בסוף ספטמבר האחרון התיר בית המלוכה הסעודי לנשים לנהוג במדינה. ביטולו של האיסור על נשים להוציא רישיון נהיגה ולנהוג בתחומי הממלכה הוא צעד רשמי חשוב, אך בהעדר חקיקה ותשתית מתאימה יוכלו נשים לממש את זכותן רק בקיץ 2018.
השינוי בעמדת בית המלוכה בסוגיה יוחס בעיקר לבנו של המלך ויורש העצר בן ה-32, מוחמד בן-סלמאן, ומעיד על תנודות במאזן הכוחות בבית המלוכה – לא רק בין ענפיו השונים, אלא גם בין דורות. להכרזה הרשמית קדמו התבטאויות של בכירים בממלכה, ובראשם יורש העצר ושר החוץ עאדל אל-ג'ובּיר, כי מקור האיסור על נהיגת נשים הוא בחסם חברתי או תרבותי, ולא דתי. דבריהם נועדו להכשיר את המהלך ולהדגיש, כי חרף התנגדותם של רבים בממסד הדתי, המלך סלמאן ומקורביו הם בעלי הבית בסעודיה. אולם בעוד שגורמים כלכליים ופוליטיים נתפסו כמניע העיקרי למהלך הדרמטי, המאבק האזרחי נדחק לשוליים במרבית הדיווחים בתקשורת שעסקו בנושא.
עם הסיבות הכלכליות שהניעו את המהלך חשוב למנות את הירידה במחירי הנפט, המשאב העיקרי שעליו נשענת המדינה הסעודית. השאיפה לגוון את מקורות ההכנסה ולהרחיב את המגזר הפרטי משתקפת בתוכנית הכלכלית-החברתית שמוביל יורש העצר, המכונה "חזון 2030". במסגרתה נקבע גם יעד להגדלת היקף תעסוקתן של נשים בשוק העבודה הסעודי מ-22% ל-30%. כיון שעד כה נאסר על נשים להוציא רישיון נהיגה ולנהוג בתחומי הממלכה אף אם החזיקו ברישיון נהיגה זר נאלצו משפחות רבות להעסיק נהג פרטי, לרוב מהגר עבודה, ולממן את שהייתו במדינה.
למרות שמדיניות האיסור על נהיגת נשים הלמה את גישת רוב הממסד הדתי, היא מנעה מנשים רבות לצאת אל שוק העבודה והכבידה כלכלית על משקי הבית הסעודיים. ברמת המדינה מדובר בהזרמת כסף סעודי לכמיליון נהגים, זרים ברובם, ואל מדינות המוצא שלהם, כגון הודו ופקיסטאן. הרצון להפחית את התלות בעובדים זרים ולעודד צריכה מקומית במקום ייצוא של המטבע המקומי דחף אף הוא להחלטה להתיר לנשים בסעודיה לנהוג.
מבחינה פוליטית מדובר במהלך שיוכל להועיל ליחסי החוץ של סעודיה ולסייע בהידוק הקשרים בינה לבין הבית הלבן, בעיקר על רקע יחסיו המתוחים של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ עם איראן והתמיכה האמריקנית במלחמה שמנהלת סעודיה נגד המורדים החות'ים בתימן, הזוכים לסיוע איראני. יתר על כן, שינוי ביחס לנשים בממלכה עשוי לרכך את הביקורת במערב ובמרחב הערבי בשאלת היחסים בין מדינות המערב לבין המשטר הסעודי העריץ והדכאני כלפי נשים. ייתכן כי השינוי ביחס לנשים נועד אף להצדיק את צירופה של סעודיה באפריל 2017 לוועדת האו"ם העוסקת במעמד ובזכויות נשים, וכי מדובר בחלק משינוי תדמיתי רחב יותר שמוביל יורש העצר.
מבלי להפחית מחשיבות פועלו של המלך סלמאן או מהשפעתו של יורש העצר הצעיר על אביו, ומתוך הכרה במניעים הכלכליים והפוליטיים שהשפיעו על שינוי היחס כלפי נשים בסוגיה זו, ראוי להתייחס מעבר לכך לזירה האזרחית ולתרומת מאבקן של נשים ופעילות זכויות אדם בסעודיה.
המאבק על זכותן של נשים בסעודיה לנהוג מתנהל מזה עשורים. נקודת ציון חשובה במאבק הייתה מחאתן של 47 נשים סעודיות ב-6 בנובמבר 1990, שזכתה לכינוי "מרד הנהיגה". הנשים הורו לנהגיהן הפרטיים לצאת מכלי הרכב בחניון של מרכז קניות בבירה ריאד ונהגו ב-15 כלי רכב ברחובות העיר, עד שנעצרו על ידי המשטרה. השלטונות הסעודיים הגיבו בחריפות על פעולת ההתרסה: אותן נשים פוטרו ממשרותיהן, נאסר עליהן ועל בני זוגן לצאת מגבולות המדינה למשך שנתיים ודרכוניהם הוחרמו. פרטיהן התפרסמו בעיתונות ומשטרת המוסר הסעודית הפיצה כרוזים בגנותן וכינתה אותן "הפרוצות המבקשות לקדם מגמות של שחיתות בארץ"".
