בעקבות זכייתו של מנהיג הפתח הכלוא, מרואן ברגותי, במירב הקולות בבחירות לוועד המרכזי של מפלגתו בשבוע שעבר, גוברים הקולות הפלסטינים הקוראים לנשיא מחמוד עבאס למנות את ברגותי לסגנו וליורשו בהנהגת הרשות הפלסטינית.
כפי שכתבנו כאן בעבר, עמדותיו של ברגותי עומדות בסתירה ברורה לאלו של עבאס ביחס לסוגיות מהותיות כמו אופן ההתמודדות עם ישראל והצורך בפיוס עם חמאס. בעוד עבאס מתמקד בניסיון לבודד את ישראל בזירה הבינלאומית ובאו"ם, דיבר ברגותי השבוע בראיון לעיתון אל-ע'ד הירדני על הצורך לחזור ל"שיח השחרור הלאומי, המאבק והזכויות," שיח שאכן מייצג את הסנטימנט הרווח בפתח. עבור עבאס, "אחדות לאומית" נותרה סיסמא מן השפה ולחוץ, בעוד ברגותי רואה בהסכמה לאומית רחבה תנאי הכרחי להתמודדות מול ישראל.
לאלה ניתן להוסיף את היחס החשדני של עבאס כלפי מדינות ערב בשל התערבותן בענייניה הפנימיים של פתח, על רקע הסכסוך בינו ובין מוחמד דחלאן, בניגוד לקריאתו של ברגותי לחזק את הקשר עם מדינות ערב (וכן עם מדינות מערב ידידותיות).
למרות חילוקי הדעות התקשר עבאס לברך את פדוא ברגותי על נצחונו של בעלה. הדברים שאמר לה עודדו אותה להאמין כי מרואן אולי ימונה ליורשו של עבאס למרות היותו כלוא בישראל. "הנשיא קיבל את התנועה משהיד, ולא מן הנמנע שימסור אותה לאסיר," אמרה השבוע לעיתון הלונדוני אל-חיאת. "הנשיא דבק בעקרונות הלאומיים, ולכן סביר להניח שמרואן יהיה בחירתו הראשונה להנהגת התנועה אחריו."
נראה שהצהרתו של ראש הממשלה נתניהו השבוע, לפיה בחירתו של ברגותי משקפת את "הקצנת תרבות ההסתה" של הפתח, דווקא מחזקת את תדמיתו של האחרון בתוך תנועתו. ראש המודיעין הכללי בגדה המערבית לשעבר, תופיק טיראוי, תאר את ברגותי כ"מנהיג לאומי שנחטף על ידי ממשלת הכיבוש".
השר הפלסטיני לענייני אסירים, עיסא קראקע, הקדיש מאמר ארוך באתר החדשות מען כדי להסביר מדוע הצביעו עבור מרואן 930 מתוך 1,300 צירי התנועה בועידת פתח השביעית. "אנשי פתח בחרו במי שמייצג את הכאב האנושי שלהם; מי שמעלה על נס את נשמות השהידים וקרבנות האסירים וחלומותיהם של הפליטים והמורחקים," כתב קראקע.
מן הראוי לשים לב גם לעליית קרנה של פדוא ברגותי, האשה שאיתו, בתוך המפלגה. בעוד בעלה זכה במירב הקולות בבחירות לוועד המרכזי היוקרתי, פדוא זכתה במקום הראשון בבחירות למועצה המהפכנית, הגוף השני בחשיבותו. עורכת הדין פדוא ברגותי הפכה זה מכבר לפנים הציבוריות של בעלה מחוץ לכלא בזכות דמותה הייצוגית והרהוטה, אך נראה כי עליית קרנו מסייעת גם לה.
הבחירה בברגותי על פני ג'יבריל רג'וב, ביטחוניסט ואיש הממסד הוותיק של אש"ף ופתח, היא הבעת אי-אמון בהתנהלותו השמרנית של עבאס אל מול ישראל. שנים של מאמצים דיפלומטיים תחת הנהגתו של עבאס שינו מעט מאוד את חיי היומיום של הפלסטינים, וכשלו בהחזרת ישראל לשולחן המשא ומתן. לעומת זאת, קביעתו המרומזת של ברגותי בדבריו לעיתון הירדני כי דרכי השלום של עבאס מיצו את עצמם, וכי יש "לבחון מחדש את תפקידי הרשות הפלסטינית," מהווה אינדיקציה טובה עבור ישראל לגבי התנהלות הרשות הפלסטינית בתקופה שלאחר אבו-מאזן.
ועידת פתח הסתיימה בהצלחה לתנועה ולאבו מאזן עצמו, ששמר על מעמדו כמנהיג הבלתי מעורער של התנועה בשלב זה. כעת מופנים כעת המבטים לעבר המועצה הלאומית הפלסטינית (מל"פ), הגוף המחוקק של אש"ף המייצג גם הפלסטינים בפזורה, שלא התכנס זה שני עשורים. לדברי מחמוד אלעאלול, איש הועד המרכזי, גם חמאס והג'יהאד האסלאמי אמורות להשתתף בכינוס המל"פ אף שאינן חברות באש"ף.
