מחוץ לחוק: הפרדוקס הביטחוני
כיפת הסלע על הר הבית (צילום: חיים זק, לע"מ)
Below are share buttons

מחוץ לחוק: הפרדוקס הביטחוני

הוצאת הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית אל מחוץ לחוק, והאיסור על התארגנויות מחאה אסלאמיות בירושלים, הפחיתו אמנם את המתח בהר הבית, אך הובילו אולי, שלא במתכוון, לאירועים חמורים הרבה יותר

בנובמבר 2015 הוצאו מחוץ לחוק הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית ושתי עמותות שתמכו במחאה האסלאמית בנושא מסגד אל־אקצא: המורביטון והמורביטאת ("מגיני המקומות הקדושים", בזכר ובנקבה בערבית). צעד זה סייע אמנם להוריד את המתח בהר הבית, והפחית את ההטרדות שהטרידו חברי הקבוצות האלה מבקרים ישראלים יהודים ואת עימותיהם עם כוחות הביטחון הישראליים, אולם התוצאה הבלתי מכוונת שלו הייתה עלייה בהשתתפות חברי הפלג הצפוני באלימות פוליטית.

השב"כ התנגד באותה העת להוצאת הפלג הצפוני כולו מחוץ לחוק, ובמקום זאת המליץ על מאסר של קומץ המנהיגים הבכירים בגין הסתה והמרדה, ועל יישום נחוש יותר של חקיקה קיימת. המניע להסתייגות היה החשש שסגירת עשרים העמותות של התנועה תעצים את התמיכה באלימות בקרב 10,000 חברי התנועה ובקרב 150,000 מקבלי השירותים מעמותות אלו ברחבי המדינה (כ־10% אחוזים מהאוכלוסייה הערבית בישראל). השב"כ רואה בכל אלימות שאזרחי ישראל הפלסטינים נוקטים בה סיכון מיוחד, משום שטמון בה פוטנציאל של נזק רב ליחסים בין יהודים לערבים בתוך מדינת ישראל.

מתברר שהחשש היה מוצדק. לפי נתוני השב"כ, מאז שלהי שנת 2015 היו יותר פלסטינים אזרחי ישראל שהשתייכו בעבר לפלג הצפוני מעורבים בפיגועים ובניסיונות לפיגועים, הן סביב הר הבית, הן ברחבי ישראל. לדוגמה, חלק מהמפגעים בפיגוע בהר הבית ביולי 2017 (הפיגוע שהצית את משבר המגנומטרים), וממי שהואשמו בניסיון לשחזר את הפיגוע הזה בספטמבר 2017 ובינואר 2018, מתאימים לפרופיל הזה.

הפיגועים עד כה היו מעטים במספר, אך בעלי השפעה ניכרת – אחד מהם הוביל את ישראל לנקיטת אמצעים שהציתו את ההפגנות הגדולות ביותר שידעה ירושלים זה שנים רבות. יתר על כן, ייתכן שהם הראשונים משורה של ניסיונות לפיגוע של חברים בארגונים שהוצאו מחוץ לחוק.

זאת ועוד, פירוק הפלג הצפוני החריף את האתגר העומד בפני שירותי הביטחון הישראליים בכל הקשור לפיקוח על פעילויות אלימות של אוהדי התנועה בקרב אזרחי ישראל, המחזיקים בידע רב על המדינה ופועלים בתאים קטנים. הגורמים המקצועיים בשב"כ שהתנגדו להוצאה מחוץ לחוק טוענים גם שנקיטת האמצעים החריפים נגד הקבוצות הפלסטיניות בהר הבית – המורביטון והמורביטאת שהציקו למבקרים יהודים דתיים, וצעירים שזרקו לעתים אבנים על כוחות הביטחון – הובילה אולי, שלא במתכוון, להתקפות מסוכנות הרבה יותר.

הדינמיקה הזאת עלולה, כמובן, להאיץ אם תעבור בכנסת חקיקה שתוציא מחוץ לחוק עמותות נוספות בעלות קשרים לחברים לשעבר בפלג הצפוני, ואם תצליח יוזמתם של מחוקקים מהימין להוציא מחוץ לחוק מפלגות ערביות, כמו בל"ד, בגין דחייתן את הגדרתה העצמית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, על פי "חוק יסוד: הכנסת" האוסר על מפלגה המתנגדת לאופי זה להשתתף בבחירות.

נוסף על כך, הזמינות הגבוהה של כלי ירי בישראל מקשה למנוע התקפות נוספות מסוג זה. על פי הערכות מקצועיות במגזר, יש כיום יותר מ־100,000 כלי ירי ללא היתר בידי האזרחים הערבים במדינת ישראל, ולמי שרוצים, למשל, לחקות את הפיגוע מיולי 2017 יהיה קל ולא יקר לרכוש מכונות ירייה ורובים אוטומטיים – היום אפשר לקנות תת־מקלע "קרלו" ב־5,500 עד 8,000 ש"ח, ותת־מקלע "עוזי" ב­כ־5,000 ש"ח. מנהיגים ערבים בישראל קוראים זה יותר מעשור למדינה לאסוף כלי נשק המוחזקים ללא היתר, אך רק בעת האחרונה התחיל קמפיין איסוף משטרתי משמעותי לשם כך. מכל מקום, איסוף כלי הנשק יהיה מאמץ סיזיפי, משום שגם אם יוחרמו רובים רבים, מכירות בלתי חוקיות של כלי נשק על ידי חיילים בצה"ל ימשיכו להיות תופעה נרחבת למדי.

