לימור יהודה מהניסיון הכלל-עולמי של עשיית שלום עולה שהסדֵרי דמוקרטיה של שותפות בשלטון נעשו כלי מרכזי ביישוב סכסוכים. לעומת דמוקרטיית רוב רגילה, הסדרי שותפות בשלטון מאופיינים בקואליציה רחבה, המחויבת להכללת כל קבוצות האוכלוסייה המרכזיות; בייצוג פרופורציונלי במוסדות השלטוניים השונים; באוטונומיה קבוצתית, לרוב בתחומים המוגדרים תרבותיים; ובזכויות וטו לשם הגנה על האינטרסים החיוניים של הקבוצות החברות. […]

ברשימה קצרה זו אני מבקש להתמקד בפן הזהותי-תרבותי של התבנית "שלום מבוסס שותפות". אפשר לכנות היבט זה גם "שאלת השלנו", כלומר השאלה מהו המשותף הַזמין לבני הארץ, פלסטינים ויהודים-ישראלים גם יחד. אנסה להציע תשובה ראשונית על שאלה זו, אגב התייחסות אנליטית ומושגית למונח זהות ולאופנים שבהם אפשר במקרה המדובר לחולל זהות או להַבנות אותה. ברובייקר […]

לחפש את שורשי הסכסוך כפי שמעידה החלטת הקבינט של ממשלת נתניהו השישית המתוארת לעיל, תהליך "הלבנת" הקולוניות הלא חוקיות בגדה המערבית פותח פרק חדש ב-2023. זוהי נקודת פתיחה הולמת לחיבור הקצר שלפנינו, שבו אטען שאימוץ של מסגרת ניתוח קולוניאלית הכרחי להבנת הסכסוך הציוני–פלסטיני, ובהשלכה – גם לפתרונו הדו-לאומי. זו איננה רק הבנה היסטורית או רעיונית; […]

בחיבור זה אבקש לטעון שעל הפתרון לסכסוך הישראלי–פלסטיני להידרש למאפיינים הקולוניאליים הבולטים של הסכסוך, יותר מאשר לניסיונות הכושלים לפתרון על ידי חלוקה. הפיוס ינבע ממאבק פלסטיני-יהודי משותף בתמיכה בינלאומית, ויביא לפתרון בדמות מדינה אחת דמוקרטית ודו-לאומית בין הירדן לים. תוצאות הבחירות לכנסת בנובמבר 2022 ועליית הימין נתפסים כאירוע רב חשיבות בתהליך של צמצום האפשרויות להסדיר […]

מירון רפופורט בקיץ 2012 התכנסה קבוצה של כעשרה ישראלים וכעשרה פלסטינים במלון בבית ג'אלא. ביסוד הפגישה הזו עמד טקסט שכתבתי בהתייעצות עם ידידים יהודים ופלסטינים במהלך קיץ 2011, בעיצומה של המחאה החברתית בישראל, שכותרתו הלא רשמית הייתה "אוטופיה מעשית". הטקסט הזה הושפע ממפגש שהיה לי כמה שנים קודם לכן עם אקדמאי פלסטיני בשם סעיד זידאני, […]

במאמר האחרון שפרסם, ב-1970, כתב נתן אלתרמן כך: "מרגע שאנו מודים בקיומה שלפיקציה לאומית פלשתינאית, מאותו רגע נעשית הציונות כולה ענין של גזילת מולדת מידו שלעם קיים". טענות דומות נפוצות גם בשיח הישראלי וגם בזה הפלסטיני. תכופות אנו שומעיםבצד היהודי ש"אין דבר כזה פלסטינים. יש ערבים", או: "ירדן היא המדינה הפלסטינית"; ובצדהפלסטיני: "היהדות היא דת […]

זה למעלה מעשור הולכים ומתרבים המכריזים על "מותו של פתרון שתי המדינות". הכרזה זו נשענת במידה רבה על שתי הנחות מושרשות בנוגע לסוגיית ההתנחלויות. הראשונה היא שהקמת מדינה פלסטינית מחייבת את פינוים של כל המתנחלים שיימצאו בגבולותיה המיועדים. הנחה זו הייתה עיקרון מוסכם בין הצדדים בכל סבבי המשא ומתן מאז קמפ דיוויד (2000), אם כי […]

