150 אלף פלסטינים מהגדה המערבית עבדו בישראל ערב השבעה באוקטובר בענפי הבנייה, החקלאות, השירותים ובתעשייה, לרוב כעובדים יומיים המגיעים לישראל מדי יום וחוזרים לגדה בסוף יום העבודה. אלא שמפרוץ המלחמה, כניסתם של רוב הפועלים הפלסטינים מהגדה המערבית לשטח ישראל נמנעת, להוציא כ־8,000 פועלים שכניסתם מותרת כיום.
סברי מוחמד, פועל פלסטיני בשנות החמישים לחייו מהעיר טול כרם, הוא אחד הפועלים הפלסטינים שנמנעה כניסתו לישראל. במשך שנה ושלושה חודשים הוא נותר מחוסר עבודה וללא מקור פרנסה יציב למשפחתו בת שבע הנפשות מרגע שנמנעה כניסתם של פועלים פלסטינים מהגדה לשטח ישראל. הוא נאלץ לכלות את מרבית חסכונותיו, עד שהחליט להסתכן ולהסתנן לשטח ישראל כדי לעבוד באופן בלתי־חוקי.
באותו לילה לן סברי בתנאים קשים בחדר קטן וצפוף עם פועלים נוספים שהסתננו גם הם לשטח ישראל, נתון ללא הרף לחשש שייתפס וייעצר.
החוויה הלא־נעימה והמסוכנת הזאת הובילה את סברי לנקוט צעד קשה אחר: הוא החליט לרכוש היתר המכונה "היתר 00" ממתווך מקומי בגדה המערבית תמורת 45 אלף ש"ח. אדם שנושא עימו היתר כזה רשאי להיכנס מהגדה לשטח ישראל גם בתקופת הסגר הנוכחית, וסברי ופועלים נוספים משלמים סכומי עתק תמורתו כדי שיתאפשר להם לשוב ולהתפרנס בשטח ישראל. תופעת הסחר בהיתרים חריגים אלה נחשפה לאחרונה בתחקיר מאת סונדוס עלי, עיתונאית פלסטינאית מטול כרם, שפורסם באל־ערבי אל־ג'דיד הליברלי.
עלי מסבירה בתחקירה כי "היתר 00" הוא היתר ביטחוני מיוחד שמונפק על ידי הרשויות הישראליות לישראלים ולפלסטינים שסיפקו שירותים שונים בשדה הביטחוני לישראל או לשב"כ. היא חשפה בתחקיר שלה תעשייה שלמה שבמסגרתה בעלי היתרים שכאלה – משטח ישראל והרשות הפלסטינית – מוכרים את ההיתרים שלהם ל"מתווכים" ולספסרים בגדה המערבית, ואלה בתורם מוכרים אותם תמורת סכומי עתק לפועלים פלסטינים נואשים שמוכנים לשלם כדי לחזור לעבוד.
מידע זה השיגה עלי בין השאר ממתווכים שכאלה שעימם שוחחה ואשר ביקשו להישאר בעילום שם מחשש שייחקרו על ידי הרשויות.
פועל פלסטיני שרכש היתר 00, בפועל לא רכש כל מסמך או אישור שיכול לאמת שיש היתר בבעלותו, שכן מדובר ברישום דיגיטלי במערכות של משטרת ישראל. כתוצאה מכך, לא אחת קרה שרישום נמחק מהרישום הדיגיטלי ללא כל התרעה מוקדמת
לפי נתוני הפדרציה הפלסטינית הכללית של האיגודים המקצועיים – ארגון העובדים הגדול ביותר ברשות הפלסטינית – למעלה מ־25 אלף היתרי 00 משמשים כיום פועלים פלסטינים בגדה כדי להיכנס לישראל. מחירם של אישורים אלה, סיפר אחד המתווכים, האמיר ככל שהביקוש להם גבר מצד הפועלים מחוסרי העבודה במהלך חודשי המלחמה.
עלי חושפת בתחקיר כי תופעת הסחר הציני באישורים חריגים אלה החלה עוד לפני המלחמה, וכי קיים מנגנון שלם של תיווך ותשלום עבור השימוש בהיתרים אלה. כך למשל, לעיתים, כדי להשתמש בהיתר כזה, נדרשו פועלים פלסטינים לשלם סכום חודשי קבוע בגובה חמישית משכרם החודשי.
