במאמר שפרסם בכתב העת "ארץ אחרת" לפני יותר מעשור כתב סלמאן נאטור דברים שכוחם יפה גם היום ואשר נכונים גם ליוצרים פלסטינים אחרים הכותבים בארץ וליוצרים יהודים-ישראלים שצמחו בתוך התרבות הערבית והיא חלק ממקורות השראתם הספרותית: "אני שייך לשתי התרבויות, הערבית-פלסטינית, מצד אחד, והעברית-ישראלית, מצד שני. התרבות הערבית-פלסטינית היא מרכיב בתרבות ערבית בת אלפי שנים […]

התפרסם בהוצאת מפרש ספרה של הסופרת הפלסטינית סחר ח'ליפה החמנית, בתרגום שלי לעברית. קריאת הרומן אישרה הרבה ממה שהספקתי ללמוד על החברה הפלסטינית קודם לכן, מהיכרותי הקרובה עמה בחמש שנות עבודתי בסניף הביטוח הלאומי במזרח ירושלים. נראֶה היה לי שהתמונה שבניתי לעצמי הייתה רחוקה מהראייה הסטריאוטיפית המאפיינת ישראלים רבים ודי התקרבה למציאות, ובכל זאת, הספר הוסיף […]

טקסטים מעוכבים הטקסטים שלי התעכבו, באמת. הם בקושי הצליחו לזכור את יומן הפגישות או למצוא בו מקום פנוי. בדרכי קראתי את כל השלטים ואת כל הספרים השרופים ותיעדתי את התפעמותי מהם על כרטיס הנסיעה. הטקסטים שלי, שקוראים אותי, התעכבו. אולי משום שאבי הלך לעולמו בלי סבל? אולי משום שאמי עודנה סובלת (לא מצער על מותו…)? […]

אני הרבה דברים בגוף אחדאני אםאני בתאני אישהאני רעיהאני זרהאני מוסלמיתאני גרמנייהאני פלסטיניתובנוסף לכל אלה – אני גם ישראליתאיך כל זה מסתדר יחד? שואלים אותי. בדיוק על כך אני רוצה לספר. כך פתחה אחלאם כבהא את ספרה הראשון שיצא לאור בגרמניה ב-2012 ¹. – מה הסיבות שהניעו אותך לכתוב? אנחנו חיים בעולם מסובך, הכול מסובך […]

הרומן ערבסקות מאת הסופר אנטון שמאס (יליד פאסוטה, 1950) עורר עם הופעתו ב-1986 התרגשות ספרותית ופוליטית והצית את דמיונם של מבקרים וחוקרים, אשר ניתחו אותו מהיבטים רבים ומגוונים. ההפתעה הבולטת הראשונה אז הייתה סופר ערבי הכותב בעברית, ולא זו בלבד אלא בלשון גבוהה, עשירה ובעלת רובדי עומק שקשה לאתרם בכתיבתם של סופרים שהעברית היא שפתם […]

הפואטיקה של המרחב חשובה באופן מיוחד בספרות הנכתבת על רקע סכסוך על טריטוריה ועל רקע מצב בלתי שוויוני של שתי אוכלוסיות החולקות את אותו המרחב. על רקע זה, ההתייחסות למרחב ולמקום אצל סופרים פלסטינים מעניינת וחשובה. בסיפורים של הסופר הפלסטיני איאד ברע'ותי (נ' 1980) למקום יש חשיבות ניכרת. עד עתה כתב ברע'ותי שני קובצי סיפורים […]

בספר האופסימיסט (1974) בפרק "סעיד נוטל לראשונה חלק במלחמת העצמאות" מתייחס המספר, משתף הפעולה הערבי-ישראלי שמגרונו מדבר אמיל חביבי (1996-1921), אל אישה מן הכפר אל-ברוה שבדרכה חזָרה לכפרה נתקלת במושל הצבאי החוסם את דרכה. "רוצי מול העיניים שלי בחזרה […]

מחקרים רבים נכתבו על ההתערבות הלשונית הנרחבת של השפה העברית בשפה הערבית המדוברת בישראל. מחקרים אלו מדגישים שהתערבות זו לא נבעה רק מן העובדה שהשפה העברית היא שפת רוב, אלא גם משום שהיא הייתה השפה השימושית בתהליך המודרניזציה של החברה הערבית הפלסטינית בישראל. מה עוד שידיעת שפה זו נחשבת מאז קום המדינה לאמצעי חשוב להגיע […]

אין עוררין כי הישגיה של הספרות הערבית בארץ (בגבולות ישראל, בתחומי הקו הירוק) הם בגדר פלא תרבותי של ממש. הדבר מפליא שבעתיים אם מביאים בחשבון את נסיבות התהוותה ואת התפתחותה לאחר הנכּבּה, שבה חרבו הערים הפלסטיניות ועמן גם המרכזים התרבותיים והעיתונות שהייתה בשיא פריחתה. רוב הסופרים שהובילו את התנועה הספרותית באותה עת, ובראשם אבּוּ סלמא […]

הספרות היא הלב הפועם של החברה, מצפון ומצפן של עַם, מרחב של חירות וחופש המדלג מעל לכאן ועכשיו. היא גם מראָה המגלה צפונות וחושפת זרמי מעמקים נסתרים, הרבה לפני שהם עולים מעל פני השטח. גם בעידן הטכנולוגי, כשרבים מתרחקים מן הספרות, עדיין יש לה כוח מוסרי וערכי רב. כפי שלמדנו מסארטר, דווקא במקומות שבהם מתקיימים […]