אני פעילת זכויות אדם ומנהלת פרוייקטים במוקד סיוע לעובדים זרים, בוגרת תואר ראשון בתקשורת ויחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית ותואר שני במזרח תיכון באוניברסיטת תל אביב.
מחקרי בשנה הקרובה במסגרת הפורום לחשיבה אזורית יעסוק באזורים הגאוגרפיים של סוריה ומדינות המפרץ, וכן ברשתות חברתיות ואקטיביזם אנטי-סמכותני ברחבי האזור.
מה שהחל כהתקוממות עממית לא-אלימה בסוריה בשנת 2011 הידרדר למלחמת אזרחים אכזרית ששאבה לתוכה התערבות של מעצמות אזוריות ולוחמים זרים. הזירה העיקרית בה מתנהלת כיום המלחמה הקרה בין איראן וסעודיה על הגמוניה אזורית היא בסוריה, ומכאן גם חשיבותה. לצד השפעתו של המתרחש בסוריה על האזור כולו, חשוב לא לשכוח את התפקיד המרכזי של סורים במלחמה. בסיקור הישראלי של המתרחש בסוריה יש נטייה להתעסק בסוגיות שנתפסות כיותר מעניינות או רלוונטיות עבור ישראל – מהנשק הכימי של משטר אסד ומעורבות חזבאללה בלחימה ועד תופעת הג'יהאד העולמי הסוני במדינה.
מחקרי יעסוק במתרחש בסוריה מבחינה צבאית, אך גם חברתית וכלכלית. אכתוב על תהליכים המתרחשים בחברה הסורית על רקע המלחמה ועל ההשפעה של המעורבות החיצונית על מהלך הלחימה ועל הסורים. כתיבתי תתבסס על מעקב צמוד אחר המתרחש בסוריה, אך גם על שיחות עם סורים שחווים את התהליכים והשינויים מבפנים.
השנה הקרובה בסוריה לא צפויה להביא פתרון. זו גם אמונתם של סורים רבים, תומכי המשטר ומתנגדיו כאחד. המעורבות החיצונית במתרחש במדינה השסועה גוברת, ואזרחי סוריה כבר אינם סבורים כי היא תפסיק את הקזת הדם או תועיל להם באיזה שהוא אופן.
אזור המפרץ זוכה לתשומת לב מוגבלת למדי בתקשורת ובשיח הציבורי בישראל. הסיקור בנושא לא רק מוגבל בהיקפו, אלא גם מתמקד בצורה בלעדית באליטות השולטות. החברות במדינות המפרץ, בדומה לחברות ביתר מדינות המזרח התיכון, משכילות ומחוברות לעולם יותר מאי פעם בזכות טכנולוגיות חדשות. את הדרישות לשינוי בלמו המשטרים תוך שימוש בתמלוגי הנפט והגז, המצויים בשפע בידי כמה מהם, ובאמצעות מעצרים המוניים של מתנגדים. במדינות בהן הידלדלו התמלוגים מהנפט מצויים המשטרים במצב קשה הרבה יותר, והם נאלצים להישען על המדינות החזקות יותר באזור, אשר מעניקות להם סיוע כלכלי ולעתים צבאי.
החוסן הכלכלי של המשטרים במפרץ מאפשר להם להקרין את עוצמתם על האזור גם באמצעות אמצעי תקשורת המקדמים את תפיסותיהם ובאמצעות סיוע לקבוצות וארגונים הנאמנים להם או שותפים לאידיאולוגיה שלהם. היריבות בין קטר לבין סעודיה ומדינות המפרץ האחרות, והמאבק ביניהן על השפעה אזורית, קובעת במידה רבה את מהלך מלחמת האזרחים בסוריה ואת נפתולי התהליך הפוליטי במצרים.
לצד המחקר על אזורים אלה אעסוק גם בתופעות רוחב במזרח התיכון – השימוש ברשתות חברתיות באינטרנט לקידום שינוי פוליטי וחברתי ותנועות אנטי-סמכותניות, ליברליות ושמאליות, במזרח התיכון. חשיבותן של רשתות חברתיות וארגוני חברה אזרחית זכתה להכרה סביב ההתקוממויות במדינות ערב שהחלו בדצמבר 2010. למרות הטענה הרווחת במרחב הפוליטי והציבורי בישראל כי ה"אביב הערבי" נכשל, ולמרות תשומת הלב הגוברת לאי-היציבות באזור, ההתקוממויות של "האביב הערבי", בדומה במידה מסוימת לאירועי המחאה החברתית בישראל ב-2011, יצרו דור חדש של פעילים ואנשים בעלי מודעות ומוטיבציה פוליטית אשר ממשיכים להיאבק למען שינוי במדינותיהם. כתיבתי תתמקד ברשתות של פעילים כאלה, צעירים ברובם, החוצים את גבולותיהן של מדינות הלאום ומחוברים זה לזה בזכות האינטרנט, ותראה את מאבקם העיקש של רבים מבני ובנות הדור שהביא לעולם את ה"אביב הערבי".