עם חלוף שלב א' של "האביב הערבי" עת הופלו המשטרים הדיקטוטריים; והשלמת שלב ב' עם עריכת בחירות דמוקרטיות וחילופי שלטון, נמצאות היום המדינות החלוצות, תוניסיה ומצרים, בעיצומו של שלב ג': כתיבת חוקה חדשה. שלב זה מציב אתגרים לא פשוטים עבור השליטים האסלאמיסטים של המדינות הללו, שנאלצים כעת לפרוע את שטר החוב לציבור הרחב השמרני בדמות תיקוני חקיקה וחוקה מחייבים, ומאוגפים לא אחת מימין בידי כוחות פוליטיים שמרניים או לאומנים.
בהקשר זה, התחוללה בשבוע שעבר בתוניסיה שערוריה זוטא במסגרת הדיון המתמשך בהכנסת סעיף לחוקה החדשה שיאסור על נורמליזציה עם מדינת ישראל. את ההצעה לתיקון החוקה העלו לפני חודשים דווקא מפלגות שמאל ומפלגות פאן-ערביות, אך התבטאות מפתיעה של נציג המפלגה השלטת, א-נהד'ה (النهضة) האסלאמיסטית, שהסתייעה בראשי תנועת חמאס כדי להפיל את ההצעה, הכניסה את המערכת התוניסאית לטלטלה.
א-סחבי עתיק, מנהיג הגוש של א-נהד'ה בפרלמנט, אמר בשבוע שעבר בראיון טלוויזיוני כי במהלך שיחות שקיים עם ראש ממשלת חמאס אסמאעיל הניה וראש הלשכה המדינית ח'אלד משעל בעת ביקוריהם השנה בתוניסיה, המליצו לו השניים לא להכניס לחוקה החדשה סעיף "אנטי-נורמליזציה" עם ישראל. תוניסיה, כזכור, נרמלה את יחסיה עם ישראל כבר ב-1994 ובשנת 1996 אף פתחה נציגות בתל-אביב, אותה סגרה כעבור ארבע שנים עם פרוץ האינתיפאדה השנייה. עד למהפכה, נחשבה תוניסיה למדינה הערבית המתקדמת ביותר במזרח התיכון, עם חקיקה מגדרית מודרנית והצנעת הדת במרחב הציבורי.
על ידי הבאת ראייה מהחמאס, ניסה עתיק לומר לשמרנים במדינתו: אם התנועה הפלסטינית הלוחמנית, שבוודאי אינה חשודה באהבת ישראל, הסכימה לוותר על הסעיף הבעייתי בחוקה, מי אתם שתדרשו את הכללתו?
אך ההכחשה של חמאס לא אחרה לבוא. הודעה לתקשורת שעלתה לאתר הרשמי של התנועה ב-30 באוקטובר טענה בתוקף ש"תנועת חמאס תמיד הדגישה את הצורך להתנגד לכל צורות הנורמליזציה הרשמית והעממית עם האויב הציוני ולהלחם בהן." בכיר התנועה מחמוד א-זהאר הוסיף משלו, והתראיין בעיתון התוניסאי א-צבאח. א-זהאר אמר באופן חד-משמעי שחמאס תומכת בחקיקה שתהפוך כל מגע עם ישראל לפשע. גם דובר חמאס טאהר נונו הצהיר, בנוגע להצהרות של הניה ומשעל, שלא היו דברים מעולם.
"מי מהם דובר אמת?" שאל מאמר מערכת בעיתון הירדני א-ראי, שסנט בחמאס וטען כי ההכחשה הפלסטינית השאירה מקום לספק סביב השאלה מה אכן התרחש בחדר הישיבות התוניסאי.
אך חבר הפרלמנט התוניסאי כבר מצמץ ראשון. בהכחשה שהעלה עתיק לאינטרנט כתב כי הניה ומשעל אמנם הביעו את התנגדותם הנחרצת לנורמליזציה עם ישראל, אך בזמן דיון כללי יותר בחוקות העולם הערבי עמדו על העובדה שאף לא מדינה ערבית אחת עיגנה את עוינותה לישראל בחוקה. מתוך כך, כתב עתיק, הסיק בטעות לגבי עמדתם של בכירי החמאס גם למקרה התוניסאי.
אכן, המפלגה האסלאמית השלטת בתוניסיה נחלה מפלה תקשורתית בעקבות הפרשיה האומללה. אך קריאה מעמיקה יותר בתגובתו של עתיק מעלה מסקנה חתרנית למדי. אם אף מדינה ערבית לא עיגנה את השנאה לישראל בחוק, מדוע שדווקא תוניסיה תהיה הראשונה? כאילו שאל.
