יכולותיה הצבאיות של ארצות הברית, בעלות בריתה ועצמתה ידועות לכל בר דעת. לכן, אם נבחן באופן מעמיק את הכוח הזה מצד אחד ומולו את כוחה של דאע"ש, נבין על נקלה שבמלחמתה בדאע"ש אפשר ויש לארה"ב מטרות אחרות זולת חיסולו של הארגון. המלחמה הזו לא תסתיים אלא כאשר האינטרס האמריקני יכתיב זאת.
יהיו שיפקפקו בדבריי, אולם הם יצטרכו לשים לבם לעובדות הבאות. ראשית, האירועים האחרונים מוכיחים את הקשר האמיץ בין ארצות הברית לבין תורכיה ומדינות המפרץ, השחקניות המרכזיות במלחמה הזאת. ההצהרות האומללות והמטעות הנשמעות בכלי-התקשורת, שבהן תוקפות המדינות הללו זו את זו באופן פומבי תוך שהן מגנות בחשאי זו על האינטרסים של רעותה, לא מצליחות לטשטש עובדה זו. ברור גם לכל כי תורכיה ואיראן הן אלו שמוסיפות כל הזמן גחלים למדורה של דאע"ש.
שנית, דאע"ש לא יכולה לעשות את כל מה שהיא עושה רק עם הנשק האמריקני שהיא תפסה במוסול. נראה כי ישנה מדינה המספקת לה נשק אמריקאי נוסף, אולי אף בידיעתה של ארצות הברית עצמה. אינני מוציא מכלל אפשרות שתורכיה, שפתחה את גבולה עם דאע"ש למשך תקופה מסוימת, היא האחראית לכך.
שלישית, כיצד ניתן להסביר את העובדה שכלי טיס בלתי מאוייש של חיל האוויר האמריקני מצליח לצלם גבר אפגני המקיים יחסי-מין עם עזים, בעוד שארבעה מטוסים אמריקניים על טייסיהם המאומנים לעילא ולעילא טסים מעל פסגת הר סינג'אר ולא מצליחים להבחין בבני-ערובה יזידים בכפר היזידי קוֹצ'וֹ, שנערך בו טבח נורא, המרוחק רק ארבעה קילומטר מהם?
מנהיג כורדי בכיר חשף בימים האחרונים כי ארצות הברית לא הסכימה לשום תנועה בלא פקודה ממנה. הוא ציין, לדוגמה, כי כאשר הכוחות הכורדיים תקפו בקרבת העיירה היזידית בַּעְשִׁיקָה, סמוך למוסול, הם נתקלו בתגובה נזעמת של האמריקנים לנוכח התמרון שלהם ושחרורה של העיר בלא קבלת פקודה ישירה מהם. דומה כי השגיאות הרבות שעשו האמריקנים, פעם בהפצצתם של הכוחות הכורדיים (של הפשמרגה או של כוחות ה-YPG מכורדיסטאן הסורית) ושל הכוחות האחרים המתנגדים לדאע"ש, ופעם אחרת בהצנחת הנשק ישר לידי דאע"ש, אינן אלא חלק מטקטיקה אמריקנית לחזק את דאע"ש בחזיתות מסוימות כדי להתאימו לתכניותיה של ארה"ב.
עובדות אלה ורבות אחרות יכולות להצביע על מעורבותה של ארצות הברית – בין אם היא עקיפה, חלקית, מקרית או בלתי-מתוכננת – בהצתת האש באזור. המיעוטים, ובראשם בני הדת היזידית, שימשו פיתיונות במלחמה הזאת והם שילמו את מחירה בריבית דריבית.
אם ארצות הברית דוברת אמת בנחישותה להגן על נרדפים, הצלת הנשים היזידיות החטופות או הבקעת המצור שנתונים בו אנשי סינג'אר על ההר לא אמורים להוות משימה קשה מדי עבורה. כך או אחרת, כל המשתתפים במלחמה זו הם בסופו של דבר שחקנים המשרתים את טובתה של ארצות הברית. הפתרון נמצא בידיה ובהן בלבד.
