במרוצת השנתיים האחרונות, על רקע המלחמה ברצועת עזה והחרפת המשבר ההומניטרי, התגברה פעילותם של ארגוני צדקה וגופים אסלאמיים הפועלים לגיוס תרומות עבור תושבי הרצועה. אחד הגופים הבולטים שבהם הוא המוסד וַקְף אלְ־אֻמַּה (وَقْفُ الْأُمَّة – הקדש האומה), ארגון צדקה הרשום בטורקיה ומשויך למעגלי תנועת האחים המוסלמים.
בשנה האחרונה, וביתר שאת בשבועות האחרונים, הועלו נגד המוסד טענות חמורות בדבר אי־סדרים בכל הנוגע לניהול כספי התרומות, ובכלל זאת האשמות בגניבה של כחצי מיליארד דולר שגויסו עבור עזה אך מעולם לא הגיעו לרצועה, מה שעורר סערה ציבורית רבתי המסרבת לדעוך.
פרשה זו לא זכתה לסיקור נרחב בכלי תקשורת ערביים מרכזיים. עיקר השיח, ההדלפות והתגובות התקיימו ברשתות החברתיות ובאמצעי תקשורת בעלי תפוצה מוגבלת, ואפשר להעריך שהסיבה לכך היא הרגישות הפוליטית ואופיו הפנים־ארגוני של הנושא.
מעניינת במיוחד השתיקה הרועמת באמצעי תקשורת מרכזיים הממומנים על ידי קטר, דוגמת אל־ג'זירה ואל־ערבי אל־ג'דיד. לאורך השנים פורסמו באל־ג'זירה שורה של כתבות אוהדות למוסד וקף האומה, ויש לשער כי קטר, המעניקה גיבוי לתנועת האחים המוסלמים, אינה מעוניינת בחשיפת קלונה של התנועה.
סקירה זו מתבססת, בזהירות הראויה, על מקורות רשת, מסמכים שהופצו באופן לא־רשמי ודיווחים באמצעי התקשורת הערביים שכן נדרשו לנושא.
מאיסטנבול, שהפכה מרכז לפעילים המזוהים עם התנועה, וקף האומה מפעיל מערך תקשורת מקיף המשלב מסרים דתיים וכולל רשת נרחבת של משפיענים ומטיפים ידועי שם בעולם המוסלמי
מהו מוסד "וקף האומה"?
וקף האומה, או בשמו המלא וקף האומה למען ירושלים ומסגד אל־אקצא, הוא מוסד שהוקם בטורקיה בשנת 2013 בידי ראא'ד סלאח ושורה של אנשי עסקים טורקים. סלאח, המכונה שיח' אל־אקצא, הוא מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל, הקשורה הדוקות לתנועת האחים המוסלמים. בשנת 2015 הוכרז פלג זה כהתאחדות בלתי־מותרת בישראל והוצא אל מחוץ לחוק. עוד קודם לכן, ובעקבות מעצריו התכופים של סלאח, הוצרו צעדיו של פלג זה והוטלו מגבלות על פעילותו בישראל.
על רקע המגבלות הללו, ובמטרה לעקוף את אתגר החוקיות, יזם סלאח את הקמת מוסד "וקף האומה" בטורקיה. מטרתו המוצהרת של המוסד היא טיפוחם של תושבי מזרח ירושלים על ידי שמירה על מורשתם, זהותם ותרבותם ודאגה לצורכיהם.
במהלך העשור האחרון צבר וקף האומה פופולריות ציבורית רבה, בין היתר בזכות קמפיינים רחבי היקף לגיוס המונים, כנסים ופעילות ענפה ברשתות החברתיות, וכך מיצב את עצמו כערוץ מרכזי לגיוס תרומות עבור הסוגיה הפלסטינית. מאיסטנבול, שמאז דיכוי תנועת "האחים המוסלמים" במצרים הפכה מרכז לפעילים המזוהים עם התנועה, המוסד מפעיל מערך תקשורת מקיף המשלב מסרים דתיים וכולל רשת נרחבת של משפיענים ומטיפים ידועי שם בעולם המוסלמי, חלקם מזוהים עם "האחים המוסלמים". משרדיו של המוסד משתרעים על פני טורקיה, ירדן וגם כמה ממדינות אירופה.
