לא משנה אם הוא מתנחל או חותר לפשרה טריטוריאלית. זה לא קשור לעמדות פוליטיות. לא משנה אם הוא סוציאליסט או דוגל בכלכלת שוק. זה לא קשור לתפיסות כלכליות. זה אפילו לא קשור למצבו הכלכלי. הוא יכול להיות עשיר כברק או איש מעמד הביניים כבגין. ראש הממשלה שלנו מושחת. אין לכך שום הגדרה אחרת.
מי שצפה בסדרה הדנית בּורגֶן ראה כיצד ראש ממשלה צריך להתנהג. שם, למיטב זכרוני, מתגוררת ראש הממשלה בקוטג' הדי צנוע שבו גרה לפני המינוי, ורק לעיתים נדירות, לצרכים מיוחדים, משתמשת במעון הרשמי. אף אגורה אינה נלקחת מכספי הציבור להחזקת הבית הפרטי. אבל אתם יודעים מה? נעזוב את דנמרק. אנחנו עוד לא שם ואולי גם לא צריך לצפות ממדינה חדשה שעדיין מנסה לבסס את עיקרון הממלכתיות שתתייחס בביטול לסמליה הרשמיים.
במדינה מתוקנת היו אומרים לראש הממשלה: "יש לך מעון רשמי המוחזק על ידי המדינה בהשקעה גבוהה. הגינון, המים, המצרכים במטבח, ואפילו הגלידה, ממומנים על ידי משלמי המיסים. המדינה גם מקצה לך ולרעייתך הקצבה מיוחדת לביגוד רשמי ולמה שכרוך בכך, וכמובן שנישא בכל הוצאה הנדרשת לאבטחתך ולאבטחת בני משפחתך, כולל בינוי בביתך הפרטי.
"מעבר לכך אתה מקבל משכורת (משכורתו הבסיסית של ראש הממשלה היא מעל ל-40,000 ₪). את כל שאר הוצאותיך עליך לשלם מן המשכורת שלך ושל אשתך. אם אחזקת הבית הפרטי שלך יקרה יותר, אתה מוזמן לעבור להתגורר במעון הרשמי ולהשכיר את ביתך. אסור לך לממן את הוצאותיך הפרטיות, בין אם מדובר במים לבריכה, בנרות ריחניים לסלון, או בגלשני רוח לילדים, מכספי משלם המיסים."
מדינת ישראל לא עשתה זאת ככל הנראה. היא לא הבהירה לראש הממשלה באופן חד-משמעי היכן עובר הגבול בין הוצאות שרד לבין הוצאות פרטיות. מכיוון שכך ייתכן שמר נתניהו לא עבר על החוק היבש, ואולי אין בסיס להעמדתו לדין. אבל בבית הדין הפרטי שלי, וודאי גם בבתי הדין הפרטיים של רבים מאזרחי ישראל, הוא הועמד כבר לדין ונמצא אשם. אין שום הסבר מתקבל על הדעת לבזבזנות ולראוותנות הזאת. אין שום הצדקה לבזבוז כה אדיר של מים על חשבוננו כאשר ראש הממשלה קורא לאזרחי ישראל לחסוך במים, ושום שימוע לא ישכנע אותנו שמוצדק להשתמש בכספי המיסים שלנו לתשלום הוצאות פרטיות מופרזות כאשר הממשלה מתריעה השכם והערב מפני משבר כלכלי ומשרד האוצר ממשיך להטיל מסים כבדים.
אם אלה הנורמות שראש הממשלה שלנו מפגין, האם נוכל להאמין לו כאשר הוא מדבר על הסיכונים שהוא נוטל בשמנו בחתימת שלום או על הסכנות שהוא חושף אותנו אליהן ביציאה למלחמה? מדוע שנשתכנע להדק את החגורה כאשר המדינה במצוקה כלכלית? בשביל מה להקפיד לשלם מס ערך מוסף לבעלי מקצוע ולקבל חשבוניות? הרי אם ראש הממשלה נוהג כך, גם לנו מגיע ליהנות מפרי עמלנו.
איננו צריכים להמתין ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המדינה, או לראש אגף החקירות במשטרה שיבדקו את התלונות ויאמרו לנו מה לעשות. בבית הדין הפרטי של כל אחד מאתנו אין אמנם עונשי מאסר או עבודות שירות, אבל יש עונש אחד לפוליטיקאים מושחתים – לא בוחרים בהם. אם המדינה חשובה לכם – אל תבחרו שוב בנתניהו.
