10.08.2016 מאמר מאת סבינה עבדולאייב
תמונה מתוך הקומיקס של אל-קאהירה
תמונה מתוך הקומיקס של אל-קאהירה    

גיבורי העל שיצילו את העולם

הקומיקס האסלאמי מציע אלטרנטיבה לתרבות המערבית. מאיירות ומאיירים מוסלמים מוחים על ההצגה החד-צדדית של האסלאם בקומיקס שנוצר במערב, ומנהלים מאבק המשותף לכולם: בדעות קדומות, באי-סובלנות ובאי-צדק המתקיימים בכל פינה בעולם

בשנות ה-50' של המאה הקודמת היגר הקומיקס לעולם המוסלמי כאשר מיקי מאוס, משפחתו וחבריו, התאקלמו ו"התאסלמו". הקומיקס הפך לחלאל ואושר על ידי שלטונות, שרים וקומיסרים המפקחים על ענייני התרבות והדת במדינות בעלות רוב מוסלמי. לרוב הוא נועד לבדר ופנה לכלל האוכלוסייה. ככזה הוא היה כלי שרת בידי הממסד לשם הפצת אידיאולוגיה לאומית והחדרתה בתודעת אזרחיה. אולם עד מהרה גויס הקומיקס על ידי האופוזיציה או קבוצות מחתרתיות כדי ליצור שיח-שכנגד ולערער את השלטונות ואת סדר יומם. 

פיגועי ה-11/9, והשלכותיהם על המערב ומחוצה לו, זירזו את תחייתו של הקומיקס האסלאמי. אמנים מוסלמים יצרו דמויות של גיבורי-על, או גברים ונשים מוסלמיות מן השורה, שעלילותיהם משחזרות את ההיסטוריה של האסלאם. הקומיקס האסלאמי מתפרסם, לרוב, בבמות אינטרנטיות שונות בערבית ובאנגלית, כתגובה לקומיקס הנוצר במערב ובו מוצגים גיבורי-על הנלחמים בכוחות רשע אשר מתגלים, בסופו של דבר, כקנאים מוסלמים. קומיקסאים מוסלמים מזכירים, מנגד, כי המאבק האמתי בין כוחות האור לבין כוחות האופל מתחולל תמיד בתוככי נפשו של האדם.

הקומיקס האסלאמי מנסה להגדיר מחדש את יחסו של האסלאם הסוני ל"אחר" בעולם שלאחר ה-11/9. נסיונות הפיוס בין סונים לשיעים הוציאו את האחרונים מקטגוריית ה"אחר". בקומיקס אחד נראים שלושה אנשים, שאחד מהם מזהיר את חברו מפני השיעי המסתיר את זהותו (בהתאם לעקרון התַקִיַּה). החבר מוחה על הדעה הקדומה, ואז פונה השלישי לראשון ומזהירו משיעים היכולים להרגו מקרן לייזר היוצאת מעיניהם. הראשון מודה לו כשפחד ניבט מעיניו. בסוף הקומיקס מוצגות האזהרות מפני השיעים כמגוחכות ותלושות מן המציאות.

כתב העת "ה-99" נוסד על ידי נאיף אל-מוטווע, פסיכולוג ואיש עסקים ממוצא כווייתי. תשעים ותשעת גיבורי העל שבו, הקרויים על שם 99 שמותיו של אללה ובאים מ-99 מדינות שונות, נלחמים נגד כל כוחות הרשע בעולם. לכל גיבור יש תכונה המיוחדת לו ונובעת משמו: הרחמן, החזק, או נורה מלכת-האור הנלחמת באויביה בכדורי אור. העלילה מתחילה ב-1258 לספירה כאשר הולאגו, נכדו של ג'ינגיס ח'אן, ניסה להשתלט על בגדאד, בירת הציוויליזציה דאז. גיבורי העל ממהרים להציל את בגדאד ומשם מתחילות הרפתקאותיהם, המגוללות אירועים חשובים בהיסטוריה המוסלמית.

