מפגין בח'רטום נגד ההפיכה, אוחז בדגל סודאן, דצמבר 2021 (צילום: רויטרס)
מפגין בח'רטום נגד ההפיכה, אוחז בדגל סודאן, דצמבר 2021 (צילום: רויטרס)

ההפיכה הצבאית בסודאן: תמונת מצב

באוקטובר האחרון הצבא הסודאני, בראשות הגנרל עבד אל־פתאח אל־בורהאן, ביצע הפיכה במדינה שבמסגרתה הדיח את ראש הממשלה, פיזר את הממשלה ועצר גורמים אזרחיים רבים. שני מאמרים שהתפרסמו באחרונה, האחד הוא מחקר על הרקע לניסיון ההפיכה והשני סוקר את ההיסטוריה של בעיותיו של השלטון הצבאי במדינה, מכניסים את האירועים להקשר רחב – ומטריד

סודאן היא מדינה שידעה הפיכות צבאיות רבות, וכעת נוספה לה עוד אחת כזו לרפרטואר. בחודש אוקטובר האחרון דווח שהצבא, בראשות הגנרל עבד אל־פתאח אל־בורהאן, ביצע הפיכה במדינה שבמסגרתה הדיח את ראש הממשלה עבדאללה חַמְדוֹק, פיזר את הממשלה ואת ועדותיה ועצר גורמים אזרחיים רבים. בדו"ח שנכתב על ידי היחידה ללימודי מדיניות של המרכז הערבי למחקר וללימוד מדיניות – גוף היושב בקטאר ובראשו עומד חבר הכנסת לשעבר עזמי בשארה – מובאים הרקע לניסיון ההפיכה, האירועים שקרו במהלכו וניסיון לצפות את תוצאותיה. במאמר נוסף שיסוקר להלן שפורסם באתר העיתון אל־קודס אל־ערבי, כותב אניס פוזי קאסם, פובליציסט פלסטיני ומומחה למשפט בין־לאומי, על ההיסטוריה של השלטון הצבאי בסודאן וכיצד שחיתותו וחוסר המוסריות שלו – המתבטאים בין היתר גם ביחסו אל מדינת ישראל – פוסלים אותו מלהיות שותף לגיטימי בשלטון. 

ב־1989 התבצעה בסודאן הפיכה צבאית בהובלת הקולונל עומר אל־בשיר, שהפך את עצמו לשליט המדינה וכונן משטר צבאי דיקטטורי שעמד על כנו במשך 30 שנה. ב־2019 פרצו במדינה מחאות נרחבות, שנתקלו בתגובה קשה מצד כוחות הביטחון הסודאניים שטבחו במפגינים. למרות זאת הצליחו האזרחים, גברים ונשים כאחד, להוביל להדחתו של אל־בשיר ולחתום מול הצבא על חוקה זמנית שעל פיה תתנהל המדינה בדרך להפיכתה לדמוקרטיה. החוקה הזמנית הורתה על הקמתה של מועצת הריבונות של סודאן – מועצה שיושבים בה יחדיו אנשי צבא ופוליטיקאים אזרחים ותפקידה לנהל את המדינה ואת תהליך הפיכתה לדמוקרטיה עד אשר ייערכו הבחירות הבאות בחודש יולי 2023 (אחרי שהיו אמורות להתקיים ב־2022 ונדחו בשל התהפוכות הפוליטיות במדינה). מועצה זו קמה על רקע מתיחות וחוסר אמון כבד ששררו בין הצדדים מייד לאחר הפלת אל־בשיר: מצד אחד ישב הצבא, שהיה הריבון במשך שנים רבות ונמצא באותה עת במשא ומתן לוויתור על כוחו, ומן הצד השני ישבו נציגים אזרחים שזכרו את מר השלטון הצבאי תחת שבטו של אל־בשיר והיו נחושים בדעתם שלא לאפשר לימים הללו לחזור. בסופו של דבר לכידותו ונחישותו של הצבא להמשיך ולאחוז בשלטון עשו את עבודתם אל מול התפרקות המחנה האזרחי, והצליחו לשמר לצבא דריסת רגל גם במשטר המעבר שכונן במדינה לאחר מכן. המחנה הצבאי המשיך להעמיק את השפעתו באמצעות יוזמות שונות, שבימים כתיקונם אמורות להימצא באחריות הממשלה, ביניהן נורמליזציה עם ישראל, קיום קשרים עם גורמים אנטי־דמוקרטיים באזור, השתלטות על קשרי החוץ הנוגעים לצבא ועוד. 

