21.03.2017 מאמר מאת אלה אפק
עזה במהלך מבצע עופרת יצוקה (אבי אוחיון, לע"מ)
עזה במהלך מבצע עופרת יצוקה (אבי אוחיון, לע"מ)    

פתרון שתי המדינות בעין הביקורת הערבית

הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס חושש כי ה"שלום האזורי" יעודד נורמליזציה ערבית עם ישראל מבלי להוביל למימוש פתרון שתי המדינות. זאת בזמן שמתחת לפני השטח הערבי והפלסטיני רוחשים ממילא רעיונות אלטרנטיביים לפתרון שתי המדינות

בביקורו האחרון של ראש הממשלה נתניהו בוושינגטון הפריח הנשיא טראמפ לחלל האוויר נוסחת שלום חדשה: "מדינה אחת או שתי מדינות, מה שיהיה מקובל על שני הצדדים". השיח הער בתקשורת הערבית והפלסטינית מאז משקף הכרה בכך שמימוש חזון השלום רחוק לא רק בשל מדיניותה של ישראל, אלא בגין ההתנהלות הקלוקלת של ההנהגה הפלסטינית ומהמשך הסכסוך בין פתח לחמאס. יתר על כן, פובליציסטים ערבים ופלסטינים קובעים כי נוסחת שתי המדינות אינה משקפת את המציאות ואת זרמי העומק בזירה הפלסטינית.

היטיב לבטא זאת האינטלקטואל המצרי מוסטפא אל-פקי (איש ממסד לשעבר), שבמאמר ביומון הערבי רב התפוצה אל-חיאת טען כי חילוקי הדעות הפנים-פלסטיניים אינם עוד בין הפלגים השונים בלבד אלא בתוך כל פלג בנפרד, בדגש על תנועת פתח. אל-פקי רמז כי לאור המצב הקשה בעולם הערבי, ומדיניותו המעורפלת של ממשל טראמפ, חובה על הנשיא הפלסטיני נטול הכריזמה לשלב ידיים עם מוחמד דחלאן, הנהנה מתמיכה ערבית, מערבית וגם ישראלית.

עמיתו וחיד עבד אל-מגיד, אף הוא איש הממסד המצרי לשעבר, העלה במאמר ביומון המצרי אל-אהראם טענות דומות. אל השניים הצטרפו המשורר והפובליציסט הפלסטיני ראסם אל-מדהון וכן הפובליציסט הלבנוני אחמד ג'אבר, שקונן על השפעתו הנמוכה של השמאל בזירה הפלסטינית בהשוואה לעצמתה של איראן, שהצליחה לחזק את השחקנים הג'יהאדיסטים.

בשנים האחרונות נאבקת ממשלת מצרים בארגוני הטרור בסיני. בין היתר היא מבקשת לנתק את הזיקה בינם לבין גורמים קיצוניים בעזה, ולצד זאת למתן את השיח הדתי בקרב הנוער העזתי ולהכשיר צעירים בעלי פוטנציאל שיוכלו ליטול את מושכות ההנהגה בעתיד. בארבע השנים האחרונות אירחה מצרים משלחות של צעירים עזתים באתר הנופש אל-עין אל-סוח'נה. בתחילת חודש זה התקיים מפגש נוסף בסדרה, אליו הוזמנו עורכי דין, עיתונאים, אנשי חינוך וצעירים בעלי מקצועות חופשיים אחרים מעזה. המפגש עמד בסימן "חידוש השיח הדתי בשירות הבעיה הפלסטינית".

את הסדנה ניהלו אנשי חינוך בעלי מוניטין מאוניברסיטת אל-אזהר בשילוב עם אינטלקטואלים חילונים, מה שחיזק מסר של פייסנות ודו-קיום. מומחי אל-אזהר הציגו את הנושא מן הזווית ההלכתית, והאחרים עמדו על הצורך בהשגת תמיכתה ואמונה של הקהילה הבינלאומית. מחילופי הדברים בין המארחים המצרים לבין האורחים מעזה ניתן היה להתרשם כי המצרים מאמינים בדינמיקה העזתית הרבה יותר מאשר במתרחש בראמאללה, שהנהגתה משותקת בשל סכסוכים פנימיים.

הדינמיות של עזה באה לידי ביטוי גם ב"פצצה" שהוטלה על ידי מוסא אבו מרזוק, חבר הועד המדיני בחמאס ונציג התנועה בשיחות הפיוס עם פתח, המתקיימות לעתים במצרים. בדצמבר אשתקד העלה אבו מרזוק הצעה לכינון פדרציה בין עזה לבין הגדה. הנהגת פתח חששה שחמאס זוממת להתנתק מרעיון המדינה הפלסטינית, ואנשיה האשימו את אבו מרזוק כי הוא זה שעודד את השר איוב קרא לקרוא להקמת "מדינת עזה הגדולה" שתכלול את צפון סיני.

הרשות הפלסטינית מודאגת מאוד מהרעיון הזה, והכחשותיה הנמרצות של מצרים אינן מרגיעות את הנהגתה. פובליציסטים פלסטינים המקורבים לפתח טוענים עוד כי מדינות במפרץ כגון סעודיה וקטר, הנערכת לפתיחת שגרירות בעזה, תומכות ברעיון.

אין זה מקרה ש"תעשיית הפילוג", ספרו של שר ההסברה הפלסטיני לשעבר, אבראהים אבראש, זוכה כיום לעדנה מחודשת בשיח הציבורי והאינטלקטואלי הפלסטיני, שלוש שנים לאחר שפורסם. אבראש טען כי הפיצול בן תשע השנים, שנכפה על הזירה הפלסטינית מאז השתלטותה של חמאס על עזה, הסיג את הפלסטינים עשרות שנים אחורה מבחינה מדינית, חברתית, כלכלית ותרבותית. הוא הוביל להעמקת המצור על עזה ולהחלשת הדרך המדינית והמאבק המזויין כאחד. זו הייתה, לטענת אבראש, נכבה שניה אשר "הרסה את החלום והתקווה".

בימים אלה משקיע הנשיא הפלסטיני, אבו מאזן, את עיקר מרצו להבטחת האינטרסים הפלסטינים בוועידת הפסגה הערבית הצפויה להיערך בסוף החודש. חששו מרעיון ה"שלום האזורי" גדול, משום שהוא עלול לעודד נורמליזציה בין ישראל לבין מדינות ערביות ללא מימוש פתרון שתי המדינות. כל זאת בעת שבה הפיצול הפנים-פלסטיני מעמיק, ומתחת לפני השטח רוחשים רעיונות אלטרנטיביים לפתרון זה.

 
שתף מאמר זה