יש הבדלים מבניים, תוכניים ואידיאולוגיים מהותיים בין העיתונות בשפה הערבית בישראל ובין העיתונות הפלסטינית ברצועת עזה ובגדה המערבית. להלן נעמוד על ההבדלים האלה, וגם על קווי הדמיון, ואגב כך ננסה לשפוך אור על התפקיד שמשחקת העיתונות ביצירת זהות לאומית. החברה הפלסטינית מפורדת היום בין כמה חלקים: בתוך שטחי ישראל, בשטחים שכבשה ישראל בשנת 1967, ופליטים […]

התהליך ההיסטורי של כינון שלום ישראלי-פלסטיני וישראלי-ערבי מחייב את סילוק הסטריאוטיפים והעיוותים ההיסטוריים. הוא מצריך את גילוי האדם העומד ממול ואת הבנת שאיפותיו האנושיות של הצד השני. במסגרת זו, יש צורך ליצור גישה חדשה לנושא השואה, הן מצד הערבים והן מצד היהודים (סאלם ג'ובראן).1בתוך: יאיר אורון, 2010. יהודים וערבים מול המראה והאחר, תל אביב: רסלינג. סאלם […]

התקשורת הפלסטינית המודפסת בישראל משקפת את המבנה החברתי, הכלכלי והפוליטי של הפלסטינים במדינה. מצד אחד התקשורת משקפת את המציאות ומן הצד האחר היא מבנה אותה דרך שעתוק מערכת שיח דומיננטית1אמל ג'מאל, ואומימה דיאב, 2006. ייצוג נשים בעיתונות הערבית המסחרית בישראל, נצרת: אעלאם – מרכז תקשורת לחברה הערבית פלסטינית בישראל. ראו גם: אמל ג'מאל אלצחאפה ואלאעלאם פי איסראיל, מדאר: אלמרכז אלפלסטיני ללדראסאת אלאיסראיליה […]

לנוכח הניידות החברתית והפוליטית רחבת ההיקף בעולם הערבי עולה השאלה מה השפעת המהפכה הדיגיטלית וצמיחת הרשתות החברתיות על מעמדה ועל תפקידה של תקשורת ההמונים המסורתית. התשובות מגוונות ונחלקות בין אלה המייחסים כוח רב לרשתות החברתיות וטוענים שהיה להן תפקיד מכריע בהנעת הצעירים ליציאה לרחוב ולמחאה, ובין אלה שטוענים שהפוטנציאל המהפכני בקרב הדור הצעיר הערבי היה […]

העיתונות הערבית בישראל נחלקת לשלושה סוגים, לפי המו"לים שלה: הראשון, עיתונות שמפעיל משרד פרסום כדי למקסם את רווחיו; השני, עיתונות שמפעילים ארגונים פוליטיים/מפלגתיים; והשלישי, מדיום שהתפתח כארגון כלכלי. אלא שמבנה משולש זה אינו מתורגם אוטומטית למוצרים תקשורתיים שונים. אמנם ישנם אי אלו הבדלים בין עיתון מפלגתי לעיתון מסחרי, אולם הם שוליים ולפעמים אף אינם מורגשים […]

מראיינת: שרה אוסצקי-לזר שלמה גנור, המנהל הנוכחי של הטלוויזיה בערבית, הוא יליד מצרים שהגיע לארץ בגיל תשע והחל את עבודתו כנער שליח ברדיו בערבית כשהיה בן 14 כדי לעזור בפרנסת המשפחה. גנור השתתף בקורס ההכשרה הראשון לעובדי הטלוויזיה הישראלית ב-1968 והיה מראשוני מפעיליה, וכיום הוא ותיק העובדים בטלוויזיה. בשיחה עמו הוא מספר על ימיה הראשונים, […]

מנסחי המשנה משנת השידור הישראלי בערבית נוסחה והתעצבה עוד בימים שבהם היו שידורי הרדיו מאורגנים כמחלקה בלשכת ראש הממשלה. בתוקף זה דאגו הרשויות גם לארגן את שידורי הרדיו בערבית במסגרת נפרדת – בית השידור הישראלי (בש"י). כבר בשנת 1956 הוקמה ועדת היגוי לשידורים בערבית. כך תיאר בזיכרונותיו עזרא דנין, ממייסדי שירות הידיעות של ההגנה (ש"י), […]

סיפור התפתחותה של העיתונות הערבית בישראל הוא כסיפור תולדותיה של החברה הערבית-פלסטינית במדינת ישראל. לאחר מלחמת 1948, המלחמה שבעטייה סבלה החברה הפלסטינית מהרס רב הן במערכות הקיימות והן במערכות שהיו בתהליכי בנייה, נהרסו בין השאר קשרי הגומלין התקשורתיים והאליטה האינטלקטואלית נעקרה. היחסים התרבותיים הישירים בין הערבים הפלסטינים בארץ ובין המרחב הערבי נותקו כמעט כליל. לאחר […]

התקשורת בשפה הערבית בישראל עומדת במוקד "מַנבּר" ("במה") השלישי מבית היוצר של מכון ון ליר בירושלים. אמצעי התקשורת הנסקרים בו – העיתונות המודפסת, הרדיו, הטלוויזיה, האינטרנט והתקשורת החברתית – משמשים, כל אחד בדרכו וכולם גם יחד, פלטפורמה מרכזית לגיבוש ולעיצוב של דעות, לניידות חברתית, ולשימור ולאתגור של השיח הפנימי בחברה הערבית. התקשורת הייחודית שהתפתחה בקרב האזרחים […]