לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר האיומה הפכה הטראומה הישראלית לנרטיב שולט, שספק אם נותר בו מקום לזכור את הצד השני. נעמי קליין מנתחת את תרבות הזיכרון שהתפתחה זמן קצר לאחר הטבח, המתייחדת ביצירת הזדהות חושית עם חוויות הקורבנות - ושואלת על המקורות ההיסטוריים והאינטרסים הפוליטיים שמאחורי הייצוגים שלו