הקשר לתנועת האחים המוסלמים
על פי דיווחים, המוסד זוכה לתמיכה רחבה מצד ההנהגה הטורקית והנשיא ארדואן, וכן מצד ההנהגה הערבית והאסלאמית, כשבראשה האיחוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים. גוף הפסיקה הזה, שהוקם בשנת 2004 על ידי יוסף אל־קרדאווי, מזוהה עם "האחים המוסלמים" בכלל ועם חמאס בפרט, ומעורב מאוד בקמפיינים שהמוסד מקיים.
אחמד אל־עמרי, יו"ר ועדת ירושלים באיחוד, מכהן גם כנאמן הוקף ומפקח על כמה מאנשי האחים המוסלמים בירדן הפועלים במסגרת וקף האומה. הקשר בין המוסד והאיחוד מתבטא גם בכנסים משותפים.
בתקשורת הערבית הליברלית והמפרצית נטען כי המוסד אינו אגודת צדקה עצמאית אלא זרוע לא־רשמית של האחים המוסלמים ואף חלק מרשת הכספים של ארגון חמאס. הקשר בין מוסדות צדקה לבין פעילות אסלאמיסטית פוליטית ואף צבאית אינו יוצא דופן, ונדון גם בפרסומים ערביים.
במסמך נוסף שפורסם ארגון חמאס מאשים בפירוש את אותם אנשים וארגונים בניצול המלחמה בעזה "לטובת התרחבות במערכת המוסדות וההקדשים שברשותם"
התפוצצות הפרשה
במהלך שנת 2024 הופץ מה שנראה כמו מסמך פנימי רשמי של תנועת חמאס מתאריך 27 בינואר 2024. במסמך פומבי זה, אשר נשא את הכותרת "חשיפת האמת על מוסדות ואנשים" (رَفْعُ الْغِطَاءِ عَنْ مُؤَسَّسَاتٍ وَأَشْخَاصٍ), הביעו בחמאס צער על מעשיהם של כמה ממוסדות התנועה אשר פתחו בקמפיינים שכלפי חוץ נועדו לגייס כספים כדי לסייע לתושבי רצועת עזה וירושלים במלחמה, אך בפועל לא הגיעו ליעדם.
עוד צוין במסמך כי לאורך השנתיים שקדמו לפרסום המסמך הוקמו בחמאס ועדות מיוחדות במטרה לקרב מחדש את המוסדות הללו אל חמאס ומטרותיו, אולם הניסיונות הללו העלו חרס. המוסדות הללו מוזכרים בשמם: "וקף האומה", מוסד "במת אל־אקצא" (مِنْبَرُ الْأَقْصَى) ו"כולנו מרים" (كُلُّنَا مَرْيَمُ). בין האישים המוזכרים בשמותיהם מופיע גם אחמד אל־עמרי שהוזכר לעיל.
המסמך נחתם בקריאה לנתק את הקשרים עם המוסדות ועם האישים הללו ולא לשתף עימם פעולה בשל נזקם הרב לעיר ירושלים, למסגד אל־אקצא ולפלסטין כולה.
במסמך נוסף שפורסם, אשר נראה אף הוא כמסמך פנימי של חמאס ומתוארך ל־28 באוקטובר 2024, הארגון מאשים בפירוש את אותם אנשים וארגונים בניצול המלחמה בעזה "לטובת התרחבות במערכת המוסדות וההקדשים שברשותם באמצעות ייסוד מוסדות והקדשים חדשים. הם גייסו כספים בשם קורבנות המלחמה ברצועת עזה ובירושלים", כך נטען, וסירבו להשיב תרומות מהעבר ולהעביר את יתרת הכספים שברשות ארגוניהם לתושבי עזה וירושלים, לרבות כספים שגויסו תוך כדי המלחמה עצמה.
חמאס אף האשימו כי חלק מהכספים הללו נוצל לטובת אינטרסים אישיים של המעורבים במעל. על רקע זה, קרא חמאס להחרים את הוועידה של וקף האומה ביום 15 בנובמבר 2024, לא להשתתף בפעילות המאורגנת על ידי המוסדות והאישים המוזכרים ולא לתרום לאף פרויקט שבו הם מעורבים.