עוד עלה בתחקירה של עלי כי פועל פלסטיני שרכש היתר 00, בפועל לא רכש כל מסמך או אישור שיכול לאמת שיש היתר בבעלותו, שכן מדובר ברישום דיגיטלי במערכות של משטרת ישראל. כתוצאה מכך, לא אחת קרה שרישום של פועל פלסטיני זה או אחר נמחק מהרישום הדיגיטלי ללא כל התרעה מוקדמת – כפי שקרה לסברי – למרות הסכום הגבוה ששילם תמורתו, ובלי שהוא יכול להציג דבר שיגן עליו בסיטואציה שנוצרה.
עלי מוסיפה שחוקי העבודה של משרדי העבודה הישראלי והפלסטיני אינם חלים על נושאי היתר 00. אי לכך, פועל פלסטיני שנכנס עם היתר זה לשטח ישראל כדי לעבוד אינו זכאי לפיצויים ולביטוח רפואי שלהם זכאי פועל פלסטיני שעובד בישראל עם אחד מהיתרי העבודה הרגילים. לכך מוסיפה עלי קושי נוסף המתלווה למחזיקי ההיתר הזה, והוא החשדות מצד הסביבה הפלסטינית שמא אותו פועל שיתף פעולה עם ישראל או עם השב"כ ותמורת כך קיבל לידיו את ההיתר.
הפועלים נמנעים מהגשת תלונה נגד המתווכים שהונו אותם, כי הם מפחדים להיחקר בעצמם או להיחשד בביצוע דבר עבירה
עוד היא חושפת בתחקירה שהתפתחה תעשייה שלמה של הונאות בעולם היתרי העבודה לפועלים פלסטינים. סוחרי היתרים מפזרים בעמודי פייסבוק שונים הבטחות להיתרי עבודה בתחום החקלאות והתעשייה, לרוב תמורת 1,500-1,000 ש"ח להיתר. אלא שלרוב, לאחר ביצוע התשלום נעלמים הספסרים, והיתרים איִן.
עוד בשנת 2020 הקימה הממשלה הפלסטינית ועדות מטעמה למאבק בתופעה מבישה זו, שמביאה לניצולם של פועלים פלסטינים פשוטים בידי ספסרים ומתווכים למיניהם. בוועדות הללו יושבים נציגים מרשויות המחוזות, ממנגנוני הביטחון הפלסטיניים וממשרד העבודה הפלסטיני. אולם, לדברי מושל מחוז טול כרם עבדאללה כמיל, שאותו ראיינה עלי בכתבתה, פעילותן של ועדות אלה פחתה דרמטית בתקופה האחרונה משום שרוב רובם של ההיתרים שניתנו לפלסטינים הוקפאו מתחילת המלחמה.
מה גם שלמרות מאמצי הרשויות, הוסיף המושל כמיל, יהיה קשה להניא את הפועל הפלסטיני מלהמשיך לפנות למתווכים הללו. שהרי התופעה נמשכת בשל מצוקתם של הפועלים הפלסטינים, שבוחרים להמר על כספם ולרכוש היתרים בהיעדר אופציות אחרות להתפרנס. עוד גורם שמקשה את המאבק בתופעה, נמסר בתחקיר, הוא שהפועלים נמנעים מהגשת תלונה נגד המתווכים שהונו אותם, כי הם מפחדים להיחקר בעצמם או להיחשד בביצוע דבר עבירה, וגם מפני שלעיתים המתווכים הם תושבי ישראל, כך שלגורמי אכיפת החוק ברשות יהיה קשה לפעול נגדם.
סיפורו של סברי משקף את מצוקתם של עשרות אלפי פועלים פלסטינים בגדה המערבית, שמרביתם מנועים מלהיכנס לישראל מאז תחילת המלחמה. בעקבות סגר הגבולות המתמשך, מאות אלפי משקי בית פלסטיניים בגדה המערבית נותרים ללא כל מקור פרנסה, מצוקה זמנית שהפכה ברבות החודשים למצוקת חיים קבועה, והיא דוחפת פועלים פשוטים לשלם סכומי עתק רק כדי שיותר להם לשוב ולהתפרנס.
