השותפים הפלסטינים לייסוד תנועת השלום הישראלית-פלסטינית "ארץ לכולם", ובראשם עוני אל־משני, מבקשים להפוך את חזון התנועה למרחב של תקווה פוליטית חדשה דווקא בנקודת השפל החמורה ביותר בסכסוך. האם יש לכך היתכנות בעיני הפלסטינים לנוכח המציאות הבין־לאומית והפוליטית בישראל ובתנועה הלאומית הפלסטינית?