בספטמבר האחרון ניסה מפקד חיל השריון הסודאני לבצע הפיכה משל עצמו וכשל, אולם הביא לפרוץ מחאות שקראו להרחבת שליטתו של המחנה הצבאי במדינה, כל זאת בידיעה שעל פי החוקה הזמנית, איש הצבא שעומד בראש מועצת הריבונות אמור להיות מוחלף בקרוב על ידי איש המחנה האזרחי, שיכהן כראש המועצה למשך שארית תקופת המעבר עד לבחירות המתוכננות. ואכן כעבור חודש המחנה הצבאי במדינה ניצל את המשבר שנגרם בעקבות האירועים כדי להדיח את שותפיהם האזרחיים לשלטון: בסוף אוקטובר עצרו כוחות הצבא כ־300 אזרחים שמילאו תפקידים בכירים בממשלה, והגנרל עבד אל־פתאח אל־בורהאן הכריז על מצב חירום במדינה, פיזר את הממשלה ואת מועצת הריבונות וכונן תחתיהן ממשלת מומחים, וביטל את הסעיפים בחוקה הזמנית המורים על הקמת הגופים הללו ועל שיתוף הגורמים האזרחיים בהם.  

במאמרו, אניס פוזי קאסם מבקש לחזור לשנת 1985 בסודאן, אז קרה מקרה דומה: הגנרל עבד א־רחמאן סֻוָואר א־דָ'הַב ניצל את העובדה שהדיקטטור הצבאי ג'עפר א־נומיירי, ששלט בסודאן באותה תקופה, יצא לביקור בארצות הברית. סוואר א־ד'הב ביצע הפיכה במדינה, ערך בחירות דמוקרטיות הוגנות ומסר את השלטון לגורמים שזכו בהן. לאחר מכן המשיך סוואר א־ד'הב בחייו, מבלי שייקשרו לראשו כתרים ומבלי שהוא או איש מבני משפחתו יקבלו עיטורים על כך. קאסם אינו מזכיר את הסיפור הזה כדי ללמד זכות על הממסד הצבאי בסודאן – בדיוק להפך. לדבריו, סוואר א־ד'הב הוא בבחינת היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל: הפיכות צבאיות – בעולם השלישי בכלל ובסודאן בפרט – מביאות עימן הרס, שחיתות וריקבון מוסרי. 

קאסם מביא ראיות לדבריו: הראשונה היא מעורבותו של א־נומיירי במבצע משה להעלאת יהודי אתיופיה לישראל. א־נומיירי – שבעצמו עלה לשלטון באמצעות הפיכה צבאית – סיכם עם ארה"ב ועם ישראל על העלאת יהודים מאתיופיה דרך ארצו, ומינה קצינים מטעמו שיפקחו על הפן הלוגיסטי של המבצע, שבמסגרתו הובאו היהודים אל אזורים שהוקצו להם בשטח סודאן, שם הם שוכנו ובבוא העת הובלו לרכבת האווירית שחיברה בין ח'רטום לישראל. בתמורה קיבל א־נומיירי שישה מיליון דולר, ומעורבותו במבצע הייתה אחת הסיבות להדחתו מהשלטון. הראיה השנייה של קאסם היא עומר אל־בשיר, מי שביצע רצח עם מתמשך בחבל דארפור שבמערב המדינה, והביא למותם של מאות אלפי אזרחים בסיוע קצינים שחלקם מהווים חלק אינטגראלי מהשלטון במדינה עד היום. מעבר לכך, בתקופתו של אל־בשיר הכריזה דרום סודאן על עצמאות מסודאן האם, וזו הפסידה בעקבות כך שטח בעל מאגרי נפט משמעותיים. קאסם גם מזכיר את העובדה שאל־בורהאן יזם את הנורמליזציה עם ישראל מאחורי גבה של ממשלתו וללא קונצזוס נרחב במדינה בנוגע למהלך. "עבד אל־פתאח אל־בורהאן קורץ מאותו חומר כמו ג'עפר א־נומיירי, עומר אל־בשיר ויתר אנשי הצבא הרקובים שמכרו את פלסטין", כותב קאסם. "אם הם היו עושים זאת למען סודאן ולמען העם הסודאני – ניחא, אך הם עשו זאת מתוך שחיתות ובוגדנות גרידא". מסיבות אלה, לדעתו של קאסם, אי־אפשר לסמוך על אל־בורהאן או על כל איש צבא אחר בכל הנוגע לשליטה במדינה או לשותפות עם גורמים אזרחיים לשליטה בה. 

