אחרי מספר ימים של הפגנות סוערות ברחבי המדינה הודיע ראש ממשלת טורקיה שגילה את האשם העיקרי: "יש בעיה בשם טוויטר", הכריז ביום ראשון שעבר, "ואפשר למצוא בו כל שקר אפשרי. הדבר הזה שקוראים לו רשתות חברתיות הוא הבעיה העיקרית של החברה כיום." ארדואן, 'טַיִיפּ', בפי המפגינים, שכח את התבטאויות חבריו מלפני שנה ושנתיים שבהן דיברו על חשיבות הרשתות החברתיות להפלת משטרים דיקטטוריים בסוריה ובעולם הערבי.
הצדק עמו. המחאה הנוכחית בטורקיה היא אולי הדוגמה המרשימה ביותר לחדירתן העמוקה של הרשתות הללו – פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר ודומותיהן – לחברה בת-זמננו. על פי הסטטיסטיקות שמפרסמת פייסבוק, ליותר ממחצית מתושבי המדינה יש דף אישי ובמספרים מוחלטים מקדימה טורקיה את רוב מדינות העולם. המשמעות היא שקשה למצוא בטורקיה גבר או אישה מגיל 12 עד 60, חילוניים או דתיים, עירוניים או כפריים, שאין להם או לאדם הקרוב להם ביותר דף פייסבוק לתקשורת עם מעגל רחב של חברים. בגילאים שבין 18 ל-34 מדובר בהיקף כמעט מלא. החדירה של טוויטר עדיין אינה כה עמוקה, אבל רבים מאד בין הצעירים משתמשים בכלי התמציתי והיעיל הזה, המשגר מסרים בני 140 תווים או פחות.
במדינות כמו סין, צפון קוריאה או איראן, מקפידים השלטונות לפקח על הרשת ועל המשתמשים בה, אולם במשטרים שאינם כה אוטוריטאריים יש יחס הפוך בין מידת החופש של אמצעי התקשורת המקובלים לבין אינטנסיביות השימוש ברשתות החברתיות. ככל שסומכים פחות על העיתונים והטלוויזיה שיעבירו דיווחים מלאים וכנים, כך גובר השימוש בכלים אלטרנטיביים, ואין כלים יעילים יותר מאשר הרשתות החברתיות. במשך השנים האחרונות פעל ארדואן במרץ להגביל את חופש הדיבור בטורקיה. עיתונאים שחשפו שחיתויות או ביקרו את הממשלה פוטרו, וחלקם, כמו אהמט שיק ונֶדים שֶנֶר, שפרסמו ספר על חדירת האסלאמיסטים לשורות המשטרה, הושלכו לכלא. מערכת משוכללת של איומים כלכליים ופוליטיים הופעלה על עורכי עיתונים לאורך זמן, והתוצאה הכמעט בלתי-נמנעת היא צנזורה עצמית נרחבת. הממשלה כבר אינה צריכה לעשות דבר. העורכים והעיתונאים, אלה שנותרו במערכה, מטילים על עצמם מגבלות חמורות בכל הנוגע לביקורת על המשטר.
בתנאים כאלה פורחות הרשתות החברתיות. זה הורגש במיוחד בשבוע האחרון. בימים הראשונים להפגנות הסתפקו אמצעי התקשורת הממוסדים בדיווח חלקי ומרוכך על המחאה. ערוצי החדשות עסקו בסוגיות כלכליות, בבתי הספר ובתיירות. חלקם הציגו סרטי טבע בשעות שיא הצפייה. התעבורה האמיתית התנהלה ברשתות החברתיות. שם הועברו הודעות על קיום הפגנות; שם דווח על פצועים ועל הצורך בסיוע רפואי; ושם התקבלו הודעות על הגעת המשטרה ועל השימוש בגז מדמיע ובתותחי מים.
יש לפיכך אירוניה רבה בקובלנתו של ראש הממשלה נגד הרשתות החברתיות. הוא האשם העיקרי בצורך בהן. חוסר נכונותו לקבל ביקורת ופעולתו העקבית נגד התקשורת המקובלת הן שהצמיחו את הרשת האלטרנטיבית הזאת. אולי מדויק יותר לומר שמדיניותו הובילה את משתמשי הרשת להפוך אותה מכלי חברתי לכלי פוליטי.
עבור כוחות הביטחון והמשטרה היוו הכרזותיו אות לפעולה. בתחילת השבוע נעצרו כשלושים צעירים בני 18 עד 24 באיזמיר על רקע הפצת מסרים בטוויטר. חברת פרלמנט מהאופוזיציה שהגיעה לבקרם במעצר סיפרה שהציוצים היו תמימים למדי – 'ניפגש בכיכר, 'המשטרה בדרך' או 'להמשיך בהתנגדות', ופה ושם גם לגלוג על הממשלה ופעולותיה. נכון לכתיבת שורות אלה הם עדיין בכלא וככל הנראה יועמדו למשפט על הסתה.
עם היוודע דבר מעצרם של הצעירים ירד נפח התקשורת בטוויטר בעשרות אחוזים, ותכניו השתנו לחלוטין. קשה למצוא ברשת ביקורת חריפה על השלטון, אזהרה מפני פעולות המשטרה, או קריאה להפגנה. כך הצליח השלטון לעשות למדיה החברתית מה שעשה כבר לתקשורת המקובלת. כעת אין צורך בצנזורה ואין צורך בפיקוח. הצעירים כבר יפקחו על עצמם.