בתקופה האחרונה מגלה האסלאם הפוליטי סימנים של אי-נחת עצמית. כך בתנועת א-נהדה בתוניסיה, וכך בתנועות האחים המוסלמים במצרים ובירדן. א-נהדה אימצה בוועידתה לפני כחודש, לאחר התלבטויות רבות, את הצעת מנהיגה, ראשד אל-גנושי, לקבל את עקרון הפרדת הדת מהמדינה. מאז טוענים בפומבי מנהיגי תנועות אסלאמיות במדינות השכנות כי הדבר עשוי להתרחש גם במחוזותיהם.
תנועת א-נהדה זכתה בבחירות הראשונות בתוניסיה לאחר הדחתו של בן עלי. אף שהזמינה מפלגות חילוניות להיכנס לממשלה בראשותה, היא שאפה להביא לקץ החילונות בתוניסיה. ממשלתו של גנושי הקימה עליה מבקרים רבים בעקבות גילויי כפייה דתית, אלימות ועריצות הרוב, ואף רצח של מנהיגים פוליטיים שמאליים וחילוניים על ידי חוליות אסלאמיסטיות. הממשלה נכשלה בהרגעת המצב וייצובו, וכמובן גם במילוי הבטחותיה הרבות לאזרחים המתקוממים.
החלטתה של התנועה להפריד את הדת מהמדינה באה לאחר הפסדה בבחירות הכלליות לפני כשנה וחצי. הממשלה החדשה בתוניסיה מתאפיינת במגמה חילונית ובשיח התומך בהפרדה מוחלטת בין הדת למדינה, כיאה ל"מדינה מתוקנת" – לשון השותפים בקואליציה ומפלגות חדשות וקטנות הנאבקות בסממנים הדתיים שהוריש השלטון קצר-המועד של א-נהדה.
תוניסיה, בעלת ההיסטוריה החילונית, האוכלוסיה העירונית החזקה ומעמד הביניים הרחב והאמיד, כפתה על א-נהדה להשתנות ולהתאים את עצמה למציאות החדשה. העם התוניסאי, המאורגן במפלגות ובתנועות רעיוניות מגוונות, סירב לקבל תנועה המבקשת להסיג אחורה את ההיסטוריה ולהחיל את השריעה, ולו בגירסה פתוחה ומתקדמת. האזרחים גילו התנגדות עיקשת וקשרו בין הכפייה והשיח הדתי האסלאמי לבין הריכוזיות, השחיתות והדיכוי שקדמו למהפכת 2011. עתה הופכת א-נהדה למפלגה ככל המפלגות. היא תצטרך לשכנע את האזרחים לא בכוחו ובטוב לבו של האלוהים ולא ביכולתו של האסלאם להיות פתרון, אלא ביכולתה שלה, כשחקן פוליטי הנתון לביקורת, לחולל את השינוי הממשי שהאזרח בתוניסיה משווע לו.
לא כל תנועות האסלאם הפוליטי במרחב גילו את חוסר הקשר בין האל לבין ניהול תקין של כלכלה ומדינה. תנועת האחים המוסלמים בירדן נמצאת בעין הסערה בימים אלה ועומדת על סף פילוג לשלוש תנועות נפרדות. לחץ אדיר מופעל עליה, בתוכה פנימה ומחוצה לה, ליישר קו עם חוקת המשטר ההאשמי, לפעול כתנועה לאומית ירדנית ולנתק את זיקתה לתנועות האחים המוסלמים במרחב, ובעיקר לחמאס. יוזמות "זמזם" ו"ההשתתפות וההצלה", שיש הטוענים כי המשטר ההאשמי עומד מאחוריהן, משקפות גם את הלחץ הפנימי מקרב דרגים בינוניים וגבוהים בתנועה להשתלב בפוליטיקה הירדנית באופן מלא. פני התנועה להכרעה, ולפי אחת הסברות התנועה תתפלג לשלוש קבוצות: שתיים בעלות שורשים לאוכלוסיה העבר-ירדנית, המקבלות עליהן את כללי המשחק שקבע המשטר, והשלישית, הקשורה לתנועת חמאס הפלסטינית, תישאר נאמנה לעיקרון "האסלאם הוא הפתרון".
דיון נוקב מתקיים גם בתוך תנועת האם של האחים המוסלמים במצרים. לחצים פנימיים וחיצוניים כבדים מחוללים מתח גלוי ומדובר בין חוגים המנסים להפכה לתנועה פוליטית הכפופה לחוקי המדינה, לבין חוגים הנאמנים לגישה השמרנית והמיליטנטית הדוגלת בהפיכתה של מצרים למדינת שריעה, כשלב ראשון בדרך לכינונה של ח'ליפות אסלאמית במרחב. מובן שאין לנתק את הלחצים הללו ממסעות הרדיפה והדיכוי של האחים המוסלמים על ידי משטר א-סיסי.
הריצה אל העריצות במצרים בשנת שלטונו של הנשיא מורסי קוממה שוב את העם המצרי ואת האליטות המפוחדות והוציאה כ-25 מליון איש לרחוב. תחושת הסכנה שחשו הירדנים לאור ה"תמרונים" של האחים המוסלמים בממלכה בחודשים הראשונים של האביב הערבי שיבשו את יכולתה לפעול במרחב הפוליטי ומול השלטונות. אולם גם הזוועות שפקדו את המרחב הותירו את רישומן על התנועה המזרח-תיכונית, שלאחר האביב הערבי ובזכותו הפכה לשחקן ראשי באזור.
לרגע נראה כי האחים המוסלמים נוגעים בנקודה הרגישה ביותר של ההיסטוריה הערבית. התפרקות המדינה בסוריה, סודאן, תימן ולוב הוציאה את הרוח ממפרשיה של התנועה ודחפה אותה להתכנסות בגבולותיה של המדינה ולגילוי אחריות. גם יתר השחקנים, כמובן, יצאו להגן על האינטרסים שלהם לנוכח הזוועות, תוך הקפדה על מסגרת המדינה כבסיס לפוליטיקה, מה שמנוגד, לפחות ברמה האידיאולוגית, לגישתם של האחים המוסלמים. הופעתו המאיימת של האסלאם הרדיקלי האלים במרחב עוררה בתנועות האחים המוסלמים גם את הצורך להתבדל מהן באמצעות שיח והיערכות שונים.
מומחים ערבים העוקבים אחר האסלאם הפוליטי במזרח התיכון סבורים כי השינויים בתנועת האחים המוסלמים במרחב יכולות להעיד על תמורות עמוקות בהתפתחותה. אולם אפשר להחשיב את השינויים הללו כפרגמטיים ומתבקשים לאור ההתנסות המעשית של ארגוני האחים במדינות האזור. הרי מבחנם של ארגונים פוליטיים אינו בכתביהם וברעיונותיהם אלא במעשיהם ובמחדליהם. מתברר כי גם תנועת המונים הטוענת לזיקה אלוהית נוהגת כאחרון הארגונים הפוליטיים עלי אדמות: תחילתה בניסוי וטעיה, וגם נפילתה ושינוייה בניסוי וטעיה.
