יהודים וערבים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
28.06.2016

שערוריית שכר הבכירים באיראן

השכר השערורייתי של מנהלים בכירים במגזר הציבורי באיראן נחשף לאחרונה, ומעורר מחדש את השיח על כשלונה של המהפכה האסלאמית להבטיח צדק חברתי. לא זו בלבד שהאידיאל לא התממש, אלא שגוברת ההכרה בכך שהמצוקות הכלכליות והפערים החברתיים הם תוצר של ניהול לקוי וכשלים מבניים בכלכלה

חשיפת שכרם השערורייתי של מנהלים בכירים ניצבת בשבועות האחרונים במוקד סערה ציבורית באיראן והפכה כלי נוסף לניגוח פוליטי בין ממשלת רוחאני ליריביו של הנשיא. הפרשה התפוצצה בחודש מאי האחרון, לאחר שתלושי שכר חריגים של בכירים בארגון הביטוח המרכזי של איראן נחשפו בכמה אתרי חדשות וברשתות החברתיות. זמן קצר לאחר מכן נחשפו תלושי שכר מופקעים של מנהלים בכירים בחברות ובמוסדות ממשלתיים נוספים, ובהם בנקים גדולים ומוסדות בריאות.

כך, למשל, נחשף כי שכרו של יו"ר "קרן הפיתוח הלאומית" המחזיקה את הרזרבות במטבע זר ממכירת נפט וגז הגיע בשנה שעברה ליותר מ-680 מיליון תומאן (כ-225 אלף דולרים) בנוסף לבונוסים ולהטבות כלכליות מופלגות. בכיר בארגון הביטוח המרכזי קיבל שכר שנתי של למעלה מ-870 מיליון תומאן (כ-280 אלף דולרים). ברבים מן המקרים מדובר בשכר הגבוה פי למעלה מ-50 משכר המינימום של עובדי מדינה באיראן, העומד על כ-290 דולרים לחודש. החוק האיראני מגביל את שכרם המרבי של מנהלים במגזר הממשלתי לפי 10 מהשכר המינימלי הנהוג במוסד הממשלתי בו הם מועסקים.

חשיפת הפרשה אילצה את הממשלה להגיב. הנשיא רוחאני הנחה את סגנו הראשון, אסחאק ג'האנגירי, להקים ועדת חקירה לבחינת שכר המנהלים במגזר הציבורי והוציא צו נשיאותי המורה על פיטורם של מנהלים בכירים שזכו להטבות מפליגות בניגוד לחוק. בעקבות צו זה הנחה ג'האנגירי את חברי הממשלה לספק רשימות של מנהלים בכירים, שהשתכרו בשנה האחרונה שכר חריג. בריאיון לטלוויזיה האיראנית התנצל דובר הממשלה וסגן הנשיא לתכנון, מוחמד באקר נובח'ת, בפני האזרחים, והצהיר כי הממשלה פועלת לתיקון החוק ולהגברת הפיקוח במטרה למנוע מקרים דומים בעתיד. הוא הדגיש כי רובם המוחלט של עובדי המדינה מקבלים שכר בהתאם לחוק, אך הודה כי קיימת בעיה בחוק המאפשר הענקת בונוסים חריגים לחלק מעובדי המדינה, למשל בבנקים ובמוסדות ביטוח.

גם הרשויות המחוקקת (המג'לס) והשופטת נכנסו לעובי הקורה. קבוצת חברי מג'לס הגישה הצעת חוק הקובעת, כי שכרם המירבי של עובדי מדינה יהיה 10 מיליון תומאן בחודש (כ-4,000 דולרים). עוד קובעת ההצעה, כי חריגות שכר ששולמו לאחר ה-20 במרץ 2013 יושבו לאוצר המדינה או יועברו לידי עובדי מדינה המשתכרים פחות מ-1.5 מיליון תומאן בחודש (כ-500 דולרים). ב-23 ביוני נדרש גם המנהיג העליון, עלי ח'אמנהאי, לפרשה. בפגישה עם הנשיא וחברי הממשלה לרגל חודש הרמדאן אמר ח'אמנהאי כי על הממשלה לפעול בנחישות וללא דיחוי בעקבות חשיפת משכורות העתק, אם כי הדגיש שמדובר בתופעה יוצאת דופן וכי רוב המנהלים נוהגים ביושר.

הפרשה עוררה תגובות חריפות גם מצד אזרחים ברשתות החברתיות. אלה נחלקו אמנם בשאלת אחריותה של ממשלת רוחאני למצב, אך היו שותפים לדעה כי המשכורות המנופחות מעידות על השחיתות הפושה במדינה ועל הפערים החברתיים הבלתי נסבלים.

 

דוגמא לתלוש שכר של בכיר בארגון הביטוח המרכזי, שהופץ ברשתות החברתיות

 

חרף הבהרותיה של הממשלה הפכה שערוריית השכר לסוגיה חדשה במאבק הפוליטי בין הנשיא למתנגדיו. יריביו הפוליטיים של הנשיא ניצלו את חשיפות השכר החריגות כדי לנגח את הממשלה ולהאשים אותה באזלת יד במאבק בשחיתות ובצמצום הפערים החברתיים. במאמר מערכת שהתפרסם ב-15 ביוני ביומון "כיהאן", המזוהה עם הימין הרדיקלי, נכתב כי התנצלותם של בכירי הממשל אינה כנה, וכי הממשלה עסוקה בניסיון למנוע חשיפת תלושי שכר נוספים ובהטלת האחריות על הממשלה הקודמת במקום להיאבק בתופעה. הממשלה המכהנת כבר שלוש שנים בתפקידה היתה מודעת היטב לחריגות השכר ואף אישרה את חלקן בעצמה, נכתב במאמר.

תומכי הממשלה, לעומת זאת, הטילו את האחריות לשכר הבכירים המנופח על כתפי הממשלה הקודמת בראשות הנשיא אחמדינז'אד. לטענתם, ממשלת אחמדינז'אד היא שיזמה את החוקים שאפשרו למנהלים בכירים בחברות ממשלתיות ליהנות מהטבות שכר מפליגות. גם החלטת הנשיא לשעבר לפרק את הארגון לתכנון ולתקצוב בשנת 2009 פגעה, לטענת תומכי הנשיא, ביכולתה של הרשות המבצעת לפקח על שכר הבכירים במשק. תומכי הנשיא טענו כי יריביו מנצלים את הפרשה לצרכים פוליטיים לקראת הבחירות לנשיאות הצפויות בשנה הבאה וכי מדובר בהפרזות ובשקרים, שנועדו לטייח את השחיתות הכלכלית האדירה בה היתה מעורבת הממשלה הקודמת.

שערוריית שכר הבכירים מעוררת מחדש את השיח באיראן סביב כישלונו הנמשך של המשטר לספק מענה לדרישה לצדק חברתי, שהיתה אחד מעקרונות המהפכה האסלאמית (1979). האידיאל של צדק חברתי לא התממש, ובמהלך השנים גברה ההכרה כי המצוקות הכלכליות והפערים החברתיים הם תוצר של ניהול לקוי וכשלים מבניים בכלכלה כמו שחיתות בהיקף נרחב ומגזר פרטי חלש. חשיפת תלושי השכר של המנהלים הבכירים מזינה אומנם את העימות הפוליטי הפנימי באיראן, אך ספק רב אם יהיה בה כדי לחולל שינוי משמעותי שיספק פתרונות לבעיות היסוד הניצבות בפני הכלכלה והחברה באיראן.

מאמרים נוספים