יש הסבורים כי נאומו ה"פרו-ציוני" של הנשיא אובמה במושב הפתיחה של עצרת האו"ם מבטא בין היתר את כעסו על מחמוד עבאס על כך שדחק אותו לשאת נאום שיחשק אותו בעתיד ועל כך שהכריחו לאיים בהטלת וטו אם יושג רוב להקמת מדינה פלסטינית במועצת הביטחון. חברי בית הנבחרים, ברובם המכריע, בוודאי סבורים כי יש להעניש את הפלסטינים על נסיונם להעביר את האחריות לתיווך בסכסוך הישראלי-פלסטיני מארה"ב לאו"ם – מהלך העלול לפגוע במעמדה של ארה"ב בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט. אולם אם ארה"ב תנסה להפסיק את הסיוע לרשות הפלסטינית בעקבות המהלך הפלסטיני באו"ם היא תירה לישראל, ובסופו של דבר לעצמה, ברגל.
למרות העובדה שהרשות הפלסטינית שיפרה בצורה משמעותית את המשילוּת בשטחים, את גביית המיסים ואת המאבק בשחיתות הציבורית, היא הגיעה לתקרת חובות של למעלה משני מיליארד דולר ומתקשה לגייס הלוואות בבנקים. רוב הגירעון התקציבי של הרשות נובע מכך שמדינות ערב, ובראשן סעודיה, שהתחייבו על העברת כספים, לא עשו כן. למציאות זו השלכות קשות בתחומים שונים הקשורים כולם לבניית המדינה הפלסטינית שבדרך, מטרה אשר האמריקאים, כפי שהדגיש הנשיא אובמה בנאומו, היו שותפים מלאים לה והשקיעו בה "מאמצים ואמצעים רבים".
ראשון ומעל לכל הוא התחום הבטחוני, המאפשר את שלטון החוק והסדר ממנו נהנים התושבים הפלסטינים וכמובן ישראל עצמה, כפי שאמר השבוע עמוס גלעד: "אנו מצליחים במלחמתנו בטרור בזכות קשרי הביטחון שיש לנו עם הפלסטינים והתנגדותם של אבו מאזן וסאלם פיאד לטרור". כבר כיום עומדים מנגנוני הבטחון הפלסטינים בפני קריסה בשל חוסר יכולתה של הרשות לעמוד בתשלומי המשכורות ובשל הקושי התפעולי הנובע מחובות כבדים לספקים, הממאנים לדוגמא אף לתדלק את כלי הרכב של המשטרה. אם מנגנוני הביטחון, ובראשם הכוחות שאומנו על ידי הגנרל דייטון, יתמוטטו, תתרסק המשענת המרכזית של הרשות במלחמתה בטרור. בשלב השני עלולים השוטרים הפלסטינים לבקש פרנסה צדדית בקרב ארגוני הטרור, כפי שקרה בתקופת האינתיפאדה השניה. משם קצרה הדרך להסלמה שתכריח את ישראל לפרוס מחדש את המחסומים הפנימיים שהאמריקאים ונציג הקוורטט, טוני בלייר, עמלו רבות כדי לשכנעה להסירם.
גם הכלכלה תיפגע מהפסקה פוטנציאלית של הסיוע האמריקאי. משקלה של הרשות בכלכלה הפלסטינית הוא מכריע, ולכן הגרעון שלה גורר אחריו חובות לספקים המקומיים ואלה מביאים בתורם להאטה כלכלית בכל המגזרים. הכלכלה הפלסטינית לא תעמוד באובדן הסיוע האמריקאי, ועם השבת המחסומים שיאמירו את עלויות המסחר והתנועה בגדה הדרך לקריסה כלכלית תהיה מאוד קצרה. פרוייקטים בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, ותשתיות התחבורה, המים והחשמל בשטחים, הממומנים ברובם מכספי ה-USAID, מעידים על התרומה האדירה שיש לארה"ב ליציבות הבטחונית והכלכלית-חברתית שם. לכן חשוב שהממשל יפשיר את כספי ה-USAID שהקפיא לשנה הבאה ושהקונגרס יסיר את התנגדותו למהלך זה.
קיפאון מדיני והתמוטטות כלכלית יספיקו כדי להפוך את הקערה על פיה ולדחוף את הציבור הפלסטיני המתוסכל והממורמר לתבוע שינוי בדרכי שלום ברוח "האביב הערבי", אשר ארה"ב תמכה בו ולכן יקשה עליה לגנותו. במקרה הגרוע יותר עלולים הפלסטינים לחזור על הטעות שעשו לפני עשור ולפתוח באינתיפאדה אלימה. זו תגרור אחריה תגובות קשות בעולם הערבי המשתנה לנגד עינינו, תגובות שגם ישראל וגם ארה"ב מבקשות להימנע מהן.
יתר על כן, קריסתה של הרשות הפלסטינית תעודד את כניסת חמאס, במימון איראני, לשטחים. מובן שזהו איננו אינטרס ישראלי או אמריקאי. ישראל תיאלץ לממן, בסיוע אמריקאי, את סל השירותים המינימלי לאוכלוסיה בגדה. למעשה, הכסף האמריקאי ישוב לשטח אך תועלתו תהיה נמוכה בהרבה והיכולת להשתמש בו כמנוף מדיני בשעת הצורך תאבד. ישראל הבינה כל זאת, והיא השכילה להפסיק לאיים בעצירת הכספים שהיא גובה עבור הרשות. מוטב שגם ארה"ב תימנע מצעדים אלו, אף אם היא מאמינה שבכך היא גומלת לרשות הפלסטינית ולעומד בראשה טובה תחת רעה.
