אני בוגרת תואר ראשון ושני בלימודי המזרח התיכון במסלול משולב עם החוג לפוליטיקה וממשל מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. כיום אני תלמידת תואר שלישי במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה זו וחברת מערכת כתב העת ג'מאעה, כתב עת בין תחומי לחקר המזרח התיכון, הרואה אור בחסות מרכז חיים הרצוג באוניברסיטה. בשנים האחרונות אני כותבת את הדוקטורט בנושא השיח של הזרם המרכזי באסלאם ויחסו ל"אחר" ול"אחרות" לאחר פיגועי ה-11/9, בהדרכתו של ד"ר מוחמד אלעטאונה.
אירועי ה-11/9 הולידו שטף עצום של מידע וניתוח בתקשורת ובמסגרות אקדמיות ואקדמיות-למחצה על מוסלמים, על אמונותיהם, ועל דת האסלאם והשריעה. לרוב טושטשו הגבולות בין הפוליטיקה לבין הדת, והאסלאם נותח כאידיאולוגיה פוליטית, מיליטנטית ואלימה, המבקשת להילחם בעולם הנאור. התקשורת המערבית הרבתה לשדר תמונות וסרטונים מהרחוב הערבי המראים נשים וגברים צוהלים לנוכח תמונות הפיגועים בארצות הברית, בבריטניה ובספרד. שודרו גם צילומים של מוסלמים קיצונים שדיברו בקול מאיים והניפו בנשק חם. בתקשורת ובאקדמיה נטען כי הפיגועים והאסלאמופוביה שהולידו מוכיחים את התזה של סמואל הנטינגטון בדבר התנגשות הציביליזציות (1996). כך או אחרת, האסלאמופוביה אכן התפשטה מאוד במערב מאז.
התגובה המוסלמית לא איחרה לבוא. מאגרי מידע רבים עלו לרשת האינטרנט, במספר שפות ובפלטפורמות שונות, גם בבמות שניתן להגדירן כ"מערביות". פתוות, הצהרות וגילויי דעת שבהם פוסקי הלכה מן הזרם המרכזי גינו את מעשיו של אוסאמה בן לאדן, טרור וכל קיצוניות מיליטנטית אחרת בעולם (גם כזו שנעשית או מכוונת על ידי ה"מערב"). גינויים לפיגועי הטרור נשמעו גם בשנים שבאו אחרי אירועי התאומים, כשאירעו פיגועים המוניים נוספים בספרד ובבריטניה. הזרם המרכזי באסלאם החל במסע הסברה במטרה להראות לעולם את האמת של האסלאם ולהסביר מהו יחסה של ההלכה ל"אחר" ול"אחרות".
בפסיקותיהם הדגישו חכמי ההלכה שהאסלאם האמתי מגנה את פיגועי הטרור ושואף לשלום בין דתות ובין תרבויות. ההסברה המוסלמית הרבתה להשתמש במונחים כגון שוויון, סובלנות בין דתית ונכונות לקבל את השונה. במבט ראשון ניתן היה לטעון שהמונחים אומצו מהשיח המערבי, אולם בכתביהם הדגימו אנשי הדת כיצד שורשיהם טמונים עמוק בדת האסלאם.
כתיבתי במסגרת הפורום לחשיבה אזורית בשנה הקרובה תעסוק בזרם המרכזי באסלאם, הוַסַטִיַּה. מלבד העיסוק ביחסי שלום ומלחמה בין מוסלמים ללא מוסלמים מתפרסמות בהתמדה פסיקות הלכה הנוגעות לחיי היומיום של המוסלמים המתגוררים במדינות מוסלמיות ואחרות. הפסיקות מתייחסות לסוגיות מודרניות שלרוב אין בהלכה תשובה ברורה וחד-משמעית עליהן, למשל היחס לניתוחים קוסמטיים, השימוש בכרטיסי אשראי, גלישה באינטרנט וכדומה.
היבטים רבים מאוד בדת האסלאם משקפים שיקול דעת ומתינות במענה לסוגיות חברתיות, כלכליות ומדיניות שעל סדר היום המוסלמי. השיח הוסטי הוא שיח-שכנגד לשיח הטהרני והשמרני הדוחה "חידושים" – ביניהם רבים שניתן לבסס ללא כל קושי מבחינה הלכתית – ותובע חזרה לאסלאם הטהור והזך שהיה כביכול בתקופתו של הנביא מוחמד. הדיאלוג בין שני שדות השיח המנוגדים הללו מצביע על כך שדת האסלאם לא קפאה על שמריה, ומתאימה את עצמה לזמן ולמקום. בכך יעסקו מאמריי בשנה הקרובה.
