כיתוב: רויטרס
ילד בשכונת אל־מגאזי במרכז הרצועה, נובמבר 2023 (צילום: רויטרס)
Below are share buttons

תובנות ראשוניות מהמלחמה בעזה

פרק הזמן שחלף מאז פרוץ המלחמה הוא רק הפתיח לקרבות שיימשכו חודשים ואולי שנים, בהתחשב בכך שמטרתה המוצהרת של ישראל היא שאפתנית וספק אם אפשרית: מיטוט שלטון חמאס וכינון שלטון חלופי ברצועה מפורזת. אולם כבר בשלב זה אפשר להציע כמה תובנות

המלחמה בעזה איננה מתנהלת בין צבאות סדירים אלא בין צבא שנחשב לאחד הצבאות החזקים בעולם לבין ארגוני גרילה שכוחם מוערך בכמה אלפים או בכמה עשרות אלפי לוחמים לכל היותר. מן הנמנע להתנבא בשלב זה מה יהיו תוצאותיה הסופיות של מלחמה זו במיוחד משום שהיא מתנהלת בשטח בנוי וצפוף המאוכלס בכ־2.5 מיליון תושבים. לדאבון הלב, הדבר הוודאי היחיד שהוכח עד כה הוא שהנפגעים העיקריים בה יהיו אזרחים חפים מפשע במספרים שלא הכרנו קודם לכן.

שלושת השבועות שחלפו מאז פרוץ המלחמה הם רק הפתיח לקרבות שיימשכו חודשים ואולי שנים, בהתחשב בכך שמטרתה המוצהרת של ישראל היא שאפתנית וספק אם אפשרית: מיטוט שלטון חמאס וכינון שלטון חלופי ברצועה מפורזת מנשק. אולם כבר בשלב זה אפשר להציע כמה תובנות באשר למלחמה.

המתקפה שחמאס פתחה בה ב־7 באוקטובר זוכה לתמיכה רחבה בציבור הפלסטיני בגדה ובעזה, להוציא הסתייגויות וגינויים למעשי הזוועה שנלוו לה. זו הפעם הראשונה שבה הפלסטינים חשים שהשיגו ניצחון ברור על צבא שנחשב לבלתי־מנוצח. התמיכה הגוברת במאבק המזוין, כפי שמעלים סקרי דעת קהל בציבור הפלסטיני בשנים האחרונות, היא תוצאה של אובדן אמון בפתרון הסכסוך הפלסטיני-ישראלי בדרכי שלום. בשלושים השנים האחרונות ממשלות ישראל קובעות עובדות בשטח במגמה ברורה לחסל את הסוגיה הפלסטינית, ובשנים האחרונות ישראל אינה טורחת עוד אפילו להסתיר את כוונותיה או לייפות אותן.

המתקפה של חמאס תוכננה חודשים רבים אם לא שנים לפני 7 באוקטובר, ונשמרה בסוד ותחת מידור קפדני. חמאס אף לא הגיבה להאשמות מצד הג'יהאד האסלאמי ומצד ארגונים אחרים כי מה שעומד בראש מעייניה הוא שמירה בכל מחיר על שלטונה בעזה. אולם ההישג הצבאי שלה לווה בטבח ובמעשי זוועה שביצעו כוחות חמושים ואזרחים עזתים באזרחים ישראלים, ובתגובה לכך הפכה ישראל את רצועת עזה לשדה קטל אחד גדול.

למרות נושאת המטוסים האמריקאית שהגיעה לאזור, קשה להאמין שחזבאללה לא יתערב במערכה אם ידה של ישראל תהיה על העליונה בעזה. נראה שאיראן מצידה לא תיזום מהלך מלחמתי אם לא תותקף על ידי ישראל או ארה"ב, אולם ממשלת נתניהו עשויה לנצל את ההזדמנות שנקרתה בדרכה ולגרור את ארה"ב להיות שותפה פעילה בהנחתת מכה על איראן ועל מתקני הגרעין שלה. בשיח הציבורי הערבי ניכר חשש שחוסר הרצון הפומבי של ישראל, של ארה"ב ושל מדינות מערביות נוספות בהרחבת מעגל הלחימה מסתיר כוונה ליזום מהלך מלחמתי נגד חיזבאללה ונגד איראן כאשר תושלם המערכה בעזה.

