טקס האשכבה לנלסון מנדלה היה קינה על עולם ישן, שנדמה שהוא על סף מוות אבל לא מת לעולם. לצדו מרים עולם חדש את ראשו, עולם שבו כוח כבר לא מחולל תהילה וכבוד, ולכל הפחות אינו טמון בלעדית בפונקציות אלא באנשים ובסיפורים. עולם שבו הכוח טמון גם, ואולי בעיקר, בלהיות אדם.