לפניכם הפעילויות החדשות שהתווספו למגוון האירועים של מכון ון ליר בתחום החברתי-פוליטי במזרח התיכון, ופעילותן של קבוצות דיון ומחקר העוסקות בסוגיות הנוגעות ליחסי יהודים–פלסטינים בישראל. ​  נשמח לעדכן באופן פרטני על המיזמים ועל תוכניות אחרות בתחום. לפרטים נא לפנות לרכזי התחומים: יוני מנדל, "המסגרת הים תיכונית": [email protected]; חנאן סעדי, "החברה האזרחית": [email protected].

פרופ' גאנם מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה הוא חוקר ותיק של החברה הערבית-פלסטינית בישראל ומחוצה לה ושל יחסיה עם מדינת ישראל. אנחנו נפגשים לשיחה כחודש אחרי תום מבצע "צוק איתן" ברצועת עזה בניסיון לברר מה הייתה השפעתה של המלחמה על היחסים בין אזרחי ישראל הערבים והיהודים. – ישנה תחושה בציבור ובתקשורת שמלחמה זו, יותר […]

קצב האירועים מטלטל וגורם לציבור לאבד את היכולת להסתכל על הפאזל שמרכיב את המרחב המקומי, הארצי, האזורי והבינלאומי שבו אנו חיים. הבחירות לכנסת דחקו את המחאה ההמונית בירושלים המזרחית שכבר דחקה את איומי דאעש מכותרות אוקטובר, שדחקה את מלחמת עזה מכותרות אוגוסט שדחקה את מחאת "תג מחיר" של אזרחי המדינה הערבים מתחילת יולי, ומובן ששוב […]

"האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל איננה קבוצה שולית בחברה הישראלית. מדובר באוכלוסייה שהיא בשר מבשרה של הארץ הזו, אוכלוסייה מגובשת בזהות לאומית ותרבותית משותפת שתמיד תהיה מרכיב יסודי בחברה הישראלית" – כך הצהיר הנשיא ראובן ריבלין בכפר קאסם ב-26 באוקטובר 2014 בעת שהשתתף בטקס הזיכרון לטבח שבוצע בכפר לפני 58 שנה. התייצבותם של הנשיא ורעייתו בראש […]

המחלוקת סביב עיגון חוקתי לחזון המדינה, אם בצורת חוק לאום ואם בצורה אחרת, מחדדת שאלות נוקבות בנוגע למעמדו של המיעוט הערבי במדינה. אני סבורה כי התמקדות בהצעות חוק הלאום ובמחלוקות סביבו אינה מקדמת חשיבה ודיון בסוגיה זו, ואינה מתמודדת עם האתגרים הטמונים בה. זו אחת הסיבות שבהמלצותיי לשרת המשפטים1לקריאת המסמך המלא של ההמלצות שהגישה פרופ' […]

שני פסקי דין שנתן בג"ץ יכולים לשמש מקרי מבחן ליכולתו של בית המשפט העליון לתפקד בתנאי לחץ ציבורי. לשני פסקי הדין שנתאר להלן מכנה משותף: שניהם נוגעים בנושאים שהמיעוט הערבי מעורב בהם, ובשניהם הופעלו שתי דוקטרינות הפעלה בלתי שגרתיות, ואולי אף נוגדות את תכליתן הנורמטיבית, באופן שצמצם במידה ניכרת את מרחב חופש ביטוי הפוליטי, הנחשב לבן […]

להלן אבחן את "חוק הנכבה" (חוק‏ יסודות‏ התקציב ‏[תיקון ‏מס' ‏40], ‏התשע"א-2011) כמקרה מבחן ליחסים בין חקיקה הנוגעת לזיכרון העבר הלאומי ובין זכויות מיעוטים במדינה דמוקרטית, מתוך השוואה למקרים דומים באירופה. נקודת המוצא התיאורטית היא שחוק איננו מכשיר לקביעת הרקורד ההיסטורי או הזיכרון הקולקטיבי של מדינת לאום, אלא זירה שבה מנוסחות פרשנויות שונות של העבר […]

ביקורות רבות הוטחו ב"חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003", האוסר להעניק היתר כניסה ומעמד חוקי בישראל לפלסטינים תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה (להלן: "השטחים"). המבקרים טענו שהחוק פוגע קשות בזכות לשוויון ולחיי משפחה, וביקרו את פסיקות בג"ץ שאישרו את החוק שוב ושוב. ברצוני להצטרף לביקורות הללו ולהרחיבן באמצעות ניתוח החוק והמאבק הכושל נגדו מנקודת […]

היחס בין אזרחות לנאמנות הולך ותופס מקום מרכזי בשיח החברתי והפוליטי בישראל בשנים האחרונות. בשדה המשפט בא העניין ביחס זה לידי ביטוי בסדרה של הצעות חוק שמטרתן להתנות זכויות הכרוכות באופן מסורתי באזרחות, בנאמנות למדינה. התפיסה העומדת בבסיס חוקים אלו רואה באזרחות ובנאמנות את שני הנדבכים שעליהם מבוססת מערכת היחסים בין האזרח למדינתו. דברי ההסבר […]

מאז קום המדינה התאפיינו היחסים בין האזרחים הערבים ובין רשויות המדינה והרוב היהודי בה במתח מתמיד. השסע היהודי–ערבי בישראל הוא שסע אזרחי ולאומי טעון ביותר, כמו שעמדה על כך גם ועדת אור. בראייה פרוספקטיבית צפוי שסע זה לשקף גם את אחד האתגרים המשמעותיים ביותר הניצבים בפני תהליך גיבושה של חוקה פורמלית למדינת ישראל. מנקודת מבטו […]

האם 18 אחוז מאזרחי ישראל הם "אזרחים על תנאי"? שאלה זו עולה בחריפות לנוכח התבטאויות חסרות תקדים של פוליטיקאים בישראל, הכוללות בין היתר את ה"הצעות" "לעבור לפלסטין" או "לאחת מ-22 מדינות ערב" ולנוכח גל חקיקה הנמשך כבר כמה שנים המנסה להצר את זכויותיהם ולחזק את אופייה היהודי של המדינה על חשבון אופייה הדמוקרטי. בשנת 2013 […]

נכתב בתגובה לשירו של עמיר בניון שמי על פני האדמה הוא אחמד ושמי בשמיים אחמד. אני אוהב את הבוקר ואת הפרחים ואת הטל ואת הציפורים ואת ריח האדמה ואת גניחת חליל הרועים ואת הלחם הכפרי ואת מי המעיין. אני אחמד שאוהב את הג'רמק (הר מירון) ואת הכרמל ואת אל-ראווחה (רמת מנשה) ואת אל-באטוף (בקעת בית […]