בפגישתם של אובאמה ונתניהו נדונו ודאי גם הסנקציות נגד איראן ומידת היעילות שלהן. לא ברור אם יש תועלת בסנקציות בכלל, ובמיוחד בהקשר האיראני, אולם אם אכן יש לממשל האמריקני כוונה להוריד את איראן על ברכיה באמצעות פגיעה קשה בכלכלתה, הקשרים הכלכליים המתהדקים בין איראן לטורקיה מעידים כי הדרך עוד ארוכה.
כדי להבין את היקף התהליך צריך לזכור ראשית כי לטורקיה ולאיראן גבול ארוך משותף, ושנית, שמזה מספר שנים בוטל הצורך בוויזות ובאישורים מיוחדים בין השתיים. בשנים האחרונות עלה מספר המבקרים האיראניים במאות אחוזים. בחודש ינואר בלבד נכנסו לטורקיה כ-85,000 מבקרים מאיראן, ותנועה מרשימה (אם כי מצומצמת יותר) נרשמה גם מהצד הטורקי. לצד תנועת התיירות הגבירה טורקיה גם את שיתוף הפעולה האזרחי בתחומי השירותים, החקלאות והתעשייה. רק בחודש האחרון נחתם הסכם מקיף בנושא הבריאות המאפשר מעבר שוטף של אלפי אזרחים בין שתי המדינות.
אולם בכך כמובן לא די. הסחר בין טורקיה לאיראן מתפתח. עיקרו בשלב זה הוא עדיין ייבוא נפט איראני בהיקף של כ-16 מיליארד דולר. למעשה איראן מייצאת לטורקיה כ-7% מן הנפט שלה ואינה מייבאת ביחס דומה, וטורקיה מבקשת לאזן את המסחר בין השתיים. השאיפה הזאת עולה בקנה אחד עם המוטו העיקרי של מפלגת השלטון בטורקיה – צמיחה כלכלית. בחודשים האחרונים הובילו לשכות המסחר הטורקיות מאות אנשי עסקים איראניים לביקורים באיזמיר, באדנה, בוואן ובערים אחרות במדינה, בתקווה לשכנעם להשקיע בכלכלה הטורקית.
בה בעת נפתחים במדינה משרדים של חברות איראניות לאלפיהן. הנה כמה נתונים ייצוגיים: בטורקיה רשומות כיום מעל ל-2100 חברות איראניות, ש-590 מהן נרשמו בשנה שעברה, ומספר מרשים במיוחד – 63 – בחודש ינואר השנה. באיסטנבול לבדה רשומות היום יותר מ-1200 חברות איראניות, המהוות כ-25 אחוז מסך החברות הזרות הרשומות בעיר. החברות הללו עוסקות בעיקר במסחר בתחומים מגוונים, מטקסטיל ואלקטרוניקה עד דשנים ומכונות.
למומחי ביטחון וסחר בטורקיה אין ספק שחלק מן החברות הללו הן בבעלות משמרות המהפכה האיראניים וארגונים ממשלתיים נוספים, ושחלקן הגדול, וודאי אלה שנפתחו בעת האחרונה, משמשות כיסוי לעקיפת הסנקציות, ואולי אף מסווה להעברת חומרים אסורים לתעשייה הצבאית והגרעינית של איראן. החברות הללו מסתייעות בתשלומי שוחד במעברי הגבול כדי להעביר סחורות אסורות בהיקפים עצומים, ולעיתים קרובות מעבירות את הסחורות לעיראק, משם הדרך לאיראן קלה יותר.
לצד העברת הטובין עלתה באופן משמעותי גם כמות העסקאות הפיננסיות שאיראן מבצעת באמצעות בנקים טורקיים. גם כאן נועדה ההסבה לעקוף את הלחץ הבינלאומי. העסקאות הללו בוצעו בעבר בעיקר באמצעות בנקים באיחוד האמירויות הערביות במפרץ, אולם בשנה האחרונה נסוגו רבים מן המוסדות הפיננסיים והכלכליים הללו מן הנכונות לשתף פעולה עם איראן, וככל הנראה הממשלה האיראנית מנתבת את העסקות לטורקיה.
הממשלה הטורקית ערה לתהליכים הללו ולסכנתם, ובוחנת דרכים לטפל בהם, אך המצב מסובך מבחינתה. המשך המצב הקיים מוביל אותה לעימות ישיר עם ארה"ב ואירופה, ואילו היענות ללחץ האמריקאי עלולה להוביל לניתוק היחסים בין טורקיה לאיראן, להפסקת שיתוף הפעולה המדיני בין השתיים בנושא הכורדי, ובעיקר לירידה משמעותית בהיקף העסקאות עם איראן. ירידה כזאת תגרום נזק נוסף לכלכלה הטורקית שניזוקה כבר מתהליכי האביב הערבי ומלחמת האזרחים הסורית, ועלולה להיות לה השפעה בעייתית על מעמדה של מפלגת השלטון.
