ביקור סאדאת בירושלים היה גולת הכותרת של מחשבה מדינית, העזה וחזון נדירים חרף ההתנגדות שעורר בשעתו הן במצרים הן במדינות ערב האחרות. העדפת הדיפלומטיה על ידי סאדאת שיקפה ריאליזם מדיני והכרה בחוסר התוחלת של שימוש בכוח להשגת מטרותיה של מצרים. גישה זו אפשרה לשני הצדדים להתגבר על קשיי המשא ומתן על הסכם השלום שנחתם במרץ 1979, ופתחה פרק חדש בסכסוך ישראל-ערב