ישראל, מעצמה צבאית, הוכיחה כי אינה מסוגלת להגן על עצמה בכוחות עצמה וללא סיוע מסיבי ומיידי מבעלות בריתה ובראשן ארה"ב. אויביה של ישראל טענו בהתמדה שהיא משמשת בסיס קדמי של האימפריאליזם העולמי, משרתת את האינטרסים שלו ואינה יכולה להתקיים בלעדיו. החיפזון שבו שלחה ארה"ב את הצי שלה לים התיכון ולמפרץ הערבי והרכבת האווירית של המנהיגים המערביים, החימוש והיועצים הצבאיים האמריקאים שזרמו לישראל, מבססים את הדימוי של בעלות הברית הדואגות לגורל בת־טיפוחיהן, תוך התעלמות מכך שזכותה של ישראל להגנה עצמית מיתרגמת לטבח חסר תקדים באזרחי עזה. עבור ערבים ופלסטינים מדובר בהוכחה נוספת לצביעות ולסטנדרט הכפול של המערב בהתייחס לישראל ולפלסטינים.

ישראל הוכיחה כי אינה מסוגלת להגן על עצמה ללא סיוע מסיבי מבעלות בריתה ובראשן ארה"ב. אויביה של ישראל טענו בהתמדה שהיא משמשת בסיס קדמי של האימפריאליזם העולמי

לפי משרד הבריאות הפלסטיני בעזה, ברצועה יש כבר כ־8,400 הרוגים, מתוכם כ־3,400 ילדים ולמעלה מ־20 אלף פצועים. הנתונים המבהילים הללו הופכים בהדרגה את דעת הקהל העולמית, שעד לפני שבועיים הזדהתה עם קורבנות הטבח בעוטף עזה. ניתוק תקשורת האינטרנט והטלפונים הניידים בעזה שנלוותה לתמרון הקרקעי של ישראל בעזה, נתפסה בהקשר זה גם כמאמץ ישראלי לערפל את המידע המחריד הזורם מעזה בהתמדה.

התקשורת הישראלית מגויסת בשגרה, ועל אחת כמה וכמה בחירום, להעלמת מידע על טיב חייהם ומותם של פלסטינים בגדה ובעזה. במלחמה הנוכחית ההתגייסות היא טוטלית עד לרמה שבה פרשנים מאוזנים ובהם אלה מקרב הממסד הצבאי-ביטחוני שנטו בדרך כלל לשיקול דעת, מאמצים דמוניזציה גורפת כלפי תושבי עזה וקוראים למחיקת הרצועה או להפיכתה לעיי חורבות. מאות אלפי הישראלים שיצאו להפגין בתל אביב ב־25 בספטמבר 1982, בעקבות הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה בלבנון, הפכו למאות אלפי מוחאי כפיים אל מול מראות ההרס וההרג בעזה. מעטים מאוד הישראלים המודעים להשלכות של פשיזם זה על עתידה של מדינת ישראל.ישראל לא תוכל לחיות לנצח על חרבה משום שחרבות נשברות בסופו של דבר. היא נוסדה כבית לאומי לעם היהודי במטרה להגן עליו ולהבטיח שהתופת הנאצית לא תכה בו שוב. אולם היא הקימה את ביתה על חורבות ביתו של עם אחר, והיא הולכת ומתכנסת אל קיום כוחני. קשה לדמיין כיצד היא תוכל לספק ביטחון לאזרחיה היהודים כאשר מעשיה מסכנים קהילות יהודיות שלמות ברחבי העולם. ישראלים רבים הבינו בעבר שמדינה פלסטינית על 22 אחוזים מאדמת פלסטין ההיסטורית היא הערובה הטובה ביותר לביטחונה של ישראל, וכי ישראל לעולם לא תוכל לערוב לביטחונה ולביטחון אזרחי בשעה שהיא מתנכרת לזכויותיו ולביטחונו של העם הפלסטיני. נקווה שיחזרו להבין זאת.