בהקשר ישיר לכך ניתן לראות צעד נוסף שנקט אל־בורהאן במסגרת ניסיון ההפיכה, והוא הקפאת פעילותה של הוועדה האחראית לפירוק שאריות משטרו של אל־בשיר, ובחינה מחדש של פעילותה עד כה. עם זאת, מחברי הדו"ח מדגישים את העובדה שלמרות מבצעי המעצרים הנרחבים, אף חבר במפלגת אל־אומה – המפלגה הפוליטית הוותיקה בסודאן – לא נעצר, למעט אחד שהיה חבר בוועדה הזו. "משמעות הדבר היא שמטרתם של ראשי המחנה הצבאי הייתה להנחית מכה על המפלגות הקטנות בקואליציה השלטת, ולנסות לדחוף את מפלגת אל־אומה להצטרף להפיכה", הם כותבים. 

אולם היד שהושיט הצבא נתקלה בסירוב: מפלגת אל־אומה הוציאה הודעה שבה הצהירה כי היא דוחה מכול וכול את מעשיו של אל־בורהאן, ודורשת להשיב לפעילות את כל הגופים שפוזרו, לשחרר את העצורים ולהעמיד לדין את האחראים לניסיון ההפיכה. כמוה עשו מפלגות וגופים אזרחיים רבים במדינה, כשחלק מהם אף נוקטים עמדה דומה לזו של קאסם ומצהירים שחזרה לפורמט הקודם של שותפות שלטונית בין המחנה הצבאי למחנה האזרחי אין בה משום פתרון למשבר, שכן שותפות שכזו נעשתה כעת חסרת טעם. נוסף על כך, אלפי אזרחים יצאו לרחובות במחאה על ההפיכה וחסמו רחובות וצמתים מרכזיים, אולם במצב הכלכלי הרעוע בסודאן כיום מעטים הם האזרחים שיכולים להרשות לעצמם לשבות מעבודה לאורך תקופה בלתי־ידועה עד שדרישותיהם תתמלאנה. 

מסיבה זו, כותבים מחברי הדו"ח, קיימת חשיבות מיוחדת לגורמים הבין־לאומיים שגינו את ניסיון ההפיכה ושמפעילים לחץ על אל־בורהאן לחזור בו ממנו. ארצות הברית, בריטניה ונורווגיה – שלוש מדינות שמעורבות כבר שנים רבות בענייני סודאן, ושמכונות בהקשר זה "הטרויקה" – הוציאו הודעה משותפת שבה הן הביעו תמיכה בתהליך ההפיכה של סודאן לדמוקרטיה, וקראו למחנה הצבאי ולמחנה האזרחי במדינה לעבוד יחדיו למען המשך התהליך והפגת המתיחות. ארה"ב ובריטניה אף הצליחו לגרום לסעודיה ולאיחוד האמירויות – שתי מדינות שתמכו בצבא סודאן ושאינן רואות בעין יפה את תהליך מעברה לדמוקרטיה – להוציא הודעה בלשון דומה. בריטניה גם הכינה הצעה באותה רוח למועצת הביטחון של האו"ם, אך זו נתקלה בהתנגדות מצד רוסיה וסין לגנות את ההפיכה, וההצהרה רוככה. 

ומה באשר לישראל, בעלת הברית הטרייה של סודאן? ימים ספורים לאחר ההפיכה הגיעה משלחת ישראלית למדינה ונפגשה עם אל־בורהאן ועם ראש הממשלה המודח חמדוק, אך גורמים ישראליים טענו שמטרת המשלחת לא הייתה לגשר בין הצדדים אלא "ללמוד את ההתפתחויות במדינה" ועד כה לא נשמעה תמיכה ישראלית בצד זה או אחר, למרות הצהרות של גורמים מסוימים (כמו קאסם) על כך שישראל תומכת בצבא סודאן ומשפיעה על מעשיו. לעומת זאת, מצרים – גם היא דיקטטורה צבאית – תמכה פומבית בצעדים שנקט צבא סודאן, ואף פעלה להגן עליהם בפני מועצת השלום והביטחון האפריקאית.

