התדהמה של הציבור החרדי "מבגידת הבית הייעודי" (תחליף לשם היהודי אותו אינו מוכן לקבל) והעדפת לפיד החילוני על פניהם התחלפה בשיח של זעם, חרדה והתכנסות פנימה לקראת גזירות שמד. החרדים החלו בתהליך של שיבה מואצת ל"מובלעת התרבותית" שלהם, מושג שטבע פרופסור עמנואל סיוון לפני שנים רבות. את חומות המובלעת הזו הם החלישו בעבר הקרוב ככול שאחיזתם במוסדות שלטוניים התחזקה. החרדים שלטו ו/או עבדו במשרדי ממשלה רבים ונאלצו להיות בקרבה גדולה מבעבר עם הציבור החילוני המאיים והכופר מבחינתם. הם כופפו חלק ניכר מחוקי המדינה כדי שיטיבו עם עולמם, לא רק התורני אלא גם החומרי. כך היה עם תקציבי ענק לישיבות, לאברכים, לרבנים, לדיור, למשכורות שלמות עבור משפחות גדולות, פטור מארנונה ומשכר לימוד בגני הילדים, בתי הספר ובישיבות ועוד. הקרבה לכוח הפוליטי והכלכלי השחיתה במידה רבה את הציבור הזה והרחיקה אותו מערכים שבעבר ראה בהם כמעט מוחלטים. אלפי חרדים רכשו השכלה אקדמית והתגייסו לצבא במסגרות שונות. נראה היה כי עוד כמה קדנציות בממשלה והגבולות בין המדינה למובלעת התרבותית החרדית יהפכו לשקופים במידה ניכרת.
באופן פרדוקסאלי ממשלת נתניהו השלישית הצילה את העולם החרדי ועשויה להשיב אותו במידה רבה לגטאות החמימים והמוכרים. האיום בשוויון בנטל, קיצוץ קצבאות הילדים, דחיקה ממכונת הג'ובים האדירה של המועצות הדתיות ומשרדי הפנים והשיכון, או במילים אחרות צו ההרחקה ממנעמי השלטון, אפשרה לרבני ומנהיגי הציבור החרדים לשוב ולהרים את דגל המאבק בציונות השנואה עליהם. את הקרם בעוגה סיפקה לא אחרת מאשר הציונות הדתית. האחרונה טענה כי נציגיה נרמסו במועצות הדתיות תחת רגלה הגסה של ש"ס בכול עיר ועיר. דור שלם של רבנים ציוניים נגדע תחת המכבש החרדי והיהדות הלכה והושנאה תחת המונופול החרדי. רבני הציונות הדתית לא זכו אפילו לתואר "רב" כאשר הוזכר שמם בכלי התקשורת החרדית, עלבון צורב במונחים הדתיים. זכורה פרשת ביטול הגיורים של הרב דרוקמן כסטירת לחי מצלצלת. סיבות אלו היו בבסיס הברית בין "האחים" בנט ולפיד יותר מכול דבר אחר.
החרדים מצידם החלו בזעקות "הקוזק הנגזל". כך למשל ח"כ משה גפני התבטא כי בתלמוד בתורה של נכדו בין השבע אומרים תהילים בכול יום אחר התפילה כדי להעביר מהעולם את גזרת השמד של גיוס הצבא אותה מקדם נפתלי בנט. הוא הוסיף כי נשים חרדיות צוו לומר תפילה דומה בעת הדלקת הנרות. רבנים חרדיים אחרים, מש"ס ויהדות התורה כאחד, מתפללים להעביר את ממשלת הזדון הזו מהארץ ובראשה את פרעה החדש, שוב נפתלי בנט. יוצא מכך שהאויב הראשי הוא הציונות הדתית ומפלגתו של יאיר לפיד מקבלת מקום משני. גם מכת הארבה גויסה כדי להסביר כי עונש אלוהי זה בא כתוצאה מהפגיעה בעולם התורה וביהדות, שני מושגים שהחרדים ניכסו באופן טוטאלי לעצמם ומטרתם להגדיר את השאר בדרגה אחת בלבד מעל כופרים מוחלטים. האיום הגדול ביותר שהחרדים הציבו בפני הבית היהודי היה כי הם יחברו לגרועים שבאויביו (יחימוביץ, גלאון ואולי גם טיבי), יפגעו אנושות בתקציבי ההתנחלויות ואולי גם יתמכו בתהליך מדיני שיקדם הקמת מדינה פלסטינית תוך פינוי מה שהגדירו "התנחלויות מיותרות המקבלות תקציבי ענק".
ממשלת נתניהו השלישית תקום היום, ה-18 במרץ, ותיתן את יריית הפתיחה לאחד המאבקים היצריים ביותר בתוך החברה הישראלית העכשווית. אין ספק שהחרדים יגייסו את כול הדימויים האהובים עליהם כול כך השאובים מעולם האנטישמיות ויגדירו את כול השאר כעוכרי ישראל, שונאי התורה המתכוונים לכלות את אלו "ששימרו לבדם את תורת משה מסיני". את הסיבות האמיתיות מדוע מרבית הציבור הישראלי מאס בהם, את חשבון הנפש האמיתי הם ייגנזו בבוידעם.