המלחמה בעזה איננה מתנהלת בין צבאות סדירים אלא בין צבא שנחשב לאחד הצבאות החזקים בעולם לבין ארגוני גרילה שכוחם מוערך בכמה אלפים או בכמה עשרות אלפי לוחמים לכל היותר. מן הנמנע להתנבא בשלב זה מה יהיו תוצאותיה הסופיות של מלחמה זו במיוחד משום שהיא מתנהלת בשטח בנוי וצפוף המאוכלס בכ־2.5 מיליון תושבים. לדאבון הלב, הדבר הוודאי היחיד שהוכח עד כה הוא שהנפגעים העיקריים בה יהיו אזרחים חפים מפשע במספרים שלא הכרנו קודם לכן.

שלושת השבועות שחלפו מאז פרוץ המלחמה הם רק הפתיח לקרבות שיימשכו חודשים ואולי שנים, בהתחשב בכך שמטרתה המוצהרת של ישראל היא שאפתנית וספק אם אפשרית: מיטוט שלטון חמאס וכינון שלטון חלופי ברצועה מפורזת מנשק. אולם כבר בשלב זה אפשר להציע כמה תובנות באשר למלחמה.

המתקפה שחמאס פתחה בה ב־7 באוקטובר זוכה לתמיכה רחבה בציבור הפלסטיני בגדה ובעזה, להוציא הסתייגויות וגינויים למעשי הזוועה שנלוו לה. זו הפעם הראשונה שבה הפלסטינים חשים שהשיגו ניצחון ברור על צבא שנחשב לבלתי־מנוצח. התמיכה הגוברת במאבק המזוין, כפי שמעלים סקרי דעת קהל בציבור הפלסטיני בשנים האחרונות, היא תוצאה של אובדן אמון בפתרון הסכסוך הפלסטיני-ישראלי בדרכי שלום. בשלושים השנים האחרונות ממשלות ישראל קובעות עובדות בשטח במגמה ברורה לחסל את הסוגיה הפלסטינית, ובשנים האחרונות ישראל אינה טורחת עוד אפילו להסתיר את כוונותיה או לייפות אותן.

המתקפה של חמאס תוכננה חודשים רבים אם לא שנים לפני 7 באוקטובר, ונשמרה בסוד ותחת מידור קפדני. חמאס אף לא הגיבה להאשמות מצד הג'יהאד האסלאמי ומצד ארגונים אחרים כי מה שעומד בראש מעייניה הוא שמירה בכל מחיר על שלטונה בעזה. אולם ההישג הצבאי שלה לווה בטבח ובמעשי זוועה שביצעו כוחות חמושים ואזרחים עזתים באזרחים ישראלים, ובתגובה לכך הפכה ישראל את רצועת עזה לשדה קטל אחד גדול.

למרות נושאת המטוסים האמריקאית שהגיעה לאזור, קשה להאמין שחזבאללה לא יתערב במערכה אם ידה של ישראל תהיה על העליונה בעזה. נראה שאיראן מצידה לא תיזום מהלך מלחמתי אם לא תותקף על ידי ישראל או ארה"ב, אולם ממשלת נתניהו עשויה לנצל את ההזדמנות שנקרתה בדרכה ולגרור את ארה"ב להיות שותפה פעילה בהנחתת מכה על איראן ועל מתקני הגרעין שלה. בשיח הציבורי הערבי ניכר חשש שחוסר הרצון הפומבי של ישראל, של ארה"ב ושל מדינות מערביות נוספות בהרחבת מעגל הלחימה מסתיר כוונה ליזום מהלך מלחמתי נגד חיזבאללה ונגד איראן כאשר תושלם המערכה בעזה.