כמו כן, הקמפיין הנוכחי מדגיש מגבלה מרכזית של התגובה הישראלית לאתגר – הוא נוטה להתמקד ביכולות במקום במוטיבציות. אולם, כאמור לעיל, קשה להניח שיהיה אפשר "לייבש" לגמרי את מאגר היכולות, ואילו המוטיבציות לפגע רבות.

אחד הגורמים לתסיסה בקרב הפלסטינים אזרחי ישראל והפלסטינים במזרח ירושלים הוא המדיניות הישראלית המעודדת היום כניסת יהודים דתיים אל הר הבית, במיוחד בחגים יהודיים, ומתירה בפועל תפילת יחיד של יהודים על ההר, בניגוד לעמדה הרשמית של הממשלה לשמור על הסטטוס קוו באתר. כזכור, מאז כבשה ישראל את העיר העתיקה ואת מזרח ירושלים בשנת 1967, ההסדר הבלתי רשמי הוא שרק מוסלמים מתפללים באתר, ואילו האחרים, ובהם יהודים, נכנסים כתיירים בלבד.

דומה אפוא שכדאי לממשלת ישראל לשקול שינוי במדיניותה בנוגע להר הבית. קידום אינטרסים יהודיים באתר הנמצא לפי המשפט הבין־לאומי בשטח כבוש, מתוך התעלמות מחששות של המוסלמים מחלוקת האתר הקדוש – חלוקה לפי זמנים או חלוקת המרחב – ימשיך להזמין תגובות פלסטיניות אלימות. כן נראה שהמגבלה הקטגורית המוטלת כעת על מחאה מוסלמית נגד התרת תפילה יהודית בהר בניגוד לסטטוס קוו מגבירה את הסבירות לפיגועים סביב הסיסמה "להגן על אל־אקצא" ומקשה על סיכולם.


עפר זלצברג הוא אנליסט בכיר בקבוצת המשבר הבין-לאומי. מאמר זה הוא חלק ממאמר שפורסם באנגלית באתר הקבוצה.

בנובמבר 2015 הוצאו מחוץ לחוק הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית ושתי עמותות שתמכו במחאה האסלאמית בנושא מסגד אל־אקצא: המורביטון והמורביטאת ("מגיני המקומות הקדושים", בזכר ובנקבה בערבית). צעד זה סייע אמנם להוריד את המתח בהר הבית, והפחית את ההטרדות שהטרידו חברי הקבוצות האלה מבקרים ישראלים יהודים ואת עימותיהם עם כוחות הביטחון הישראליים, אולם התוצאה הבלתי מכוונת שלו הייתה עלייה בהשתתפות חברי הפלג הצפוני באלימות פוליטית.

השב"כ התנגד באותה העת להוצאת הפלג הצפוני כולו מחוץ לחוק, ובמקום זאת המליץ על מאסר של קומץ המנהיגים הבכירים בגין הסתה והמרדה, ועל יישום נחוש יותר של חקיקה קיימת. המניע להסתייגות היה החשש שסגירת עשרים העמותות של התנועה תעצים את התמיכה באלימות בקרב 10,000 חברי התנועה ובקרב 150,000 מקבלי השירותים מעמותות אלו ברחבי המדינה (כ־10% אחוזים מהאוכלוסייה הערבית בישראל). השב"כ רואה בכל אלימות שאזרחי ישראל הפלסטינים נוקטים בה סיכון מיוחד, משום שטמון בה פוטנציאל של נזק רב ליחסים בין יהודים לערבים בתוך מדינת ישראל.

מתברר שהחשש היה מוצדק. לפי נתוני השב"כ, מאז שלהי שנת 2015 היו יותר פלסטינים אזרחי ישראל שהשתייכו בעבר לפלג הצפוני מעורבים בפיגועים ובניסיונות לפיגועים, הן סביב הר הבית, הן ברחבי ישראל. לדוגמה, חלק מהמפגעים בפיגוע בהר הבית ביולי 2017 (הפיגוע שהצית את משבר המגנומטרים), וממי שהואשמו בניסיון לשחזר את הפיגוע הזה בספטמבר 2017 ובינואר 2018, מתאימים לפרופיל הזה.

הפיגועים עד כה היו מעטים במספר, אך בעלי השפעה ניכרת – אחד מהם הוביל את ישראל לנקיטת אמצעים שהציתו את ההפגנות הגדולות ביותר שידעה ירושלים זה שנים רבות. יתר על כן, ייתכן שהם הראשונים משורה של ניסיונות לפיגוע של חברים בארגונים שהוצאו מחוץ לחוק.

