בערב יום שני העניק ח'אלד משעל, ראש הלשכה המדינית של חמאס, ראיון ארוך לרשת אל-ג'זירה. הראיון, שהתקיים בצל החיפושים אחר שלושת הנערים החטופים, מספק תובנות מעניינות על השינוי העמוק שעברה התנועה בשנים האחרונות, ובעיקר לאור בידודה המדיני בזירה הערבית.
כבר בתחילת הראיון נשאל משעל על מעורבות חמאס בחטיפה, שאלה שתפסה אותו בהפתעה. בסירובו לאשר או להכחיש את אחריות חמאס מיהר משעל לשבח את החטיפה והזכיר כי הנערים היו גם "מתנחלים" וגם "חיילים". הוא ביקש לבסס טענה זו באמצעות הצגת מסמכים המוכיחים לכאורה כי השלושה היו "לא רק מתנחלים רגילים, אלא חמושים." אחת התמונות שהציג נלקחה מפוסט ויראלי שהועלה לפייסבוק ומציג את דייר התוכנית האח הגדול איתי וולך מצטלם עם פלסטינים כפותים כאילו זהו הנער החטוף נפתלי פרנקל.
"הללו לוחמים," טען משעל בבטחון. "ישנם 600,000 מתנחלים המפיצים רוע על פני הארץ. הם שורפים יבולים חקלאים, הורגים ילדים, דורסים אותם."
החטיפה עצמה בוצעה בשטח כבוש "על פי החוק הבינלאומי," המשיך משעל, בהדגישו את הרקע החברתי של החטיפה בזמן שביתת רעב המונית של אסירים בטחוניים "שישראל מתעלמת מהם." באופן מדהים, פנה משעל למשפחות החטופים ושאל: "אילו נתניהו היה מקשיב למצוקת האסירים השובתים, האם הרחוב הפלסטיני לא היה פחות נסער? מי שהעלים את השלושה הוא נתניהו והפרובוקציות שלו כלפי עמנו."
קשה להאמין שזהו מנהיגה של אותה תנועה שפוצצה אוטובוסים בירושלים בשנות התשעים, והתקהלויות של יהודים בליל הסדר ובמועדונים בלב תל אביב בשנות האלפיים, כל זאת מבלי להניד עפעף ומבלי להתנצל.
חמאס של היום אינה חמאס של שנות התשעים, אותה תנועה לוחמנית שהחליטה "ללכת על כל הקופה" ולשלוט על טריטוריה, עם כל המשתמע מכך. חמאס נלחמת כיום על הלגיטימציה של דרכה לא רק בדעת הקהל הפלסטינית, אלא בזו הערבית והבינלאומית.
באופן אירוני למדי תקפה חמאס את אבו-מאזן על העמדה העקרונית שהשמיע נגד החטיפה בעת נאומו בסעודיה בשבוע שעבר. אולם בראיון משעל נגרר לאותה זירה של לגיטימציה בינלאומית, כשהוא מודה במשתמע באחריות ארגונו לחטיפה.
דעת הקהל הפלסטינית והערבית, כך עולה מדברי משעל, כבר אינה מקבלת חטיפה של ישראלים "רגילים." מנהיג חמאס נאלץ לשקר במצח נחושה כדי להצדיק את המשך המאבק המזוין, ממנה עייף הציבור הפלסטיני.
משעל הדגיש נקודה נוספת, שתקשה כנראה על אבו-מאזן להמשיך לקיים את ממשלת האחדות באם תתברר אחריות חמאס לחטיפה. "תנועת חמאס היא אחת," אמר, "יש בה זרוע צבאית שנתונה למרות הנהגת התנועה. אני, ח'אלד משעל, ואחיי בלשכה המדינית, נושאים באחריות מלאה לכל פעולה של חבר תנועה." עם זאת, משעל הדגיש כי ההנהגה המדינית אינה מנחיתה הוראות לביצוע פעולה נקודתית כזו או אחרת. "חמאס היא לא חנות קטנה. היא תנועה גדולה, וכל אחד יודע את תפקידו בתוך התנועה."
המראיינת לא איפשרה למשעל לחמוק מהעימות הבלתי נמנע עם שותפו החדש בממשלת האחדות, מחמוד עבאס. כאן שלף משעל את הסכם קהיר שנחתם בשנת 2011, ודיבר על ההיתר לשחרר אסירים "בכל האמצעים האפשריים." הוא הפך את הקערה על פיה: אם הנרטיב של עבאס היה שחמאס הסכימה לפתרון מדיני עם ישראל, משעל התעקש כי עבאס ואנשיו הסכימו לדרכה הלוחמנית של חמאס. את המעגל הזה, דומה, קשה יהיה לרבע. ההכרעה בין שתי השקפות העולם הפלסטיניות המנוגדות תגיע בקרוב.
