דומה שבעניין זה לא למדנו דבר מההיסטוריה הקרובה והרחוקה. ניסיונות למנוע התעצמות של שכנינו התחילו עוד בעיסקת הנשק הצ'כית עם מצרים בשנות החמישים, נמשכו לאורך המאבקים הארוכים עם סדאם חוסיין, נמשכים גם היום עם האיראנים, והוכנסו לתוך סדרת ההסכמים שלנו עם חזבאללה בעקבות מלחמת לבנון האחרונה.
ברוב המקרים זה היה חסר כל תכלית. המקרה האחרון הוא דוגמה מובהקת. הסכמים לאיסור הכנסת אמל"ח היו חלק עיקרי מן ההסכם שהושג עם חזבאללה, אולם ידוע לכל שהיום חזבאללה חמוש פי כמה וכמה משהיה בתחילת המלחמה הקודמת. הטילים שברשותו מגיעים 'מעבר ומעבר לתל-אביב' כפי שהצהיר נסראללה מספר פעמים, עוצמתם וכוח ההרס שלהם גדולים יותר. בידי חזבאללה יש גם נשק "שובר שוויון" מסוגים אחרים – טילי כתף נגד מטוסים, טילים ימיים משוכללים, טילים נגד טנקים, מטוסים ללא טייס ועוד.
ההתעצמות הזאת ממשיכה כל הזמן משום שאין לישראל ולקהילה הבינלאומית שום יכולת אמיתית לפקח ברציפות על מעברי הגבול הרשמיים בין מדינות (במקרה הזה בין סוריה ולבנון), ועוד פחות יכולת לפקח על הברחות גבול. מעבר לכך, אין שום אפשרות לגוף בינלאומי לפקח על תהליכי ייצור בתוך האירגון – מחרטות, סדנאות ובתי מלאכה קטנים המייצרים יחד אמצעי לחימה שנזקם משמעותי.
יש שני נתונים אחרים שצריך לשים לב אליהם, ואפשר ללמוד בהם לקח מן הלחימה המתנהלת בימים אלה: ראשית, הנשק "שובר השוויון" האמיתי לא היה הטילים ארוכי הטווח. אלה חוסלו ברובם בשעה הראשונה למלחמה, והיתר נבלמו על ידי מערכות נגד טילים. הנשק שנזקו לנפש היה הרב ביותר מבחינת פגיעות בנפש היה דווקא פצצות המרגמה הקטנות והזולות, שפעילי חמאס הצליחו לירות בקלות יחסית על ריכוזי צבא ויישובים לאורך הגבול. הנשק שנזקו לרכוש היה רב ביותר היה רקטות הגראד, שגם הן נשק קל וזול יחסית.
ועניין אחרון –יותר מכל יודע צה"ל לטפל בצבאות סדירים וערוכים. הוא הוכיח את עליונותו הצבאית עליהם בצורה כל כך מוחצת בעשורים האחרונים, שלא נשקף לו שום איום אסטרטגי מן הצבא הסורי, העיראקי או אפילו המצרי. הבעיה שלו היא עם מערכי גרילה המנהלים מלחמה חמקנית בנשק נייד מאד ובעצימות נמוכה. לכן כל תהליך של הפיכת ארגון טרור כזה לצבא סדיר מבורך מבחינתנו. ישראל צריכה לשאוף לכך שיהיו לארגון הזה טנקים, מטוסים, טילים כבדים, מרכזי תקשורת משוכללים וצבא סדיר לובש מדים. מצב כזה דווקא יקל על ישראל להתמודד עם הארגון ולנצח אותו. צריך גם לזכור שתהליך ההתעצמות מלווה לעיתים קרובות בהתמסדות ובהתקבעות של היררכיות, מערכי פיקוד ומערכי שליטה, וגם אלה מקלים על צה"ל לבצע את מלאכתו.
מכל הסיבות האלה צריך לוותר על הדרישה למנוע הכנסת נשק לרצועה ולהתמקד בהיבטים אחרים של ההסכם.
