פעם היו מתבדחים על הגבר הישראלי שגומר ורץ לספר לחבר'ה. צעדיו האחרונים של שר האוצר מעמידים באור חיוור את הגבר הישראלי: לפיד רץ לספר לחבר'ה עוד לפני שהוא גומר.
בהחלטה על ביטול המע"מ על קניית דירה ראשונה טמונות לא מעט בעיות כלכליות עקרוניות, אבל לא פחות מכך, היא מעידה על בעיות אישיות של לפיד. מרבית אנשי המקצוע בסביבת העבודה שלו, ובראשם מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של משרד האוצר, התנגדו לצעד זה; בעיניהם, הנזק שתכנית שכזאת תגרום עולה על התועלת שבה. גם ראש הממשלה הזהיר את לפיד שהתכנית אינה בשלה והיא מחייבת הרבה עבודה. אבל לפיד יודע שהוא כשל בהתמודדותו עם מחירי הדירות וכי הסיכוי שיצליח להוביל למפנה של ממש בשוק זה הוא קלוש ביותר. אין לו תכנית רצינית להוריד את מחירי הדירות, אבל יש לו תכנית להשגת כותרות.
ללפיד יש היסטוריה של חפיפניקיות ושרלטנות. כך, למשל, אף על פי שאינו זכאי לתעודת בגרות, הוא הצליח להשתחל למסלול לדוקטורט באוניברסיטת בר אילן. אותה זחיחות דעת שהניעה אותו לקפוץ ביהירות לדוקטורט גם בלי לעמוד בתנאי הסף הנדרשים למחקר מתקדם ובלי לעבור את השלבים הנדרשים לכך, היא שמאפשרת לו לדלג מעל ראשיהם של מומחים, שהקדישו את חייהם ללימוד כלכלת ישראל ולהתמודדות עם אתגריה, ולהציע תכנית לא גמורה העומדת בניגוד גמור לדעתם. כאמור, לפיד אפילו לא צריך לגמור כדי לספר לחבר'ה.
בעוד לפיד עושה קריירה מדיבורים ללא כיסוי, משה (בוגי) יעלון הוא איש מעשה לתפארת היורה לעצמו ולישראל ברגל כל אימת שהוא פותח את פיו. לפני כחודשיים הוא הסתבך עם ג'ון קרי כאשר דיבר על האובססיביות שלו, אך אז ניתן היה להגן על המגושמות הפוליטית וגסות הרוח בכך שאמר את דבריו בפורום סגור. אבל השבוע הוא הופיע בפורום רחב באוניברסיטת תל-אביב והוקלט בעודו מדבר על מה שהוא רואה כחולשתה של ארצות הברית באוקראינה ועל התנהלות דומה המאפיינת את המעצמה האמריקאית גם באיראן ובסוריה. יעלון טען עוד שהסיוע האמריקאי לישראל אינו נחוץ כל כך. מבלי לגלוש לוויכוח על חשיבותן של מערכות הנשק והטכנולוגיות שארצות הברית מעבירה לישראל, חשוב לזכור שישראל סובלת מבידוד דיפלומטי הולך וגובר. ללא ארצות הברית ישראל עלולה למצוא את עצמה בעולם עוין המטיל עליה חרם משתק. ללא המטריה הדיפלומטית של ארצות הברית העולם אולי ינסה לכפות על ישראל את המדיניות הרצויה לו, כשם שעשה בדרום אפריקה. יש היום לא מעט מדינות באירופה המבקשות לנקוט צעדים שכאלה נגד ישראל אך נמנעות מכך בעיקר בשל התנגדותה של ארצות הברית.
לפיד נראה כמו מניפולטור חלקלק וערמומי המתמרן בחוסר יושרה ומנסה נואשות לשחזר את אחוזי התמיכה שהיו לו בבחירות. יעלון, לעומתו, נראה כמו "בוֹק" מחוספס שאינו מבין למה הוא שוקע בבוץ – באותו בוץ – פעם אחר פעם. לא רק ארצות הברית משמיעה ביקורת קשה על התבטאויותיו, גם חבריו לממשלה, כגון יובל שטייניץ, טוענים שסיבך את ישראל בפרשה מדינית מיותרת. לדברי שטייניץ, "מנקודת מבט אמריקאית זו יריקה בפרצוף. אני מקווה שנתגבר על דבריו". מסתבר שלא רק יעלון יורק. כעת חבריו יורקים עליו.
וברקע נתניהו שותק בהנאה. לא רק שהשחצן מהטלוויזיה, שדיבר בפזיזות על תכניותיו לכהן כראש ממשלה בקדנציה הבאה, וזאת עוד לפני שהעביר יום אחד בכנסת, כרך סביב גרונו את החבל וכעת רגליו מפרפרות בבהלה; המתחרה הפוטנציאלי מבית, יעלון, הוכיח שהוא חסר כישורים פוליטיים בסיסיים. חוסר הרצינות והאמינות של לפיד והסקנדל הדיפלומטי של יעלון הן תעודות הביטוח הטובות ביותר שהפוליטיקה הישראלית יכולה להנפיק לנתניהו בדרכו לקדנציה נוספת.
התנהלותם של לפיד ויעלון אולי מועילה לנתניהו אולם היא גורמת נזק עצום לישראל וחושפת את הוואקום המנהיגותי החמור בפסגה הפוליטית של ישראל. שני השרים הבכירים ביותר עושים כל כך הרבה טעויות המונעות מהם ומהפקידים העובדים תחתם למלא את תפקידם נאמנה, ואילו המבוגר האחראי שותק משום שמפגן החרקירי של שריו משרת את האינטרסים שלו. למה לעצור את שני הטירונים הפוליטיים המפטפטים את עצמם אל מחוץ לזירה הפוליטית? אלא שהמפסידה העיקרית היא, כרגיל, מדינת ישראל והאינטרסים האמתיים שלה ושל אזרחיה.