תהליך הפיכתה של ישראל למדינת עליונות יהודית דתית-לאומית שהתבטא באישורו של חוק הלאום ביולי 2018 קיבל חיזוק משטרִי בבחירות 2022, עם עלייתו לשלטון של הימין הקיצוני בראשות הטרויקה סמוטריץ–בן גביר–רוטמן. השלישייה הזו מקדמת משטר של עליונות יהודית בין הירדן לים ועימו סיפוח שטחים בגדה המערבית – צירוף שיִסתום את הגולל על רעיון שתי המדינות הקלאסי.המציאות […]

מטרתי ברשימה זו היא לחשוב על הרעיונות של השלמה המבוססת על שותפות אזרחית "מלמטה", מתוך המרחב העירוני הממשי של ירושלים המזרחית. ההתבוננות על תהליכי התכנון העכשוויים בעיר, אשר בו-זמנית מתארים את המרחב הקיים ופועלים לדמיוּן של עתיד/ים אפשרי/ים שלו, מאפשרת לזהות רגעים של שינוי. על בסיסם אשרטט קווי פעולה ראשוניים לקידומה של שותפות אזרחית-עירונית במרחב […]

א. המאה העשרים ואחת מורדת במורשת של המאה העשרים הקצרה, זו שהחלה לאחר מלחמת העולם השנייה. האופוריה הליברלית שיצרו נפילת חומת ברלין ובחירתו של שחור עור לנשיא ארצות הברית התחלפה בדכדוך שהגיע עם בחירתם של מנהיגים סמכותיים במדינות מערביות. פריצת הגבולות שבישר האיחוד האירופי הומרה בהקשחתם בעקבות 9.11 והמוני מהגרים מאסיה ומאפריקה שצובאים על שערי […]

בסיפור על אהבה וחושך (2002) עמוס עוז, יליד 1939 ומי שנתפס לאורך השנים כסופר הנציגי של השמאל ההגמוני הישראלי, שִׂרטט את הגנאלוגיה הפרטית שלו ושל משפחתו דרך מאה שנים ושלוש יבשות, ובתוך כך עיצב ארכיון של היסטוריות שבורות ומחוברות: אירופיות ויהודיות, רוויזיוניסטיות וסוציאליסטיות, יהודיות וערביות. עוז התעכב […]

פלסטינים ויהודים חיים לרוב לא רק במרחבים גיאוגרפיים ופוליטיים נפרדים, אלא גם במרחבי תודעה וזיכרון שונים. כל קהילה שקועה בהנצחת גיבוריה וקורבנותיה, בעולם סגור שכמעט אינו קשור לעולמו של הצד השני. כפי שניסח זאת הלל כהן, "גיבוריו של האחד […] הם בהכרח הנבלים של הצד האחר"1הלל כהן, תרפ"ט: שנת האפס בסכסוך היהודי–ערבי, ירושלים: כתר ועברית, […]

"צדק מעברי" (transitional justice) מוגדר בספרות המשפטית צדק שמאפשר מעבר ממשטר של פגיעה נרחבת בזכויות אדם שבמסגרתו נגרמות עוולות קשות – למשטר של דמוקרטיה ופיוס. צדק מעברי נקשר אפוא בתקופות של שינוי פוליטי עמוק, והוא נחקר בדרך כלל כתהליך משפטי הקשור בגורמים מדינתיים המתרחש בִּמקום או בד בבד עם הליכים המתקיימים בבית הדין הפלילי הבינלאומי […]

אחד הגופים בעלי ההשפעה בזירה הבינלאומית הוא האיחוד האירופי. זהו גוף שבכוחו לשחק תפקיד חשוב בתהליך המעבר מפרדיגמת השלום הנוכחית לפתרון הסכסוך בישראל-פלסטין, המבוססת על הפרדה לשתי מדינות לאום, לפרדיגמת שלום חלופית המבוססת על שותפות ועל שוויון בין שתי קבוצות הלאום.  הטענה שלאיחוד האירופי עשוי להיות תפקיד חשוב וייחודי בתהליך נשענת על שני אדנים: ראשית, […]