מאז, חרף היד הקשה בה נקט המשטר וההשפלה הפומבית שליוותה את הענישה, נהיגה של נשים בכבישי הממלכה, לעתים גלויות פנים, הפכה לביטוי המחאה הנפוץ ביותר במאבקן של נשים על זכותן לנהוג. ב-2013 פרסמו שתיים ממשתתפות "מרד הנהיגה", עאישה אל-מאנע וחצה אאל-שיח', ספר בשם "השישה בנובמבר: האישה ונהיגה במכונית, 1990" (PDF). בהקדמה לספר כתבו המחברות כי הן רואות בו מסמך היסטורי חיוני החושף לראשונה פרק בקורותיהן של נשות סעודיה וצעד חשוב במסען הארוך למימוש זכויותיהן.
ספר חשוב אחר במסגרת מאבק הנהיגה התפרסם ביוני 2017 תחת הכותרת: “Daring to Drive: A Saudi Woman’s Awakening”. מחברת הספר ופעילת זכויות אדם סעודית, מנאל מסעוד אל-שריף, גוללה בו את ה"ההתעוררות" האישית שחוותה ביחס למצבה כאישה סעודית ואת מאבקה למען שינוי. אל-שריף נעצרה מספר פעמים במהלך 2011 ו-2014 לאחר שהעלתה לרשת סרטונים המתעדים אותה נוהגת ברכב בכבישי הממלכה.
הקמפיין שהובילה אל-שריף ב-2011 עם פעילות זכויות אדם ונשים סעודיות, ובהן וג'יהה אל-חוידר ופוזיה אל-עיוני, נישא על גלי אירועי ה"אביב הערבי" במזרח התיכון. עצומות הנושאות אלפי חתימות הוגשו בשנים האחרונות למלך עבדאללה (2015-2005) ולמלך הנוכחי סלמאן. סרטונים ותגובות שהועלו לרשתות החברתיות עוררו הד וזכו לתמיכה ולחיקוי מצד נשים נוספות. קמפיין הרשת תחת התיוג #women2drive זכה לקריקטורה, שאייר קרלוס לטוף, המציגה תמרור תנועה ייחודי של נהגת עטוית חג'אב המסמנת בידה V לאות נצחון.
בחסות אווירת המחאה החברתית של ה"אביב הערבי" התרחבה פעילותם של נשים וגברים למען סוגיה מהותית יותר למעמד הנשים בממלכה: ביטול שיטת האפוטרופסות הגברית (מַחְרַם), המחייבת נשים במדינה בליווי של גבר קרוב משפחה בהתנהלותן היומיומית. ב-2009 וב-2013 נראה היה כי השלטון בראשות המלך עבדאללה נעתר ללחץ אזרחי ותקשורתי ומוכן לשקול הקלות בחוק האפוטרופסות (ולאיה), בעקבות קמפיין שהובילו וג'יהה אל-חוידר ונשים נוספות בגבולות הממלכה ומחוצה לה, אולם נסוג מהבטחותיו. יתר על כן, המהלך התקשורתי הנגדי שהוביל בית המלוכה בקיץ 2009, תוך גיוס נסיכה משורותיו, שכותרתו: My Guardian Knows What’s Best for Me, ביטא את המשך התפיסה השלטת כלפי נשים.
חרף שורת מינויים חשובים של נשים לתפקידים בכירים בשנה האחרונה (למערכת הבנקאית, למשל), לא ניתנו הקלות משמעותיות שיצביעו על כוונת המשטר לבטל או לשנות את חוק האפוטרופסות. עם זאת, הלחץ הציבורי על המשטר גובר, ושני קמפיינים שהתפרסמו בשנה האחרונה בטוויטר נגד האפוטרופסות הגברית בסעודיה – TogetherToEndMaleGuardianship ו-IAmMyOwnGuardian – העלו מחדש את הסוגיה ויצרו הד תקשורתי בינלאומי שלא החמיא לבית המלוכה.
היתר הנהיגה לנשים עשוי להיות, אם כן, צעד מקדים המבשר רפורמות נוספות במעמדן של נשות סעודיה וחיזוק הקשר בין סעודיה למערב. במציאות הכלכלית, הפוליטית והחברתית שאִפשרה את המהלך נותר לקוות כי יריבויות פוליטיות, ומתנגדי השינוי מקרב הממסד הדתי והאופוזיציה הדתית, לא יסיגו את נשות סעודיה בחזרה אל "מרד הנהיגה" של 1990.
