התמרכזות המערכת הפוליטית הערבית: מפוליטיקה רדיקלית לפוליטיקה רפורמית / מוחמד ח'לאילה

שלוש המערכות האלקטורליות בשנה וחצי האחרונות – הבחירות לכנסת ה-21, ה-22 וה-23 – מעלות תובנות רבות באשר לתמורות שהתרחשו בשני העשורים האחרונים בחברה הערבית הפלסטינית בישראל. הן מעלות גם תובנות באשר לאופציות העתידיות לבניית מחנה פוליטי חדש שיכלול בתוכו ערבים ויהודים ושתכליתו לשנות את התרבות הפוליטית השלטת במדינה, את מדיניותה של ישראל ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני […]

דה-קולוניזציה של המרחב: הקשר בין הפוליטיקה של 48' לפוליטיקה של 67'

ההנחה הרווחת בקרב חוגי השמאל בישראל, לרבות רוב נציגי ונציגות הרשימה המשותפת, היא שסיום הכיבוש בגבולות 67' והקמת מדינה פלסטינית בשטח זה עשויים להוביל להסכם שלום בין העמים. במסגרת חזון זה, מבנה המשטר בישראל יישאר כמות שהוא לצד המדינה הפלסטינית העתידית. אולם חשוב לשאול: האומנם אפשר להגיע לפיוס בין העמים בשעה שההסדרים המשטריים בישראל גופא […]

הרשימה המשותפת: בין מציאות, פוליטיקה ואשליית ההשפעה

כאשר הוקמה הרשימה המשותפת מארבע המפלגות המרכיבות אותה, לפני הבחירות לכנסת ה-20 שהתקיימו במרץ 2015, נועד הדבר להבטיח את נוכחותן של המפלגות בכנסת גם לאחר העלאת אחוז החסימה מ-2% ל-3.25%. העלאת אחוז החסימה איימה על יכולתן של מפלגות אלו, או לפחות של חלקן, להיכנס לכנסת ישראל. מאז הקמת הרשימה המשותפת עברו חמש שנים. בתקופה זו […]

אינטרסים כבסיס לשותפות דו-לאומית ושיח כאמצעי להגשמתו

בספר Minorities at Risk סקר טד גור (Gurr), אחד החוקרים הבולטים והחשובים בתחום קונפליקטים פוליטיים, 230 קבוצת מיעוט ברחבי העולם. גור הגיע למסקנה כי בפני מיעוט עומדות שלוש בחירות אסטרטגיות – מאבק בלתי אלים; מאבק אלים; ומהפכה, הפיכה או מרי אזרחי. לעומת המאבק על שני סוגיו, שמטרתו להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות בניסיון לשנות מדיניות […]

ריבונות מול שוויון ושותפות

בכל ניסיון לחשוב מחדש על הלאומיות בישראל-פלסטין, או להגות ולשקול מבנים פוליטיים שיוכלו לתת ביטוי לרצון ולמימוש העצמי של העמים היושבים בה, מושג הריבונות כפי שהוא מופיע בשיח הישראלי בימינו מהווה מכשול משמעותי. אמנם לכאורה ריבונות (sovereignty) הוא מושג מארגן עיקרי בעולם הפוליטי המודרני, ומשמעותו בראש ובראשונה שלטון עצמי של אומות בגבולות טריטוריאליים מוגדרים, וכמשתמע […]

תחביר מוצע לשותפות יהודית-ערבית: יחסים של תן וקח

"חג עצמאות שמח למי שחוגג". איחול זה, שהופיע באתר האינטרנט של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, עורר סערה זוטא. ג של גינויים מימין ומשורות מפלגת העבודה ניחת על הפקולטה שהעזה לסייג את חגיגות הריבונות, ולעומתו קם גל של גינויים שכנגד על השוביניזם הלאומי של הציונים, שאינם יכולים אלא למחוק את הנרטיב הפלסטיני. אנקדוטה זו, שכביכול היא […]

על חילון הדת והזהות היהודית ב"יהודית ודמוקרטית"

במאמר זה ארצה להראות כי מדינת ישראל, במבנה החוקי הנוכחי שלה ובשיח הפוליטי שהיא מקדמת, מעצבת מחדש את הזהות היהודית באופן שמרוקן זהות זו מהרכיבים שהיו מהותיים לה במשך הדורות. עוד אטען כי השימוש הנוכחי במונח "יהודי" בישראל, לצד חקיקת חוק הלאום, אינם מהווים איום על אזרחי ישראל הלא-יהודים בלבד אלא גם, ואולי בעיקר, על […]

922 או 48': לכמה מולדת זקוק הערבי?

במסה של הסופר היהודי ז'אן אמרי "לכמה מולדת זקוק האדם?", המופיעה בתוך הספר מעבר לאשמה ולכפרה, אמרי מסביר שכסף יכול לדידו להיות תחליף זמני למולדת, לעיתים אפילו באופן שיכול להמיר את האמרה הלטינית Ubi bene ibi patria – היכן שטוב לך, שם המולדת – לאמרה שהופכת את הכסף שהאדם נושא עימו למולדת עצמה: Ubi dollar […]

יהדות הדמוס באזרחות הישראלית: מבנה המציאות תחת מציאות המבנה

במאמר זה אטען כי בפרשנות הליברלית הטיפוסית של המינוח החוקתי "יהודית ודמוקרטית", המחויבת לשוויון בחלוקת משאבי המדינה החומריים, יש סתירה פנימית שאינה מאפשרת שוויון כזה. דוגמה רווחת לפרשנות הליברלית של המינוח "יהודית ודמוקרטית" אפשר למצוא בדבריו של נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) הפרופ' אהרן ברק: "משמצוי האדם בתוך הבית הלאומי שלנו, הוא זכאי לשוויון, תהא […]

הסכנות בממד האיבה בדרישה לרוב יהודי

במאמר זה אבקש לטעון שגם אם הדרישה לרוב יהודי היא לגיטימית או הכרחית, לדרישה לשימור רוב מתוך איבה כלפי הפלסטינים יש משמעויות פוליטיות שליליות, והיא מייצרת סתירה פנימית בהיגיון הלאומי של השואפים לשוויון בישראל. מאמר זה יוצא מתוך שתי נקודות הנחה המעוגנות ברטוריקה של חוגים ציוניים שואפי שוויון. ההנחה הראשונה היא שהיהודים שואפים להשתלב במזרח […]

לאומיות ושותפות בישראל: תחביר פוליטי לשני לאומים באזרחות אחת / דבר העורכים

בחירות במערכות דמוקרטיות משולות להתפרצויות הר געש: הן מעצבות זרמים ושינויים פוליטיים וגם משקפות אותם. שלושת סבבי הבחירות בשנים 2019–2020, ובמיוחד שני הסבבים האחרונים, עיצבו ושיקפו בין השאר את עלייתה של ה"אופציה הערבית״ בעיני חלק מהפוליטיקה היהודית הציונית, דהיינו את הניסיון להפשיר את הגוש הערבי החסום ולהופכו לגוש חוסם במסגרת קואליציה חוץ–ממשלתית, או לפחות לגוש […]

בחר/י בניוזלטר המבוקש

אם אתם באזור | New in The Region

פרסום חודשי המוקדש לניתוח יחסי ישראל במזרח התיכון מנקודות מבט מגוונות.

הצטרפת בהצלחה!