ישראל, מעצמה צבאית, הוכיחה כי אינה מסוגלת להגן על עצמה בכוחות עצמה וללא סיוע מסיבי ומיידי מבעלות בריתה ובראשן ארה"ב. אויביה של ישראל טענו בהתמדה שהיא משמשת בסיס קדמי של האימפריאליזם העולמי, משרתת את האינטרסים שלו ואינה יכולה להתקיים בלעדיו. החיפזון שבו שלחה ארה"ב את הצי שלה לים התיכון ולמפרץ הערבי והרכבת האווירית של המנהיגים המערביים, החימוש והיועצים הצבאיים האמריקאים שזרמו לישראל, מבססים את הדימוי של בעלות הברית הדואגות לגורל בת־טיפוחיהן, תוך התעלמות מכך שזכותה של ישראל להגנה עצמית מיתרגמת לטבח חסר תקדים באזרחי עזה. עבור ערבים ופלסטינים מדובר בהוכחה נוספת לצביעות ולסטנדרט הכפול של המערב בהתייחס לישראל ולפלסטינים.

ישראל הוכיחה כי אינה מסוגלת להגן על עצמה ללא סיוע מסיבי מבעלות בריתה ובראשן ארה"ב. אויביה של ישראל טענו בהתמדה שהיא משמשת בסיס קדמי של האימפריאליזם העולמי

לפי משרד הבריאות הפלסטיני בעזה, ברצועה יש כבר כ־8,400 הרוגים, מתוכם כ־3,400 ילדים ולמעלה מ־20 אלף פצועים. הנתונים המבהילים הללו הופכים בהדרגה את דעת הקהל העולמית, שעד לפני שבועיים הזדהתה עם קורבנות הטבח בעוטף עזה. ניתוק תקשורת האינטרנט והטלפונים הניידים בעזה שנלוותה לתמרון הקרקעי של ישראל בעזה, נתפסה בהקשר זה גם כמאמץ ישראלי לערפל את המידע המחריד הזורם מעזה בהתמדה.

התקשורת הישראלית מגויסת בשגרה, ועל אחת כמה וכמה בחירום, להעלמת מידע על טיב חייהם ומותם של פלסטינים בגדה ובעזה. במלחמה הנוכחית ההתגייסות היא טוטלית עד לרמה שבה פרשנים מאוזנים ובהם אלה מקרב הממסד הצבאי-ביטחוני שנטו בדרך כלל לשיקול דעת, מאמצים דמוניזציה גורפת כלפי תושבי עזה וקוראים למחיקת הרצועה או להפיכתה לעיי חורבות. מאות אלפי הישראלים שיצאו להפגין בתל אביב ב־25 בספטמבר 1982, בעקבות הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה בלבנון, הפכו למאות אלפי מוחאי כפיים אל מול מראות ההרס וההרג בעזה. מעטים מאוד הישראלים המודעים להשלכות של פשיזם זה על עתידה של מדינת ישראל.ישראל לא תוכל לחיות לנצח על חרבה משום שחרבות נשברות בסופו של דבר. היא נוסדה כבית לאומי לעם היהודי במטרה להגן עליו ולהבטיח שהתופת הנאצית לא תכה בו שוב. אולם היא הקימה את ביתה על חורבות ביתו של עם אחר, והיא הולכת ומתכנסת אל קיום כוחני. קשה לדמיין כיצד היא תוכל לספק ביטחון לאזרחיה היהודים כאשר מעשיה מסכנים קהילות יהודיות שלמות ברחבי העולם. ישראלים רבים הבינו בעבר שמדינה פלסטינית על 22 אחוזים מאדמת פלסטין ההיסטורית היא הערובה הטובה ביותר לביטחונה של ישראל, וכי ישראל לעולם לא תוכל לערוב לביטחונה ולביטחון אזרחי בשעה שהיא מתנכרת לזכויותיו ולביטחונו של העם הפלסטיני. נקווה שיחזרו להבין זאת.

Below are share buttons

קוראים יקרים
פורום החשיבה האזורית הוא ארגון ללא מטרות רווח
אנו יודעים כי גם אלה אינם ימים קלים עבורכם, וכי לא קל למצוא את הפניות התומכות בעבודתנו.

בין אם תוכלו לתמוך בנו כלכלית ובין אם פשוט להקדיש לנו את הזמן ותשומת הלב בקריאה – אנו אסירי תודה.

לקריאה ותמיכה