 להערכת כותבי הדו"ח, כוונתו של אל־בורהאן לא הייתה הפיכה צבאית מלאה כפי שקרה בהפיכות הקודמות בהיסטוריה של סודאן, ולראיה העובדה שהוא השאיר פתח עבור מפלגת אל־אומה להצטרף להפיכה. במקום זאת, אל־בורהאן כיוון לכינון סדר פוליטי חדש בעל חזית אזרחית, כשהצבא הוא המושך בחוטים מאחורי הקלעים. כך יוכל אל־בורהאן להנהיג את המדינה כראות עיניו, מבלי לתת על כך דין וחשבון ולשאת באחריות הציבורית למעשיו, וזאת "מפני שהממסד הצבאי בסודאן מבין את גודל האתגרים הכלכליים והפוליטיים שבפניהם ניצבת המדינה, ואין הוא מסוגל להתמודד איתם ולשאת באחריות להם בפני העם", מסביר הדו"ח. 

"מעבר לכך, הצבא מבין שאם יישאר בחזית השלטון, הדבר יציב אותו בחיכוך מתמיד עם האזרחים, יעמיד את סודאן בפני סנקציות בין־לאומיות ויחבל בהישגים שהושגו בתקופת ממשלתו של חמדוק: הסרת סנקציות, ביטול חובות והענקת הלוואות וחבילות סיוע מגורמים כלכליים בין־לאומיים". מעבר לכך, על אל־בורהאן לחשוש גם מבעיות פנימיות בקרב ארגונו. בצאתו להפיכה, צבא סודאן הסתמך על העובדה שהלכידות בשורותיו גבוהה יותר מזו שבמחנה האזרחי במדינה, ואכן צדק, אך לא בטוח שלעולם חוסן: ניסיון ההפיכה הכושל של מפקד חיל השריון בספטמבר האחרון הוא אומנם הביטוי הנחרץ ביותר לחוסר שביעות הרצון של חלק מהקצינים בצבא בכל הנוגע למעמדם ולשכרם, אולם הוא אינו היחיד, ואין ערובה לכך שהוא יהיה האחרון. 

מאז פרסום הדו"ח והמאמר, הספיק אל־בורהאן לחתום עם חמדוק על הסכם שמחזיר את האחרון לתפקיד ראש הממשלה ולכאורה משיב על כנו את השלטון האזרחי בסודאן וכן מכריז על שחרורם של כל האסירים הפוליטיים ועל הכוונה להקים ממשלת מומחים. מחברי הדו"ח חזו את התרחיש הזה, כמו גם את הפיצול שאליו הוא הוביל: רבים מהגורמים האזרחיים שהיו מעורבים בשלטון לפני ניסיון ההפיכה אינם מקבלים את ההסכם שנחתם בין חמדוק לצבא ושמדיח אותם הלכה למעשה מהשלטון, ואלפי אזרחים יצאו לרחובות במחאה עליו בטענה שהוא מחבל בדרכה של המדינה להפיכה לדמוקרטיה. אל־בורהאן אומנם הצהיר לאחרונה בריאיון לרויטרס שאחרי הבחירות ב־2023 הצבא ייסוג מהפוליטיקה במדינה, אך בקרב המפגינים דבריו התקבלו במידה רבה של ספקנות. רבים מקולות המחאה אף קוראים לעצירת הסיוע הבין־לאומי למדינה עד שהאחראים לניסיון ההפיכה ישלמו את המחיר על מעשיהם ועד שיובהר שסודאן אכן שבה לתהליך הדמוקרטי שהחל בהפלת אל־בשיר. 

מחברי הדו"ח הביאו בחשבון תרחיש נוסף, שגם הוא עוד עלול להתממש: אם לא תוקם ממשלת מומחים בראשות חמדוק, הצבא עשוי להדיח אותו בשנית ולמנות תחתיו אדם אחר, חסר שיוך מפלגתי, שיסור למרותו. במקרה כזה צפויה הסלמה במחאות האזרחיות במדינה, וייתכן שהדבר יידרדר עד כדי מאבק עקוב מדם בין המפגינים לכוחות הביטחון, כפי שקרה בניסיונות קודמים לקידום דמוקרטיה בעולם הערבי בעשור האחרון. תרחיש כזה עלול להציב את עתיד המדינה בסכנה חמורה, ולא ברור אם הוא אכן יקרה, אולם לאחר שנתיים של אופטימיות זהירה, ייתכן שהחלום על דמוקרטיה אמיתית ומלאה בסודאן הולך ומתרחק.

קוראים יקרים
פורום החשיבה האזורית הוא ארגון ללא מטרות רווח
אנו יודעים כי גם אלה אינם ימים קלים עבורכם, וכי לא קל למצוא את הפניות התומכות בעבודתנו.

בין אם תוכלו לתמוך בנו כלכלית ובין אם פשוט להקדיש לנו את הזמן ותשומת הלב בקריאה – אנו אסירי תודה.

לקריאה ותמיכה