08.05.2016 מאמר מאת ענבל בן יהודה
סטודנטים מפגינים באוניברסיטת ח'רטום (המדיה החברתית הסודאנית)
סטודנטים מפגינים באוניברסיטת ח'רטום (המדיה החברתית הסודאנית)    

סודאן בוערת אולם המהפכה תחכה

בחודש האחרון סוערת סודאן בעקבות מחאות נרחבות של סטודנטים. הדיכוי האלים מצד הרשויות לא הועיל עד כה, אולם נראה כי המומנטום עדיין לא מספיק חזק כדי לחולל את המהפכה שרבים מאזרחי סודאן מייחלים לה

בחודש האחרון סוערת סודאן עקב מחאות המוניות של סטודנטים מאוניברסיטאות ברחבי המדינה – בעיקר בח'רטום הבירה, באל-אובייד, בירת מדינת המחוז צפון כורדופאן, ובפורט סודאן, בירת מדינת הנילוס האדום.

מחאות והפגנות של סטודנטים אינן עניין יוצא דופן בסודאן והן אף אופייניות לתרבות הפוליטית והחברתית במדינה, אולם מעת לעת הן מתחזקות בעצמתן ובהיקפן, כפי שמתרחש בשבועות האחרונים. למחאות הנוכחיות יש מספר גורמים מידיים, אולם כעת מדובר ללא ספק בהתעוררות רחבה, מהסוג שמהווה מטרד ואיום על הממשלה. במחאות מסוג זה משתקפת סולידריות מסוימת בין האזורים והמאבקים השונים, כמו גם מיאוסו הרב של ציבור הצעירים מהמשטר האסלאמיסטי העריץ של עומר אל-בשיר ומפלגת "הקונגרס הלאומי". בהתאם לכך, כמובן, מתחזקת גם התגובה האלימה של המשטר כנגד המפגינים.

תחילה מחו סטודנטים וצעירים מדארפור על משאל העם על החלוקה המנהלית של אזור דארפור, שהתקיים בין ה-11 ל-13 באפריל. המשאל נתפס על ידם כלא יעיל ובלתי לגיטימי, בפרט על רקע הפעילות האלימה של הממשלה באזור. נציגים ופעילים של תנועות המורדים הדארפוריות קראו להחרמת ההצבעה, ובמהלך חודש אפריל הפגינו סטודנטים באזור דארפור עצמו. גם בח'רטום ובמקומות נוספים דוכאו הפגנותיהם של סטודנטים ממוצא דארפורי. בינתיים, כצפוי, הכריזה הממשלה כי תכנית החלוקה זכתה ברוב קולות במשאל.

מחאה נוספת פרצה בתגובה לדיווחים על החלטת ממשלת סודאן להעתיק את מיקומם של הקמפוסים המרכזיים של אוניברסיטת ח'רטום אל מחוץ למרכז העיר ולמכור את שטחם למשקיעים זרים מהעולם הערבי, ככל הנראה לטובת הקמתם של בתי מלון ואטרקציות תיירותיות. הקמפוס המרכזי של האוניברסיטה הוקם ב-1902 על ידי המנהל הבריטי ששלט בסודאן כ"מכללה על שם הגנרל גורדון", והסטודנטים המוחים מדגישים כי זהו אתר מורשת היסטורית חשוב בסודאן. למורת רוחם, הקמפוס ממוקם על גדת נהר הנילוס והוא בהחלט קורץ למשקיעים.

ב-18 באפריל, לאחר חמישה ימים של מחאה, פתחו הסטודנטים בשביתה שאליה הצטרפו חברים מסגל ההוראה. ההפגנות ההמוניות באזור הקמפוס המרכזי וברחבי הבירה נתקלו בתגובה אלימה מצד כוחות הביטחון ורבים נעצרו. גורמים בממשלת סודאן הכחישו כי ישנן כוונות למכור את שטח האוניברסיטה וטענו כי מדובר בשמועות בלבד, בעוד שהנהלת האוניברסיטה הכריזה כי תסגור את שעריה במידה והסטודנטים לא יסיימו את המחאה.

המפגינים סבורים כי תכניתה של הממשלה ביחס לקמפוס האוניברסיטה מוּנעת גם משיקולים פוליטיים: האוניברסיטה, שבה לומדים כ-20 אלף סטודנטים, עומדת כיום במוקד המחאות הפוליטיות והחברתיות במדינה, ומיקומו של הקמפוס המרכזי הופך כל חסימת כבישים באזור לכאוס תחבורתי בעיר כולה. לפיכך, הוצאתה של האוניברסיטה אל פרבר נידח ומרוחק של עיר הבירה הענקית תצמצם את השפעותיהם המזיקות של ה"גורמים העוינים" למיניהם.

הגורם השלישי שהוציא את הסטודנטים לרחובות סודאן בשבועות האחרונים היה הריגתם של שניים מחבריהם במחאות. ב-19 באפריל נרצח סטודנט מ"אופוזיציית הסטודנטים המאוחדת" באוניברסיטת אל-אובייד מירי אנשי ארגון הסטודנטים של מפלגת "הקונגרס הלאומי" השלטת, בעת שהסטודנטים מהאופוזיציה מסרו את רשימת מועמדיהם לבחירות למועצת הסטודנטים. על פי דיווחים שונים, באותו אירוע נפצעו ונעצרו סטודנטים רבים. שמונה ימים לאחר מכן נורה למוות סטודנט נוסף באוניברסיטת אומדורמן, העיר השוכנת על גדת הנילוס ממול לח'רטום, בעת שהסטודנטים של "הקונגרס הלאומי" ושירותי הבטחון הלאומי של סודאן פשטו על כינוס שעסק בהסלמת האלימות באזורי הסכסוך המודרים במדינה.

בעקבות כל אחד מהאירועים פרצו הפגנות ושביתות של סטודנטים באוניברסיטאות עצמן, בח'רטום הבירה ובאוניברסיטאות נוספות בצפון ובמזרח המדינה. כמו בהתקוממויות נוספות, גם במקרים אלה מבקשות תנועות האופוזיציה של הצעירים להגביר את המודעות למעצרים השגרתיים של פעיליהן ולהטרדות שעוברות הנשים והנערות העצורות. במסגרת מאבקה במחאה הטילה הממשלה איפול תקשורתי על ההפגנות.

למרות הדיכוי האלים של הרשויות המחאה בסודאן עדיין לא שככה. השפעתה של ההתקוממות הנוכחית במדינה נראית, בשלב זה, לא מבוטלת, והיא מאתגרת את המשטר. עם זאת, נראה כי המומנטום עדיין לא מספיק חזק כדי לחולל את המהפכה שרבים מאזרחי סודאן מייחלים לה.


ענבל בן יהודה, תלמידה לתואר שני בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, היא מבין המייסדות והעורכות של אתר אפריכאן.

 
שתף מאמר זה