אל-מוטווע סיפר כי עיין במקורות אסלאמיים ומצא שהאסלאם מתנגד לאלימות ושואף לשלום וליחסים טובים עם זולתו. לדידו, לא מדובר כלל בקומיקס "דתי": אף אחד מגיבוריו לא מתפלל או נכנס למסגד ואף לא מדבר על האסלאם, גם אם מספר גיבורות-על עוטות חיג'אב לראשן. גיבורי העל נלחמים נגד דעות קדומות וקיצוניות; הם אינם נכשלים בחטא הגאווה ואף נכונים להצטרף לליגת הצדק האמריקאית שבה חברים באטמן, סופרמן וגיבורי-על "מערביים" נוספים.

לדברי אל-מוטווע, המסר בחוברות של כתב העת הוא הסובלנות לזולת והנכונות לשיתוף פעולה נגד כל מפרי השקט והשלווה בעולם. בראיונות עמו הוא מספר כי בעולם המוסלמי בן-זמננו קיימים שני מחנות. המחנה השמרני מסתמך על פרשנות קלאסית ועבשה למקורות האסלאמיים, בעוד שהמחנה השני, שאל-מוטווע מזדהה עמו, מתאים את פרשנות המקורות לשינויי הזמן והמרחב. גיבורי העל שלו נלחמים למען מחנה זו, ואל-מוטווע מקווה שבניו יאמצו את הגישה הזו כמודל לחיקוי. 

הקומיקס האסלאמי העכשווי מאמץ גישה שוויונית בין נשים לבין גברים בעולם המוסלמי. מאיירות ומאיירים מקדמים מסר של כבוד לנשים ועידוד לבנים במשפחה לסייע במטלות הבית. באחד מהאיורים אף נכתב כי הנביא מוחמד עצמו עשה את מטלות הבית ומכאן שאין להותירן לאמהות ולאחיות.  

הקומיקס המקוון "קהיר" נושא מסר מעניין. גיבורת העל, ששמה מתכתב עם שם בירת מצרים (שמשמעותו המילולית היא "המכניעה"), היא אישה מצרית בלבוש מסורתי המגנה על נשים ועל חלשים. בפרק הראשון היא צופה בחכם הלכה המטיף בפני קהל גברים כי "אישה טובה היא אישה צייתנית". בתגובה היא תולה אותו על חבל הכביסה ואומרת כי "אישה טובה צריכה להצטיין במטלות הבית, ובמיוחד בתליית הכביסה". כאשר היא שומעת הרצאה של אישה מערבית המסבירה לנשים כמותה כי "זו הסיבה שבגינה אנו צריכות להציל נשים מצריות" עונה לה גיבורת העל, מניה וביה, כי נשים מצריות יכולות לעמוד על שלהן ללא עזרה חיצונית.  

בפרק אחר מצילה הקהירית בחורה מצרית שניגשה לתחנת משטרה והתלוננה על הטרדות חוזרות ונשנות מצד גברים ברחובות העיר. מפקד התחנה מאמין לתלונתה, אך מציע לה להביט קודם כל בלבושה – חולצה ומכנסיים – הלא צנוע. הבחורה עוזבת בייאוש את התחנה, ובדרכה לביתה מתעמתת עם גברים נוספים המטרידים אותה. גיבורת-העל נחלצת לעזרתה, תולה את כולם על עמודים גבוהים שמצאה בתחנת המשטרה ומבטיחה ללמד את הבחורה הגנה עצמית.

הקומיקס האסלאמי הוא אלטרנטיבה לתרבות החילונית ולגיבורי-העל שמציע המערב. בעיני היוצרים, תעשיית הבידור, הקולנוע ההוליוודי והבוליוודי והמוסיקה ה"מערבית" מפיצים שנאה לאסלאם ומנפצים כל סיכוי לשלום ולסובלנות בין דתות. בעזרת הקומיקס מנסים היוצרות והיוצרים הללו להציג מאבק גלובלי המשותף לכולם: מאבק בדעות קדומות, באי-סובלנות ובאי-צדק המתקיימים בכל פינה בעולם.

 
שתף מאמר זה