח'רטום הסביר לי כי בעבר השתמשה הממשלה בערוץ הטלוויזיה היחיד לתעמולה, אז נגד אנשי דרום-סודאן ולגיוס חיילים למלחמת הג'יהאד נגדם, אך כיום היא עושה זאת באמצעות המדיה הדיגיטלית. "דארפורפוביה" הוא מונח שהפך מקובל בקרב פעילים להגדרת תעמולת-השנאה הזו.
האירועים הנוכחיים והתגובות להם מזכירים את התפקיד המרכזי שיש למוסדות להשכלה גבוהה ולסטודנטים בהנעת תהליכים ובשיקוף מגמות פוליטיות וחברתיות בסודאן. בשנים האחרונות מאיר הזרקור על האוניברסיטאות והמכללות כנקודת מפגש רותחת בין המרכז לפריפריה. למפגש זה כמה היבטים: בעוד שמצוקת הפריפריה מעסיקה במיוחד את מי שמגיעים ממנה, נראה כי המתיחות באוניברסיטאות מעוררת מודעות ציבורית בקרב החוגים ההולכים וגדלים של השמאל ומתנגדי המשטר מחוץ לפריפריה למצבן הפוליטי והכלכלי העגום של האוכלוסיות המודרות במדינה. בנוסף, יש במפגש זה כדי לקרב את בני הפריפריה למאבק משותף ורב-גורמים למען שינוי בסודאן, שמבעבע במוסדות הלימוד.