זאת ועוד, פירוק הפלג הצפוני החריף את האתגר העומד בפני שירותי הביטחון הישראליים בכל הקשור לפיקוח על פעילויות אלימות של אוהדי התנועה בקרב אזרחי ישראל, המחזיקים בידע רב על המדינה ופועלים בתאים קטנים. הגורמים המקצועיים בשב"כ שהתנגדו להוצאה מחוץ לחוק טוענים גם שנקיטת האמצעים החריפים נגד הקבוצות הפלסטיניות בהר הבית – המורביטון והמורביטאת שהציקו למבקרים יהודים דתיים, וצעירים שזרקו לעתים אבנים על כוחות הביטחון – הובילה אולי, שלא במתכוון, להתקפות מסוכנות הרבה יותר.

הדינמיקה הזאת עלולה, כמובן, להאיץ אם תעבור בכנסת חקיקה שתוציא מחוץ לחוק עמותות נוספות בעלות קשרים לחברים לשעבר בפלג הצפוני, ואם תצליח יוזמתם של מחוקקים מהימין להוציא מחוץ לחוק מפלגות ערביות, כמו בל"ד, בגין דחייתן את הגדרתה העצמית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, על פי "חוק יסוד: הכנסת" האוסר על מפלגה המתנגדת לאופי זה להשתתף בבחירות.

נוסף על כך, הזמינות הגבוהה של כלי ירי בישראל מקשה למנוע התקפות נוספות מסוג זה. על פי הערכות מקצועיות במגזר, יש כיום יותר מ־100,000 כלי ירי ללא היתר בידי האזרחים הערבים במדינת ישראל, ולמי שרוצים, למשל, לחקות את הפיגוע מיולי 2017 יהיה קל ולא יקר לרכוש מכונות ירייה ורובים אוטומטיים – היום אפשר לקנות תת־מקלע "קרלו" ב־5,500 עד 8,000 ש"ח, ותת־מקלע "עוזי" ב­כ־5,000 ש"ח. מנהיגים ערבים בישראל קוראים זה יותר מעשור למדינה לאסוף כלי נשק המוחזקים ללא היתר, אך רק בעת האחרונה התחיל קמפיין איסוף משטרתי משמעותי לשם כך. מכל מקום, איסוף כלי הנשק יהיה מאמץ סיזיפי, משום שגם אם יוחרמו רובים רבים, מכירות בלתי חוקיות של כלי נשק על ידי חיילים בצה"ל ימשיכו להיות תופעה נרחבת למדי.

כמו כן, הקמפיין הנוכחי מדגיש מגבלה מרכזית של התגובה הישראלית לאתגר – הוא נוטה להתמקד ביכולות במקום במוטיבציות. אולם, כאמור לעיל, קשה להניח שיהיה אפשר "לייבש" לגמרי את מאגר היכולות, ואילו המוטיבציות לפגע רבות.

אחד הגורמים לתסיסה בקרב הפלסטינים אזרחי ישראל והפלסטינים במזרח ירושלים הוא המדיניות הישראלית המעודדת היום כניסת יהודים דתיים אל הר הבית, במיוחד בחגים יהודיים, ומתירה בפועל תפילת יחיד של יהודים על ההר, בניגוד לעמדה הרשמית של הממשלה לשמור על הסטטוס קוו באתר. כזכור, מאז כבשה ישראל את העיר העתיקה ואת מזרח ירושלים בשנת 1967, ההסדר הבלתי רשמי הוא שרק מוסלמים מתפללים באתר, ואילו האחרים, ובהם יהודים, נכנסים כתיירים בלבד.

דומה אפוא שכדאי לממשלת ישראל לשקול שינוי במדיניותה בנוגע להר הבית. קידום אינטרסים יהודיים באתר הנמצא לפי המשפט הבין־לאומי בשטח כבוש, מתוך התעלמות מחששות של המוסלמים מחלוקת האתר הקדוש – חלוקה לפי זמנים או חלוקת המרחב – ימשיך להזמין תגובות פלסטיניות אלימות. כן נראה שהמגבלה הקטגורית המוטלת כעת על מחאה מוסלמית נגד התרת תפילה יהודית בהר בניגוד לסטטוס קוו מגבירה את הסבירות לפיגועים סביב הסיסמה "להגן על אל־אקצא" ומקשה על סיכולם.


עפר זלצברג הוא אנליסט בכיר בקבוצת המשבר הבין-לאומי. מאמר זה הוא חלק ממאמר שפורסם באנגלית באתר הקבוצה.

Below are share buttons

קוראים יקרים
פורום החשיבה האזורית הוא ארגון ללא מטרות רווח
אנו יודעים כי גם אלה אינם ימים קלים עבורכם, וכי לא קל למצוא את הפניות התומכות בעבודתנו.

בין אם תוכלו לתמוך בנו כלכלית ובין אם פשוט להקדיש לנו את הזמן ותשומת הלב בקריאה – אנו אסירי תודה.

לקריאה ותמיכה