מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
26.06.2015

בובה אסלאמית: לגדול בידיים טובות

פוסקי הלכה מהזרם המרכזי באסלאם, יצרנים, מעצבים ומחנכים ויתרו על הבובות הדתיות חסרות פנים והובילו מהלך לייצורן של בובות ברבי אטרקטיביות, המסוגלות להתחרות בבובות "חילוניות" ובו בזמן מותרות על פי השריעה. על הדרך הם מחנכים את המאמינים לחיי פנאי בריאים.

אחד מסוכני הסוציאליזציה (חִברות) החשובים הן, עד כמה שזה נשמע משונה, בובות: המחקר המדעי מראה כי הבובה תורמת באופן משמעותי להתפתחות התקינה של הילדים בגיל הרך. עבור המוסלמי המאמין, עם זאת, מקורן הפגאני של הבובות מהווה בעיה. הבובה, יורשתם של צלמים, פסלים ואלילים, היא פרי מחשבתו ויציר כפיו של האדם, ובכך קוראת תגר על תהליך הבריאה האלוהי. יש אף המזהירים מפניה ורואים בה אמצעי נוסף בידי המערב לכיבוש פוליטי, תרבותי וכלכלי של מדינות האסלאם.

בשיח הוַסַטִי (הזרם המרכזי באסלאם) מקובלת הטענה כי הבובה לא זרה כלל לחברות אסלאמיות. במסורת אף מסופר כי ילדיו של הנביא וכן אשתו, עאישה, שיחקו בבובות בביתו. עם זאת, מאחר שהבובות בנות ימינו שונות מאלה שהיו בתקופת הנביא, חכמי הדת נדרשים להתייחס לשאלות הלכתיות: האם מותר לילדים לשחק בבובות על פי השריעה? האם ההלכה אוסרת על משחק בבובות דו-ממדיות או תלת-ממדיות אשר משמיעות קול, צחוק ובכי? האם ההלכה מתירה לילדים מוסלמים להקדיש את זמן הפנאי שלהם למשחק בבובות, פעילות שנראית, על פניה, חסרת כל תכלית?

מסתבר כי פוסקי הלכה מתונים נסמכים על הקוראן בהתירם משחק בבובות, ואף טוענים כי האסלאם הכיר בערך הסוציאליזציה מאות רבות של שנים לפני שהכיר בכך המחקר המערבי. על פי פרשנות זו, הילד לומד את סביבתו באמצעות הבובה ודרכה הוא מביע את רגשותיו וצרכיו. עם זאת, אין לקנות בובות לשם אספנות, תחביב או קישוט לבית. הדבר נסמך על מסורת המיוחסת לנביא, שעל פיה הורה שלא להחזיק בובות בבית משום שהן מרתיעות את המלאכים מלהיכנס אליו.

פוסקי הלכה המחמירים בסוגיה זו מסבירים כי האסלאם אינו אוסר על משחק בזמן הפנאי ובלבד שהמאמין אינו מזניח את תפילותיו היומיומיות ואת חובותיו הדתיות. הם מורים להסיר את ראשה או פניה של הבובה כליל, או להמיסם בחום. בובות "כשרות" הן כאלה העשויות מצמר או מחומרים טבעיים ורכים, חסרות עיניים ותווי פנים אחרות. לטענת הפוסקים, בובות כאלה מפעילות טוב יותר את דמיונו של הילד ולכן יכולות לתרום יותר להתפתחותו. יתר על כן, בהיותן "לא מושלמות" הן מחנכות את הילד לתווי פנים ומבנה גוף לא אידיאליים, דהיינו לקבל את מה שברא האל ולא לאמץ מראה חיצוני המושפע מאופנות חולפות. פוסקי הלכה מסויימים טוענים עוד כי רק לבנות מותר לשחק בבובות, משום שהן מפתחות אצלן רגשות אימהיים ו"מלמדות" אותן כיצד לטפל בתינוקות.

בובה אסלאמית מודרנית (תמונה: ויקיפדיה)

האיסור ההלכתי תורגם למעשה, ובחנויות "כשרות" למוסלמים ברחבי אירופה החלו למכור "בובות עאישה" ללא תווי פנים, הלבושות בלבוש צנוע או אסלאמי מסורתי וראשן עטוף בחיג'אב. אלא שעד מהרה הסתבר כי הבובות ה"דתיות" ניגפות מפני היופי, הזוהר והאטרקטיביות של הבובות ה"חילוניות". לכן נרתמו פוסקי הלכה, יצרנים, מעצבים ומחנכים ליצור בובות אטרקטיביות המותרות על פי השריעה ומייצגות ערכים אסלאמיים. בהדרגה החלו להופיע בשוק בובות ברבי מוסלמיות יפות הלבושות בבגדים מסורתיים ונמכרות עם מגוון אבזרים נלווים. הן משחקות תפקיד כפול: חינוך הילדות לתפקיד האם והאשה המוסלמית, והפצת ערכי האסלאם בקרב מוסלמים במדינות המערב ובמדינות מוסלמיות. הברבי המוסלמית המתקדמת אף דוברת את השפה הערבית, מלמדת את הילדות להתפלל ומדקלמת פסוקים נבחרים מן הקוראן.

החל בשנות האלפיים נמצא שוק הצעצועים האסלאמי בתנופה, והבובות המוסלמיות משווקות כמשקל נגד לבובות המערביות. אולם מעבר לאינטרסים שיווקיים, תדמיתיים וחינוכיים, פוסקי באסלאם המודרני מעודדים את המאמינים ואת ילדיהם ליהנות בזמן הפנאי שלהם. הנביא עצמו, הם מזכירים, נהנה מצחוק ומהומור, ממשחק בבובות ומספורט; "יש לתת הפוגות למוח", כך אמר, לפי המסורת, "משום שמוח עייף הופך למוח עיוור".
מאמרים נוספים