בתקשורת הערבית הליברלית והמפרצית נטען כי המוסד אינו אגודת צדקה עצמאית אלא זרוע לא־רשמית של האחים המוסלמים ואף חלק מרשת הכספים של ארגון חמאס
גבות רבות הורמו על כך שדווקא חמאס עצמו, המשתייך לתנועת האם "האחים המוסלמים", הוא זה שחשף את הפרשה. מנסור אבו כרים, פרשן פוליטי המתגורר ברצועת עזה, סבור כי מדובר במהלך "אסטרטגי יותר מאשר מוסרי", הנובע מרצון הארגון להתחמק מאחריות ולהימנע מפגיעה תדמיתית, שכן אנשי הדת והמוסדות המדוברים קשורים אליו.
אולם הדעות באשר לאמיתות המסמכים הללו נחלקו: מחד גיסא, המסמכים האלה לא פורסמו באתר הרשמי של חמאס ובחשבונותיו ברשתות החברתיות, ומאידך גיסא, חמאס לא הכחיש אותם.
היו שייחסו את הפרשה להתכתשות ארוכת השנים בין שני הזרמים הבולטים בחמאס: מצד אחד זרם "החוץ" המקורב לאחים המוסלמים ולציר הטורקי־קטרי בהנהגת ח'אלד משעל, יו"ר מרחב החוץ של חמאס (הקשור בקשרי שארות וחברות עם בכירים ב"מוסד האומה"), ומנגד זרם "הפנים" המקורב לציר האיראני בהנהגת ח'ליל אל־חיה, יו"ר משלחת המשא ומתן ויו"ר מרחב עזה הנוכחי, ומפקדי הזרוע הצבאית גדודי עִזּ א־דִּין אלְ־קַסַּאם.
על פי פרשנות זו מדובר בחיסול חשבונות פנים־תנועתי של זרם "הפנים" הפרו־איראני נגד משעל ואנשיו.
לאחר פרסום המסמכים שככה הסערה לתקופה ארוכה, אולם בנובמבר 2025 היא התעוררה מחדש בעקבות קמפיין חדש של וקף האומה לסולידריות עם עזה. בין חכמי הדת שהיו אמורים להשתתף בכנס שהתקיים באותו חודש היו יו"ר האיחוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים עלי אל־קרה דאע'י, סגנו מחמד א־דדו, מזכ"ל האיחוד עלי א־סלאבי וכן אחמד אל־עמרי, נאמן הווקף שמחזיק כאמור גם בתפקיד יו"ר ועדת ירושלים באיחוד.
אז גם החל נפוץ ביתר שאת המספר 500 מיליון דולר כסכום המעילה לכאורה במוסד וקף האומה.
רבים מכלי התקשורת שסיקרו את הפרשה ציינו כי ראשיתה בציוצים שפרסם אדם בשם ח'אלד מנסור… מציוציו ניכרת סלידתו הרבה מדמותו של ח'אלד משעל וחיבתו היתרה לזרם "הפנים" שהובילו אסמאעיל הנייה ויחיא א־סינואר
איש עסקים פלסטיני שעבד בווקף האומה בעבר צוטט באומרו כי ההתנהלות הפנימית במוסד מנוגדת לחלוטין לתדמיתו הפילנטרופית, וכי הפרויקטים שהוכרזו לא היו קיימים, וחלק גדול מעשרות מיליוני הדולרים שגויסו למען ירושלים מצא את דרכו אל חשבונותיהם הפרטיים של חברי המוסד.
ריהאם עודה, פרשנית לענייני פוליטיקה פלסטינית המתגוררת באיסטנבול, העירה בהקשר זה כי גל האמפתיה העולמי לסוגיה הפלסטינית ולתושבי רצועת עזה בא לידי ביטוי בתרומות לא־מתועדות שהפיקוח עליהן בלתי־אפשרי. ד"ר סאלם אל־כתבי, חוקר אסטרטגי ופרשן פוליטי מהאמירויות, הזכיר את הקשר המוכר מהעבר בין פעילות צדקה הומניטרית לבין מימון של פעילות חמושה של ארגונים אסלאמיסטיים, שהתאפשר בזכות פיקוח חוקי רופף במדינות המדוברות.
רבים מכלי התקשורת והעיתונאים שסיקרו את הפרשה ציינו כי ראשיתה בציוצים שפרסם אדם בשם ח'אלד מנסור, שזוהה כ"פעיל פלסטיני", "איש חמאס" או "גורם פנימי בחמאס". בפרופיל שלו ברשת X (טוויטר לשעבר) הוא מציין כי הוא מתגורר ברצועת עזה, ועיון בציוציו חושף קרבה רבה לכאורה לבכירים ביותר בתנועת חמאס. מציוציו ניכרת סלידתו הרבה מדמותו של ח'אלד משעל וחיבתו היתרה לזרם "הפנים" שהובילו אסמאעיל הנייה ויחיא א־סינואר.
