ראיינה: שרה אוסצקי-לזר מה הפוטנציאל הכלכלי הגלום בחברה הערבית שעדיין אינו מנוצל? לעיתים אני נוסע בגליל וחושב, הרי זו פרובאנס! הערבים יכולים לפתח תיירות נפלאה ביישוביהם, לחזור גם לחלק מן המקצועות המסורתיים שלהם, לייצר ולמכור. בתחום אחר – יש להם יתרון עצום על פני היהודים בקשרים הטבעיים עם תושבי הגדה המערבית, עם ירדן ועם מדינות ערב […]

המאמר להלן הינו תקציר של מחקר מקיף שנערך ביוזמת איגוד האינטרנט הישראלי בינואר 2018. אנו מודים לאיגוד ולמחברת המחקר על הסכמתם לפרסם את התקציר מעל במה זו. למחקר המלא ראו https://www.isoc.org.il/about/position-papers/the-internet-in-arab-society-in-israel פער דיגיטלי הוא מושג המתייחס למגוון ממדים: (1) הנגישות לאמצעים דיגיטליים ולאינטרנט ואיכותה; (2) מודעות לאפשרויות, להזדמנויות ולסכנות הגלומות בשימוש באינטרנט; (3) מיומנויות וכישורים המאפשרים שימוש […]

במשך עשרות שנים התנהלה כלכלת ישראל על פי משוואה אמביוולנטית שגויה: החברה היהודית התנהלה ותרמה לכלכלה כחברה יצרנית, תעשייתית, טכנולוגית, מדעית ומייצאת, והיצוא המדעי-טכנולוגי היה עמוד התווך של הכלכלה בישראל ומנוע הצמיחה שלה; לעומתה החברה הערבית, שנושלה מרוב אדמותיה שעליהן התבססה כלכלתה החקלאית המסורתית, התנהלה כחברה צרכנית, נותנת שירותים, שאינה שותפה של ממש ביצירה הכלכלית, […]

פיתוח אנרגיה סולרית טומן בחובו פוטנציאל לקידום כלכלי של החברה הערבית בישראל, הסובלת מתת-פיתוח, מהיעדר משאבים ומאפליה ממוסדת רבת-שנים. קידום השימוש באנרגיות מתחדשות יכול לשמש מנוף להוצאת החברה הערבית ממשבר חברתי עמוק וממגמות של הסתגרות ושמרנות[1] לעבר קִדמה כלכלית וחברתית והשתלבות בעולם המודרני. הרעיונות שמוצגים כאן הם פרי ניסיון שהצטבר בעבודת שטח של ארגון העובדים […]

מרבית העסקים במגזר הערבי הם עסקים קטנים, והם מהווים 95.8% מסך כל העסקים בבעלות ערבים ומעסיקים 66.7% מסך כל המועסקים בעסקים עצמאיים.[1] עידוד התפתחותם של עסקים קטנים בחברה הערבית עשוי להניב תוצאות חיוביות הן בדמות עלייה ברמת החיים ומציאת מקומות עבודה למובטלים בחברה זו והן למשק הישראלי כולו, בדמות הגברת היעילות, צמצום הפערים ושילובה של […]

כמו דרום-אפריקה, שראתה "איום" בעיר הפתוחה והמעורבת[1] (ודי לחכימא ברמיזא), גם דעתה של מדינת ישראל אינה נוחה מהתגברות מגמת המעבר של ערבים להתגורר בערים מעורבות. עמדתו של הממסד הישראלי בכל הנוגע למרחבי מגורים משותפים ליהודים וערבים באה לידי ביטוי באופן המזוקק ביותר בסעיף 7 לחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, הקובע כי […]

״יש להתעקש על גיוס האוכלוסייה כולה ובפרט ראשי הרשויות והמנהיגות המקומית, להוביל מהלכים של שינוי תפיסתי, ולאפשר ליזום בנייה רוויה גם על קרקע פרטית, בבעלות או בשכירות באופן מידי״. במילים אלו מתייחס דוח צוות 120 הימים,[1] הצוות שמינתה הממשלה לגיבוש תוכנית להתמודדות עם "מצוקת הדיור ביישובי המיעוטים", אשר מסקנותיו שימשו בסיס לתוכנית הדגל הממשלתית לשילוב […]

מאז הקמת מדינת ישראל היו הצהרותיהם של מקבלי ההחלטות בה בנוגע לצורך בפיתוח הכלכלה של החברה הערבית ושיפור תנאי המחיה של האזרחים הערבים לא יותר ממס שפתיים. הצהרות אלה לא הניבו שיפור כלכלי משמעותי בשטח. המטרות הבולטות ביותר של מדיניות הממשלה היו להכיל את הפלסטינים בישראל ולמנוע מהם לפתח את יכולותיהם הכלכליות העצמיות וליהנות מפרויקטים […]

ביולי 2018 אישרה הכנסת את חוק הלאום, אשר הצית זעם ומחאה בקרב האזרחים הערבים ותומכי הדמוקרטיה. שלושה חודשים אחר כך נישאו לוסי אהריש וצחי הלוי ועוררו תגובות זעם והתרגשות, תמיכה וסערה. מייד לאחר מכן שטף גל של גאווה את החברה הערבית כשהתברר ששיעור הסטודנטים הערבים עלה ב-80% בתוך עשר שנים, ועת הופצו התמונות מטקס פתיחת […]

"מעמד ביניים" הוא מושג שקיימת מחלוקת סביב הגדרתו ותיחום גבולותיו וישנה עמימות בשימוש בו ובמשמעויותיו השונות. השימוש הרווח הוא במונחים כלכליים-סטטיסטיים הנמדדים על פי הכנסות, והרבה פחות כהוויה חברתית בעלת נוכחות תרבותית ופוליטית אוטונומית. במונחים אלה אין מחלוקת לגבי התהוותו של מעמד ביניים בחברה הערבית בישראל, שגודלו כ-23%–28% ממשקי הבית, תלוי בשיטת החישוב. התהליכים שהביאו […]

שנים האחרונות מתחולל שינוי כלכלי מהותי בקרב החברה הפלסטינית בישראל. הסיבות לכך רבות ומגוונות: עלייה ברמת ההשכלה, חתירה לשיפור רמת החיים, כניסת נשים לשוק העבודה וצמיחת מעמד ביניים. לכך יש להוסיף את השינויים בכלכלת ישראל ובכלכלה הגלובלית, ואת התוכניות הממשלתיות הייעודיות והקצאת תקציבים לתעסוקה ולפיתוח כלכלי ולעידוד ההשכלה הגבוהה, שנובעות בעיקר מהמלצות ארגון OECD. הארגון […]