המהפכה במצרים ניערה את השיטה הפוליטית ובעיקבותיה ניתן אישור לעשרות רשימות שבעבר לא הורשו להשתתף במשחק הדמוקרטי להעמיד את עצמן לבחירה, ביניהן הרשימה המעוררת את מרב הדאגות בקרב מצרים ליברלים, תושבים קופטים ומתבוננים חיצוניים – 'האחים המוסלמים'.
'האחים המוסלמים' עֵרים לחששות ולחשדות שהם מעוררים. לכן הם נוקטים כמה צעדים שאמורים להרגיע את הציבור המצרי. ראשית, הם מציגים מועמדים רק למחצית מן המושבים בפרלמנט. במילים אחרות, בהנחה שכמה מן המועמדים שלהם יפסידו, 'האחים המוסלמים' מוותרים מראש על רוב בפרלמנט. בכך הם מאותתים שהם אינם מעוניינים, ואפילו מונעים מעצמם, להשתלט עליו. שנית, הם החליטו לא להציג מועמד מטעמם למשרת נשיא מצרים. בזאת הם מוותרים לחלוטין על האפשרות לשלוט בזרוע המבצעת של השלטון במצרים. שתי ההחלטות הללו מנטרלות את האפשרות ש'האחים' ישתלטו על הפוליטיקה המצרית בבחירות הקרובות.
אולם רבים עדיין חושדים בכוונותיהם. יש הטוענים ש'האחים' מאפשרים לתנועות אסלאמיסטיות קיצוניות יותר לנצח בכמה אזורים, וביחד הם עתידים להקים קואליציה אסלאמיסטית נוקשה ולוחמנית. אחרים מצביעים על כמה מפלגות שפרשו מ'האחים', אך בהמשך הן ישתפו עמם פעולה. לדעת החושדים, גם אם 'האחים' נמנעים מהשתלטות ישירה על הפרלמנט, הם מסוגלים להשתלט עליו בתמרונים פוליטיים אחרי הבחירות.
כדוגמה לתמרונים האפשריים, מצביעים מתנגדי 'האחים' על המועמד לנשיאות עבד אל-מנעם אבו אל-פתוח. אבו אל-פתוח הוא רופא שהיה מהדמויות המובילות בקרב 'האחים'. הוא לא הסכים לקבל את החלטת התנועה לא להציג מועמד משלה לנשיאות והציג את עצמו כמועמד עצמאי. כתוצאה מכך, 'האחים' הוציאו אותו משורותיהם. אך האם הם אכן יפנו לו עורף במהלך מסע הבחירות? האם הם יתעלמו ממנו אם הוא ינצח? סביר להניח שאם אבו אל-פתוח ינצח בבחירות, 'האחים' ישתפו עמו פעולה. אם כך, בין שאבו אל-פתוח ישתייך ל'אחים' ובין שלא, ייתכן מאוד שבספטמבר ישב על כס הנשיאות אדם המסכים עם תפיסת עולמם.
קשה לדעת מה יקרה בבוקר שלאחר הבחירות, אך מעניין לבחון כיצד 'האחים' מדברים וכיצד הם מציגים את עצמם ערב הבחירות. בראיון עם אחד ממנהיגיהם הבולטים, ח'ירת אל-שאטר, יצא אל-שאטר נגד התדמית שמציירים ל'אחים' וקבע נחרצות ש'האחים' אינם קיצונים. הם אינם מתכננים לכרות ידיים או לצאת למלחמה נגד ישראל. אמנם זו רק הצהרה, אך בתקופה של מסע בחירות, להצהרות יש משמעות בקלפי. חשוב לשים לב לכך שאל-שאטר התראיין בעיתון מצרי ונקט עמדה לא מתלהמת כלפי ישראל, ולמעשה הוא מקבל את קיומה.
בהמשך הראיון אמר אל-שאטר במפורש ש'האחים' אינם מעוניינים לתפוש את השלטון. לדבריו, הם ראו מה קרה באלג'יריה ובעזה. הם ראו כיצד הצבא יצא נגד האסלאמיסטים באלג'יריה וכיצד המערב מנע מן החמאס לנהל את עזה. הם אינם רוצים לחזור על כך ולפגוע באינטרסים של מצרים ובעם המצרי. מרתק לראות בהקשר זה כיצד התייחס אל-שאטר למצב בעזה. אין ספק שהוא מתנגד לסגר, אך במקום לבקר אותו הוא למד ממנו שלא משתלם להתעמת עם המערב. אם אכן כך הדבר, ניתן לראות בדבריו של אל-שאטר דוגמה מצוינת להתנהלות הפרגמטית של 'האחים'.
קשה לדעת מה יקרה אחרי הבחירות. כמו בכל מקום בעולם, הדבר תלוי, בין היתר, בחלוקת הכוח הפרלמנטרי. אבל אם המגבלות ש'האחים' הטילו על עצמם ואם ההצהרות שמנהיגיהם משמיעים אכן משקפות נאמנה את כוונותיהם, סביר להניח שהם ימשיכו בקו הפרגמטי שנקטו עד כה ויימנעו מהקצנה דתית ופוליטית.