באחד מהפוסטים הרבים שלו כתב מנסור: "בשנת 2019, משהצטברו ראיות רבות בדבר שחיתות הארגון הזה וניצולו את המשאבים של תנועת חמאס בצורה נפשעת, ולאחר שהתקבל דו"ח מפורט מנאמן הווקף ויו"ר מועצת המנהלים, החליטה הנהגת התנועה לטפל בעניין. התברר שהארגון לא הגיש דו"חות כספיים לגורמים הממונים עליו, וכאשר נתבקש לעשות כן, הוא הגיש דו"חות ממשרד שבהמשך התברר ששייך להם והוקם על ידם כדי שימציא עבורם אילו דו"חות מפוברקים שירצו".
התגובות לפרשה
ב־19 בנובמבר 2025, ימים ספורים לאחר הסערה הציבורית המחודשת סביב הפרשה, פרסם יו"ר האיחוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים עלי אל־קרה דאע'י התייחסות ארוכה ומפורטת לנושא. למרבה העניין, הוא התעלם מהמעילה והתמקד בהתנערות מוחלטת מכל קשר אישי או ארגוני עם מוסד וקף האומה. אף שהגן על האנשים ה"ישרים וההגונים" שהקימו את המוסד, הוא הודה בקיומו של "ויכוח בין ארגון חמאס והנהלת הווקף".
אל־קרה דאע'י טען כי להנהגת האיחוד ולמזכירות הכללית שלו אין קשר להנהלת המוסד או לוויכוחים הפנימיים שהתגלעו בו, אולם הוא האשים את חושפי הפרשה בשיתוף פעולה עם אויבי האומה.
"לאחר כל המחלוקות הללו, החלו תושבי עזה לפקפק בכל יוזמה הומניטרית, גם בכנוֹת שבהן. הדבר מקשה על ארגונים בלתי־ממשלתיים לגייס תרומות ובסופו של דבר פוגע באוכלוסיות החלשות ביותר"
למוחרת פרסם מוסד וקף האומה תגובה רשמית הדוחה על הסף את הקמפיין המאורגן נגד מוסד טורקי מכובד הפועל תחת פיקוחהּ הישיר של הנהלת ההקדשים הכללית בטורקיה. "מיום היווסדו ועד היום", לשון ההודעה, "וקף האומה לא היה קשור לאף תנועה או מפלגה פוליטית בתוך טורקיה או מחוצה לה". המוסד קרא לציבור התורמים ולבני האומה שלא להיגרר אחר הקמפיין השקרי ולהמשיך לתרום לחיזוקם של פלסטינים בירושלים, בעזה ובפלסטין.
אמצעי תקשורת ופרשנים ממתנגדי האחים המוסלמים מתייחסים אל הפרשה כהצצה אל השחיתות במוסדות צדקה אסלאמיים, אשר משמשת גם למימון פעילות צבאית הממיטה אסון על ערבים, מוסלמים ופלסטינים. הפתרון לטענתם הוא הגברת הפיקוח והאכיפה על איסוף תרומות.
ריהאם עודה סיכמה בהקשר זה גם תגובות שנשמעו בעזה עצמה עם התפוצצות הפרשה. לדבריה, מעילות ושחיתויות כאלה "לא רק פוגעות במוניטין של המוסדות המעורבים בהן, אלא גם יש בהן כדי לערער את אמון הציבור בעשייה ההומניטרית ובארגוני החברה האזרחית אשר באמת מגישים סיוע. לאחר כל המחלוקות הללו, החלו תושבי עזה לפקפק בכל יוזמה הומניטרית, גם בכנוֹת שבהן. הדבר מקשה על ארגונים בלתי־ממשלתיים לגייס תרומות, מחליש שיתופי פעולה קהילתיים, ובסופו של דבר פוגע באוכלוסיות החלשות ביותר".
באתר התקשורת הליברלי אילאף העירו בצדק כי "כל עוד עזה היא סמל, טרגדיה וסוגיה עולמית, שמהּ ימשיך למשוך סכומי עתק והזדמנויות אדירות שניתן לנצל".
