קצין בכיר מגיע למילואים ומתנהג כמו הצבא: חש ערכי ומתנדב, דורש משאבים באגרסיביות, גם אם אינם נדרשים וגם אם הם באים על חשבון צרכים אחרים, ומייצר פעלתנות מיותרת ולא רלוונטית. בבסיס העשייה שלו אין דבר, ולכן היא מזינה את עצמה ומתנפחת בלי שום סיבה. רק כשרואים את ההקשר מבינים את גודל השבר.