היחסים בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לבין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ידעו לאורך השנים עליות ומורדות משמעותיות. במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ נתפסו השניים כבעלי ברית פוליטיים קרובים במיוחד, בין היתר על רקע ההכרה האמריקנית בירושלים כבירת ישראל וקידום הסכמי אברהם. עם זאת, מאחורי תדמית השותפות האסטרטגית התגלו לא אחת מחלוקות ומתיחויות, אשר החריפו בשנים האחרונות לנוכח המלחמה ברצועת עזה, סוגיית איראן וחילוקי הדעות סביב עתידו של הֶסדר אזורי חדש במזרח התיכון.
מאמר דעה מאת ד"ר עבדאללה ח'ליפה א־שאיג'י, חבר סגל בחוג למדעי המדינה באוניברסיטת כווית, מציע ניתוח נוקב של הדינמיקה הזו, ומעמיד במרכזו את הניסיון האמריקני לדחוק את נתניהו לשוליים במטרה לחלץ את המדיניות האמריקנית ממבוי סתום.
לגישתו של א־שאיג'י, הנשיא טראמפ רואה בנתניהו מכשול בפני שני יעדים אסטרטגיים חשובים עבור הממשל: השגת הפסקת אש מול איראן והחלת תוכנית עשרים הנקודות לסיום המלחמה ברצועת עזה. לדבריו, טראמפ מאמין שנתניהו וממשלתו אינם מעוניינים בהתקדמות אמיתית בשני המסלולים הללו, ומשכך הוא פועל לצמצום השפעתם ואף להחלשת מעמדם הפוליטי.
עתיד המתווה סובל ממידה רבה של חוסר בהירות בכל הנוגע ללוחות הזמנים, מנגנוני האימות ואופן אכיפת הנסיגה על צה"ל. מציאות זו מאפשרת לממשלת נתניהו לפעול בניגוד לרוח ההסכם
עדות לכך, לדעת א־שאיג'י, ניתן למצוא באופן שבו התנהלה הפגישה השמינית בין טראמפ לנתניהו בבית הלבן ב־28 ביולי 2026. רק בחלוף יומיים מהפגישה בין השניים פרסם טראמפ ברשת החברתית שלו TRUTH SOCIAL את ההודעה על ההסכם, שלדבריו כולל פירוק מלא של חמאס ושל יתר הארגונים החמושים ברצועה, לצד נסיגה ישראלית הדרגתית והקמת מנגנון פלסטיני ובין־לאומי חדש לניהול עזה.
א־שאיג'י סבור כי החלטתו של טראמפ שלא לחשוף במעמד הפגישה את פרטי ההסכם החדש בעניין עזה היא צעד מכוון שנועד להדגיש את משניוּתוֹ של נתניהו בתהליך.
לצד ההצהרות החגיגיות, א־שאיג'י מצביע על כך שההסכם ואופן מימושו עודם לוטים בערפל. הגם שטראמפ מדבר על יישום בשלבים מתוכננים בקפידה שבהם תתרחש הנסיגה במקביל לפירוז, בפועל עתיד המתווה סובל ממידה רבה של חוסר בהירות בכל הנוגע ללוחות הזמנים, מנגנוני האימות ואופן אכיפת הנסיגה על צה"ל. מציאות זו מאפשרת לממשלת נתניהו לפעול בניגוד לרוח ההסכם ולנסות לכרסם עוד ועוד שטחים ברצועה, עד כדי שבעים אחוזים ממנה, תוך התפרסות מערבה מעבר ל"קו הצהוב" אל "הקו הכתום", וכל זאת ללא לחץ או ביקורת מצד וושינגטון.
במקביל לכך, א־שאיג'י מציג נתונים קשים על פגיעה באלפי פלסטינים מאז הפסקת האש באוקטובר ועל החמרת המשבר ההומניטרי עד לכדי סכנת רעב, בשל עיכובים על בסיס יומיומי בהכנסת משאיות הסיוע לרצועה, חרף ההתחייבויות שנכללו במתווה.
בזירה הפוליטית והמדינית נחשף חוסר אמון מוחלט בין הצדדים. אף שטראמפ הודה למצרים, לקטר ולטורקיה על תרומתן לגיבוש ההסכם, הוא עצמו ציין שנותרה עוד עבודה רבה בטרם ניתן יהיה לממשו.
דחיקתו של נתניהו לפינה ושלילת הגיבוי המדיני מצד הבית הלבן נתפסות במאמר כצעד דרמטי, אשר עשוי להחליש משמעותית את סיכויי הניצחון של גוש נתניהו בבחירות הקרובות
בכיר תנועת חמאס וחבר משלחת המו"מ מטעמה ע'אזי חמד, הבהיר כי לישראל לא יהיה כל חלק בתהליך פירוק הנשק, וכי התנועה לא תעשה אף צעד בכיוון זה לפני נסיגה ישראלית מלאה מן הרצועה. מנגד, גורמים בימין הישראלי, ובראשם השר איתמר בן גביר, מביעים התנגדות נחרצת לכל נסיגה ורואים בה כניעה שתכין את הקרקע לטבח הבא.
לנוכח פערים אלה פועלות המתווכות לקידום מנגנון של יישום הדרגתי ובקרה הדדית, שנועד לצמצם את חוסר האמון המובנה בין הצדדים.
בסיכומו של דבר, א־שאיג'י מעריך כי טראמפ נחוש לכפות את עמדתו על נתניהו מתוך חשש שממשלתו, כהרגלה, תכשיל כל הסדר בעזה או באיראן. דחיקתו של נתניהו לפינה ושלילת הגיבוי המדיני מצד הבית הלבן נתפסות במאמר כצעד דרמטי, אשר עשוי להחליש משמעותית את סיכויי הניצחון של גוש נתניהו בבחירות הקרובות לכנסת.
על רקע הניתוח של א־שאיג'י נותר רק לתהות: האם דווקא מי שנתפס במשך שנים כנכס האסטרטגי הגדול ביותר של נתניהו, כבעל בריתו הנאמן וכמגן המדיני שלו בוושינגטון, יתברר בסופו של דבר כזה שיביא למפלתו הפוליטית?
