יהודים וערבים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
לוחמי פשמרגה בכורדיסטאן העיראקית
26.10.2016

דאע"ש נגד הכורדים בכרכוכ: נקודת מפנה

הקרב על מוסול, העיר השניה בגודלה בעיראק, סיפק דרמה צדדית כאשר חוליות רדומות של דאע"ש השתלטו על שכונות ב"יהלום שבכתר" הכורדי, כרכוכ. הפשמרגה ניצלו מהמחדל בזכות לוחמי ה-PKK שחשו לעזרתם מטורקיה. דאע"ש, בינתיים, מסתגל לרעיון אבדן הח'ליפות האסלאמית

"ההתקפה על עירנו הסתיימה והחיים חזרו לשגרה", חתם מושל כרכוכ, הכורדי נג'ם א-דין כּרים, את התדרוך שהעניק לעיתונאים שלשום בערב. אולם דבר לא באמת הסתיים, לא בעיר כרכוכ ולא בשאר חזיתות הלחימה של הכוחות העיראקיים והכורדיים בדאע"ש. כרכוכ הפכה בעל כורחה ליעד הראשון שבו פעלו דאע"ש כפי שצפו רבים: העברת החזית אל העורף האזרחי.

החל בשעות הבוקר המוקדמות של יום שישי האחרון השתלטו מספר חוליות רדומות של דאע"ש על מבני ממשל, בתים ומסגדים בכרכוכ וניהלו קרבות רחוב עם כוחות הפשמרגה הכורדים השומרים על העיר. כוחות דאע"ש המתבצרים במסגדים בעיר השתלטו על הרמקולים ושידרו מצריחי המסגד קריאות לתושבי העיר להצטרף אליהם ולהישבע אמונים לארגון. ביום שלישי אחר הצהרים פורסמו ידיעות על השתלטותם של אנשי דאע"ש גם על העיירה א-רוטבּה במחוז אל-אנבּאר הסמוכה לגבול העיראקי-ירדני. האירוע, המצוי עדיין בעיצומו, נראה כמו השלב השני של הסטת החזית אל העורף העיראקי באמצעות חוליות רדומות של דאע"ש.

 


מפה שפרסמה סוכנות הידיעות של דאע"ש, "אל-אעמאק", המראה את השכונות שעליהן השתלטו אנשי דאע"ש במהלך ימי הלחימה בכרכוכ

 

הפגיעה בכרכוכ היא פגיעה ב"יהלום שבכתר" עבור הכורדים בעיראק. העיר, המכונה לעתים קרובות "ירושלים של הכורדים", נתפסת על-ידי הכורדים כבירתו של החבל הכורדי בעיראק. ביוני 2014, יום לאחר השתלטות דאע"ש על העיר מוסול ועל רקע נסיגת הצבא העיראקי מהאזור כולו, השתלטו כוחות הפשמרגה על כרכוכ שעות לפני שאנשי דאע"ש הגיעו אליה. מאז העיר, ובארות הנפט העשירות שלה, נתונות לריבונות כורדית דה-פקטו, למגינת לבם של השלטונות בבגדאד.

בתדרוך לעיתונאים שלשום אמר מושל כרכוכ כי רוב המחבלים שחדרו לעיר בימים שישי ושבת נהרגו בקרבות עם כוחות הביטחון וכי רוב אזוריה הושבו לשליטת כוחות הביטחון. לדבריו, אנשי דאע"ש נכשלו במאמצם להסיט את תשומת הלב מכשלונם בחזית הלחימה במוסול, אף שהם מחזיקים בחוליות רדומות נוספות בעיר ויפעילו אותן בעתיד. אך סמלי הוא ששעה קלה לאחר מכן התחדשו הקרבות בעיר, ומניין נפגעיהם היה גדול לפחות כמניין הנפגעים ביממה הראשונה ללחימה. כמאה כורדים נהרגו, רובם אנשי הפשמרגה והמשטרה, וכ-75 מקרב 100 חמושי דאע"ש שעל פי ההערכה פשטו לעיר.

האירועים בכרכוכ היו "מחדל יום הכיפורים" של הפשמרגה. הפגיעה במקום שנשבעו להגן עליו יותר מכל הייתה חמורה לא רק באבידות בנפש, אלא גם מבחינה מוראלית. ביומיים הראשונים לקרבות נסוגו כוחות הפשמרגה ממספר שכונות בעיר (דיווחים שהזכירו את אירועי סינג'אר באוגוסט 2014), ומי שבאו לחלצם מן המיצר היו לוחמים ולוחמות של ה-PKK מכורדיסטאן הטורקית, הארגון שבכירי החבל הכורדי הצהירו שוב ושוב כי הוא הסכנה הגדולה ביותר לביטחון הלאומי של הכורדים בעיראק.

הזעקת כוחות ה-PKK  לכרכוכ מבטאת השפלה עצמית גדולה של הרשויות הכורדיות בעיראק, וברור כי לא היו נוקטות מהלך כזה לולא היו כוחות הפשמרגה במצוקה קשה בכרכוכ. מושל העיר והנשיא בארזאני, המשבחים את הגבורה (האמיתית) של כוחות הפשמרגה והמשטרה בעיר, שוכחים לציין את הלוחמים שחשו לעזרתם מכורדיסטאן הטורקית. נסיון העבר הקרוב מלמד כי בכירי הפשמרגה האחראים למחדל לא יתנו דין וחשבון על קלקלתם, אך יש להניח שבחבל הכורדי ובעיראק עוד ידובר רבות במחדל הכורדי בכרכוכ.

האירועים בכרכוכ הם משמעותיים גם מן הזווית של דאע"ש. ככל שמצטמצמים שטחי השליטה של הארגון, ומשאביו הכלכליים והאנושיים, הוא מצטמק מרעיון "המדינה האסלאמית" חזרה לדמותו המקורית – ארגון טרור, יעיל ומאורגן אמנם, אך ללא הכוח, התנופה וה"קסם" שהעניקו לו כיבושיו הטריטוריאליים והקמת הח'ליפות האסלאמית.

מאמרים נוספים